אריאל: גרירת הרגליים של היועץ ויינשטיין תביא לחוק של הכנסת

הועדה לביקורת המדינה דנה היום לראשונה בהצעת חוק להקמת יחידת ביקורת על הפרקליטות בתוך משרד מבקר המדינה. יו"ר הועדה אורי אריאל: מה שהובטח ע"י השר והפרקליטות לא מתקיים – וגם בתכניות שלהם הם לא עומדים

הועדה לביקורת המדינה בכנסת, ערכה היום (חמישי) דיון ראשון בהצעת החוק למינוי מבקר למערכת המשפט בתוך משרד מבקר המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) אמר כי "אמנם ישבנו לפני שבוע, ושמענו ממנכ"ל משרד המשפטים שהם מתקדמים בהקמת יחידת הביקורת הפנימית, אך מה שהובטח ע"י השר לא יתקיים, ועדיין רחוק מאד. הגעתי למסקנה שאין מנוס מחוק בעניין". אריאל הוסיף כי שוחח אמש עם היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין שטען כי נעשה מאמץ גדול בעניין אך סירב לתת תאריך יעד בו תחל היחידה לפעול.

עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הועדה ציין בישיבה כי הצעת החוק  מעוררת קשיים רבים בכך שכל החלטת יועץ משפטי זוטר ככל שיהיה, תהיה נתונה לביקורת. לדבריו, ההצעה גם תגרום עומס אדיר במשרד המבקר.

עו"ד אביעד בקשי, מפורום "קהלת" שיזם את החוק, אמר כי הסיבה לחוק אינה פרוצדוראלית, אלא לכתחילה יש לתקן את חוק המבקר כדי שתתאפשר ביקורת על הפרקליטות. "כל גוף שלטוני זקוק לביקורת ובוודאי ככל שמוענקות לו סמכויות. עקרונות ההצעה היא ביקורת של מבקר המדינה, ואין הדבר סותר ביקורת פנימית –  כמו בכל משרד ממשלתי. העוצמה השלטונית של היועץ היא בהחלטות המהותיות, האם להגיש או לא להגיש כתב אישום, לקבל או לא לקבל עסקת טיעון. זו החלטה משמעותית ולכן חייבת להיות ביקורת גם על החלטות כאלו". לדבריו, "לא ייתכן שדווקא הדרג הזוטר של הפרקליטים יהיה נתון לביקורת ואילו הדרג הבכיר, כמו היועץ המשפטי לממשלה יהיה חסין מביקורת". לדברי בקשי לאחראי על הביקורת תהיה כפיפות למבקר אך הכשרה לשופט ביהמ"ש העליון, והוא יטפל גם בתלונות של אזרחים אך רק לאחר סיום ההליך המשפטי.

עו"ד אורית קור, משנה ליועץ המשפטי לממשלה תקפה את הצעת החוק ואמרה כי היא "בעייתית ופוגעת בעצמאות הפרקליטות. מוצע כאן מודל חריג ביותר ולא-מקובל, שאין דומה לו כלפי שום גורם אחר". לדבריה, הקמת יחידת הביקורת הפנימית נמצאת בשלבים האחרונים,  ולכן אין צורך בחוק.

גם עו"ד גיא לוריא, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה התנגד להצעה, כיוון שקרא לתת הזדמנות ליחידת הביקורת הפנימית, והזהיר כי "משרד מבקר המדינה איננו המקום הראוי לבקר את הפרקליטות, והדבר יפגע בסופו של דבר במבקר". גם עו"ד נורית ישראלי, היועצת המשפטית של מבקר המדינה התנגדה לחוק כיוון שיש בו לדבריה, פגיעה בעצמאות המבקר, ואף ביקורת תמידית על פעילות הרשות המבצעת. העצמאות המסוימת שדורשת הצעת החוק למבקר הרשות המשפטית יפגע לדברי ישראלי בסמכותו היחידית של המבקר, והוסיפה כי בהצעה יש ערבוב בין ביקורת לבירור תלונות.

לעומתה ח"כ יעקב כ"ץ (האיחוד הלאומי) ציין מנגד כי "הפרקליטות לא תאפשר אף פעם ביקורת עליה, ומניסיון העבר אין מנוס מחוק". ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) קרא אמנם לשמור על עצמאות המבקר ולא להכפיפו לשר המשפטים, אך הדגיש כי "כל עבודת המבקר נערכת על המהות ולא רק על הנוהל. אני חש שאנשי המבקר מנסים ליישר קו עם נציגי הפרקליטות. זועק לשמיים חוסר ההגינות באי השוויון בין כלל האוכלוסייה המבוקרת לבין הפרקליטות".

הכתבה באדיבות דוברות הוועדה לביקורת המדינה