את מי המחסומים לא חוסמים?

תופעת ההתבוללות שזוכה לטיפול בלתי מספק לא נעצרת בקו הירוק. בשיחה עם הקול היהודי מספר חייל קרבי על אזלת היד שלו ושל חבריו, שנחשפו למקרים רבים בהם העבירו ערבים נשים ובנות יהודיות לעבר שטחי הרשות הפלסטינית.   

רבות נכתב על תופעת ההתבוללות החוצה מגזרים ומיקום, אולם לאחרונה נחשף בפנינו פן נוסף של התופעה. מתברר כי אלו שנתקלים ביום יום בבנות היהודיות המתחברות עם ערבים, אלו דווקא חיילי צה"ל, שמודרכים כיצד לטפל במחבלים, אולם כשערבי לוקח את בת זוגו היהודיה לאחד הכפרים ביו"ש, ידם קצרה מלהושיע.

בשיחה עם הקול היהודי מתאר לוחם קרבי המשרת באחת הגזרות ביהודה ושומרון את התופעה בה נתקלים חיילים כמעט מדי יום, בעיקר במחסומים.

לדבריו, בתקופה בה הוא וחבריו 'תופסים קו' באחת הגזרות המרכזיות באיו"ש, הם נתקלו בכ20 מקרים של נשים ונערות יהודיות שחיות עם ערבים בערי ובכפרי יו"ש, בעיקר במהלך בידוק במחסומים.

"נתקלתי בעצמי בכמה מקרים, ומחברים שעמדו במחסום שמעתי על עוד כ20 מקרים. באחד המקרים נתקלנו ביהודיה שהתחתנה עם ערבי ויש לה 8 ילדים והיא היא חיה איתו באחד הכפרים", מספר החייל, שביקש שלא לחשוף את פרטיו, לקול היהודי.

"זה מטורף. אתה בודק תעודת זהות לערביה, ופתאום אתה רואה שקוראים לה בת אל. אתה שואל אותה מה הסיפור, והיא אומרת לך שהיא חיה עם ערבי מחברון".

"מרגישים אזלת יד"

החייל מספר על אזלת היד אותה חשים החיילים שחוץ מלהציע עזרה אינם עושים דבר. "בכל פעם שנתקלנו בכזה מקרה שאלנו את האישה האם היא צריכה עזרה, אבל תמיד הן אמרו שלא. יכול להיות שהן פחדו מהערבי. בתכל'ס זה ממש מתסכל כי אתה חייל יהודי עם נשק והכל ואין לך איך לעזור לה".

בפיו של החייל גם סיפור מעניין הממחיש כמה התופעה חמורה. "לפני כמה ימים עצרתי ערבי שגר בבית חנינא במזרח ירושלים במחסום ושאלתי אותו מאיפה הוא מגיע. הוא ענה שהוא מגיע כעת מאחד הישובים הגדולים ביו"ש. הסתכלתי באוטו וראיתי קוגל ירושלמי ממאפיה באותו ישוב. שאלתי אותו מה עשית שם? אז הוא אמר שהוא ביקר את סבתא שלו", מספר החייל.

"הייתי בהלם. מה סבתא שלך? אתה ערבי. והוא עונה לי בנחת, 'נכון, אבל אמא של אמא שלי יהודיה. אמרתי אתה יודע שאתה גם יהודי? אמר לי כן. אתה נשוי? כן. לערביה? חצי חצי. איזה חצי? אמא שלה גם יהודיה. אמרתי לו בהתרגשות ש'הילדים שלך יהודים'. והוא השיב לי: "אני יודע שהילדים שלנו יהודים אבל ככה גדלתי וככה אני חי, מה לעשות?".

"אם לא הייתי רואה את זה בעיניים לא הייתי מאמין", אומר החייל. לדבריו "חשוב להבין שמהסיפורים האלה אסור להגיע ליאוש, אלא דוקא להבין שצריך לתקן את המצב".