לאחרונה התפרסם כי מחירי הביצים בישראל יעלו בקרוב. זו הזדמנות טובה לחשוב האם אכן מדובר באירוע חשוב או שכמה אגורות לפה או לשם לא ישנו דבר בסל הקניות המפוצץ של הישראלי הממוצע? מניסיוני למדתי שגם כשאנו מנסים להשוות מחירים ולהיות צרכנים נבונים אנחנו נוטים לעשות טעויות רבות מהן ניתן להימנע מהן בקלות רבה.
נדגים זאת באמצעות הדרך בה אנחנו מקבלים החלטות כשאנחנו רוכשים חלב, פינת אוכל חדשה לסלון, ואת דמי הניהול של הפנסיה שלנו. נראה שכמעט ואין אדם שלא ישקיע לפחות כמה שעות ברכישת פינת אוכל חדשה. קריאת מודעות בעיתונים, גלישה באתרי האינטרנט, ולאחר מכן סיור שטח במספר חנויות – כל אלה הם הבסיס לכל רכישה. מן הסתם גם נתמקח וננסה להוריד את המחיר כי "לא בכל יום רוכשים שלחן חדש ב - 12,000 ₪".
ואולם כמה שעות נשקיע לעומת זאת ברכישת חלב? ככל הנראה שלא נשקיע. ובבחירת הפנסיה שלנו? רבים מאיתנו לא ישקיעו גם בבחירה הזו זמן כלשהו. עובדה היא כי רוב רובו של הכסף של חוסכי הפנסיה הישראלית מנוהל במסלולים הקרויים בשם הנפלא "מסלול כללי", המרמז שהוא לא מתאים להם כלל, כמובן, ורבים אף משלמים את דמי הניהול המקסימלי בעבורו. גם מי מאיתנו שישקיע את השעה למפגש עם סוכן הביטוח – ככל הנראה יסיים אותה בהנהונים מנומסים וחתימות על כל מה שזז. הרבה תשומת לב לא תהיה שם.
ועד כמה משמעותית לנו כל אחת מן ההחלטות הללו? לטובת הבדיקה היסודית אני מציע לבחון אותן בפרספקטיבה של 20 שנים, שזהו אורך חיים ממוצע של פינת אוכל טובה ואיכותית. ובכן, נניח וערכנו סקר שוק מוצלח והצלחנו למצוא את פינת האוכל במחיר זול יותר ב2,000 שקלים מהמחיר הראשון שהוצע לנו. בחישוב מהיר נוכל להבין שחסכנו כ100 שקלים לכל שנה בה נבלה עם השלחן, כלומר כ8 שקלים חיסכון לכל חודש.
ומה קורה בגזרת החלב? נניח שמשפחה ממוצעת משתמשת ב - 5 ליטר חלב בשבוע. אם משפחה זו תבצע חיסכון קטן ותרכוש את החלב שלה בשקיות ולא בקרטונים הרי שהיא תחסוך כ-4 שקלים בכל שבוע, שהם כ-17 ₪ בכל חודש, שהם 200 ₪ בשנה, ו-4,000 ₪ לאורך 20 שנים. כל זאת בהחלטה קטנה ופשוטה.
ומה יקרה אם נצליח לשפר את דמי הניהול של הפנסיה שלנו? השכר הממוצע במשק היום הוא קרוב ל-12,000 שקלים, כך שההפרשות הממוצעות שלנו לפנסיה הן סביב ה-2,000 שקלים בחודש. במו"מ פשוט יחסית ניתן להוריד את דמי הניהול מכל הפקדה מ3% ל1.5%, כלומר מ-60 שקלים ל-30 שקלים. חיסכון של 30 ₪ בכל חודש. אבל בפנסיה אנחנו משלמים דמי ניהול נוספים, גם על החיסכון הכולל שלנו. אם צברנו עד היום סכום הגיוני של רבע מיליון שקלים, ונוריד את דמי הניהול שלנו מ0.5% ל0.25%, הרי שנרוויח כ-600 שקלים נוספים בשנה, שהם עוד 50 שקלים בכל חודש. באופן זה אנחנו כבר יוצאים מורווחים ב-80 שקלים בכל חודש (וזה עוד מבלי שחישבנו את הרווחים העתידיים, קרי: את פירות הריבית דריבית, שיגיעו בזכות הגדלת החיסכון הכולל). בטווח של 20 שנה נגיע לחיסכון של כ-20,000 שקלים!
אם כן, יוצא שפינת האוכל שלנו, זו שהשקענו ברכישתה שעות רבות כדי לחסוך כ-2,000 שקלים בודדים – היתה זו שהיה הכי פחות שווה להשקיע בה. רכישה חד-פעמית, שחוזרת רק אחת לשנים רבות, תהיה פחות משמעותית במכלול ההוצאות המשפחתיות שלנו. רכישות של מוצרים בהם אנחנו משתמשים מדי יום, ובכמות רבה יחסית – כמו לחם, חלב וביצים – עשויה להיות משמעותית הרבה יותר לחיסכון המשפחתי שלנו. בחירה בלחם פרוס, בחלב בקרטון או בביצים מעושרות – משמעותיים יותר לתיק החיסכון המשפחתי שלנו מהנחה נוספת בפינת האוכל. אך החשוב והמוזנח ביותר הוא כמובן החיסכון הפנסיוני שלנו – זה שנראה רחוק מאיתנו, ושאת תשלום דמי הניהול עליו איננו מרגישים שאנחנו משלמים בכל חודש. החיסכון באפיק הזה הוא המשמעותי והחשוב ביותר, ובו כדאי למקד את מאמצי החיסכון.
הטיות רבות גורמות לנו להשקיע את מירב המאמצים שלנו במקומות הלא-נכונים, ולהתעלם מהמקומות החשובים ביותר. קבלת החלטות נכונה, מושכלת וקרה יותר – תביא אותנו לתוצאות טובות יותר וחסכוניות הרבה יותר.
נדב רט הינו יועץ לקבלת החלטות בארגונים ובצמתי קריירה.
