נתוני הצריכה של מאכלי ראש השנה

לקראת ראש השנה מפרסם משרד החקלאות את הנתונים העדכניים על צריכת מאכלי החג בקרב הציבור הישראלי.

בחודש ממוצע צורך הישראלי כ- 1.4 ק"ג דגים ומוצריהם, כאשר כשליש מכמות זו היא של דגים טריים, ואילו במהלך החודש הקודם לערב ראש השנה נוסקת הצריכה לכ- 1.8 ק"ג לנפש.

לקראת ראש השנה במשרד החקלאות צופים פעילות שיווק מוגברת, כאשר הדג המוביל במכירות בתקופה הזו הוא האמנון, כ- 42% מסך המכירות של דגים, אחריו סלמון עם כ- 21%, במקום השלישי קרפיון עם כ- 5% ובמקום הרביעי דניס עם 4.2%.

הצריכה המקומית לנפש נמוכה יחסית לעומת מדינות אחרות: בעוד שבישראל הצריכה הממוצעת לנפש היא כ- 17 ק"ג בשנה (במונחי דג שלם), במדינות הים התיכון הצריכה השנתית היא 20 – 40 ק"ג לנפש, בארה"ב צורכים כ- 24 ק"ג לנפש לשנה, וביפן, הממוקמת במקום הראשון, צורכים מעל 60 ק"ג לנפש. הסיבה לכך נובעת, ככל הנראה, לאור המודעות למזון בריאות וחשיבות הדגים בתפריט מאוזן, וגם לעובדה שבמדינות אלו ישנו מרכיב לא מבוטל לפירות ים שאינם מהווים מקור משמעותי בישראל (עקב נושא הכשרות).

כמו כן, בשנה הלועזית 2017, נצרכו כ- 151,000 טון דגים ומוצריהם (במונחי דג שלם), מהם 19,000 טון דגים טריים מייצור מקומי ו- 132,000 טון מיבוא (ברובם הגדול דגים קפואים). הייצור המקומי של הענף נחלק לשלושה מקורות: חקלאות מים (מדגה) כ- 15,000 טון (כ- 79%), דיג ימים ואגמים כ- 1,000 טון (כ- 5%) וחקלאות ימית כ- 3,000 טון (כ- 15%).  

בשר

מנתוני משרד החקלאות עולה כי הישראלי הממוצע צורך בשנה כ- 16 ק"ג בשר בקר (טרי וקפוא) לנפש. בשנה הלועזית הקודמת הישראלים צרכו 141 אלף טון בשר, 39% מהכמות הינם בשר שנשחט בישראל ו- 61% מהכמות הינם בשר מיובא. בנוסף, בחודש לקראת ראש השנה, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה בכ- 16% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק בשאר חודשי השנה.

בשנים האחרונות, נערכו שתי רפורמות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד. הרפורמה השנייה היא הארכת חיי המדף של  הבשר הטרי והמצונן המאפשר ייבוא ממדינות רחוקות. לאור רפורמות אלו, ניתן לראות ברשתות השיווק גידול בצריכת בשר טרי ואיכותי על חשבון בשר קפוא.

יתר על כן, בענף העוף, הצריכה המקומית של עוף טרי היא הגבוהה בעולם ועומדת על כ-57 ק"ג בשנה לנפש, בעוד הצריכה במדינות ה- OECD נאמדת בכ- 30 ק"ג בשנה, בארה"ב 48 ק"ג ומדינות האיחוד האירופי מדובר בכ-24 ק"ג עוף בשנה. הממוצע העולמי נאמד בכ- 14 ק"ג בלבד. כיום, בענף העוף פועלים כ- 500 מגדלים. מוצרי עוף מעובדים (שניצלים מוכנים וכו') צורך הישראלי הממוצע בהיקף של 42 ק"ג ב"ימים רגילים", בעוד שלקראת החג ראש השנה, הצריכה עולה בכ- 16% (לפי ניתוח נתוני מכירות בשנים 2016, 2017).

רימונים

על פי נתוני משרד החקלאות, ישראלי אוכל בממוצע כ- 3 רימונים בשנה, מתוכם 1 בראש השנה. בשנה הלועזית 2017, יבול הרימונים עמד על כ- 66,500 טון (54,000 לשוק מקומי וכ- 12,000 לייצוא).

במשך שנים רבות התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ- 3,500 דונם. לפני כעשור, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה בעקבותיה החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד. עם עליית הביקוש לפרי הרימון בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, בין השנים 2003 – 2012 הורחבו הנטיעות באופן משמעותי. כיום, הענף עומד על כ- 20,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ- 2,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 300 מגדלים בכל רחבי הארץ. כיום משווקים רימונים בשלמותם או כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף. בנוסף, משווקים רימונים בצורה של מיץ טבעי, משקאות אלכוהוליים, גלידות ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה.

לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. הזנים העיקריים הם: "עמק" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) – מוקדמים לעונה, "116", "הרשקוביץ" ו"כאמל" (זנים אדומים וחמצמצים) באמצע העונה ו- ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) זן אפיל (זן מאוחר), שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף והאביב.

ניתן לראות גידול משמעותי במכירת הרימונים ברשתות השיווק בארבעת השבועות הקודמים לערב חג. הכמות הנמכרת של רימונים בתקופה זו מהווה כ- 27% מהכמות הנמכרת במהלך השנה כולה.

תפוחי עץ

על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל כ- 37,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של השנה הלועזית 2017 עמד על כ- 113,000  טון, מעל הממוצע השנתי בעשר שנים האחרונות שעומד על 108,000 טון. הישראלי הממוצע אוכל בשנה כ- 15.5 ק"ג תפוחים. בשונה ממוצרים אחרים שהצריכה שלהם עולה לקראת החג ראש השנה, בתפוחי עץ בשנים האחרונות פער זה הולך ומצטמצם. כמות התפוחים שנצרכה במהלך ארבעת השבועות הקודמים לערב ראש השנה תשע"ז היוותה 9.4% מהכמות שנצרכה במהלך שנת 2016. בשנת 2017 מדובר בשיעור נמוך יותר כ- 8.5% אשר כמעט זהה לחלק היחסי של חודש אחד מהשנה כולה כלומר 8.33%. בשנים האחרונות, הישראלים צורכים תפוחים באופן שווה במהלך השנה ואין פער משמעותי בצריכה לקראת ראש השנה. הזנים העיקריים הם: "זהוב" (צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרניסמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב) ו-"פינק ליידי" (אדום-צהוב).

הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50 – 60 מיליון טון. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (35 מיליון טון לשנה), אירופה (10 מיליון טון לשנה) וארה"ב (5 מיליון טון לשנה).

ככלל, תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע, כ- 90%, של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.

ישראל אינה מייצאת תפוחים, ואף יצוא התפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה הופסק עקב המצב הביטחוני בסוריה. ייבוא התפוחים לישראל בשנת 2017 עמד על כ- 21,500 טון בעיקר מארה"ב, איטליה, צרפת וספרד.