האבחון הפסיכודיאגנוסטי – כוכב בשמי הפסיכולוגיה

אחד הדברים המשותפים לכל תהליכי הטיפול, הן הפיזיולוגי והן הטיפול בתחום הנפש הוא תהליך האבחון המקדים. לפני הניסיון לתקן ולהקל על מטופל, חשוב לזהות את הגורמים לסבל שהוא חש, למפותם ולאחר מכן להתחיל בתוכנית הטיפול. אנו רואים זאת בטיפול שיניים פשוט, בניתוחי מוח מורכבים וכמובן גם בטיפולים הקשורים לתחומים רגשיים, קוגניטיביים ונפשיים. בעוד בתחום הפיזי ניתן להיעזר במכשור מתקדם, כמו מכשירי MRI, צילומי רנטגן וטכנולוגיות שיקוף נוספות, בתחום הנפש קיימים סימפטומים דומים לבעיות שונות לחלוטין. אך, את נפשו של האדם קשה יותר "לשקף" לאדם מבחוץ, ולהגיע לפרוגנוזה (לזהות מה סיכוי ההצלחה של הטיפולים השונים).

 עם השנים, התפתחו כלים שונים לאבחון זה, וקבוצת כלים נפוצה במיוחד המכונה בעברית "סוללת המבחנים הפסיכולוגיים הבסיסית" משמשת כדי לבצע את האבחון הפסיכודיאגנוסטי.

מתי עושים את האבחון הדיאגנוסטי?

אבחון פסיכודיאגנוסטי נועד הן כהקדמה לטיפול פסיכולוגי והן לצרכי מיון (לתפקידים רגישים ומסווגים בצבא, למשל). בראש ובראשונה, מטרתו למקד את המטפל בקשיים שעובר המטופל, ולהבין את הממדים וההשפעה של כל קושי. בין השאר נבדקת רמת האינטליגנציה של המטופל, כדי לדעת אם היא משפיעה על תפקודו. לאחר מכן, נבדקים מאפייני אישיות שונים. ניתן להשתמש במבדק כדי לזהות לקויות למידה, לזהות פוסט טראומה, הפרעות אישיות ואפילו התמכרויות לסמים.

אילו מבחנים נכללים באבחון פסיכודיאגנוסטי?

האבחון הפסיכודיאגנוטי כולל ראיון ראשוני עם המטופל, תצפית בהתנהגותו בחמישה מבחנים שונים, שחלקם אובייקטיבים וחלקם סובייקטיביים. המבחנים הסובייקטיביים מעניקים למטפל תובנות באמצעות ניתוח התגובות הרגשיות לסיטואציות שונות. אלה המבחנים המתוקנים המהווים חלק מהאבחון כיום בישראל וברחבי העולם:

• מבחן האינטליגנציה של וקסלר: מבחן זה נועד בראש ובראשונה לסייע למאבחן לדעת האם מטופל המגלה קשיים קוגניטיביים הוא בעל ליקוי למידה או אינטליגנציה נמוכה. המבחן כולל חלק מילולי המבוסס על ידע, בעיות חשבון המתאימות לגילו של הנבדק, אוצר מילים, הבנה ויכולת לזכור ספרות. לצד זאת קיים גם חלק ביצועי כמו בידוק תמונות והשלמתן, סידור קוביות ויצירת פאזלים. נתוני מבחן זה מסייעים מאד ליישום פסיכולוגיה חינוכית.
• מבחן רורשאך: מבחן זה מבוסס על ניתוח הפירוש של המטופל לכתמי דיו שונים המודפסים על כרטיסים. המבחן המקורי כולל עשרה כרטיסים שונים, ובגרסאות מודרניות קיימים מבחנים עם כמות גדולה יותר של כרטיסים. חלק מהתהליך הניתוח מבוסס על תוכן התמונה, הצבע, הצורה שלה ומיקומה בתוך הדף. לצד זאת נבחן האם בוצע חיבור של מספר חלקים בכתם כדי לזהות את הצורה (אינטגרציה).
• מבחני SAT ו-CAT: מבחנים אלה מתבצעים אף הם בעזרת כרטיסיות המוצגות לנבדק. הוא מתבקש להמציא סיפור לכל תמונה הכולל את הסיטואציה הנוכחית המתוארת בה, מה הוביל לסיטואציה זו וכן כיצד הסיפור יסתיים.
• מבחן הגשטלט הויזו־מוטורי בנדר: מבחן זה נועד לבחון את היכולת להעתיק צורות מתוך זיכרון בלבד לדף חלק.
• מבחן בית־עץ־אדם: מבחן זה נועד לזהות את המנגנונים הרגשיים הפנימיים באמצעות ניתוח ציור של הנבדק שבו הוא נדרש לצייר בית, לצייר עץ ולצייר אדם. לאחר מכן הנבדק מתבקש להגדיר את הציורים ולדבר עליהם כדי שהמטפל יוכל לזהות מאפיינים שונים באישיותו של אותו אדם.