[caption id="attachment_939" align="alignleft" width="100%" caption="אמירה מוסרית. תורת המלך"]
לפני שנה יצא לאור ספר "תורת המלך". מי שהיה מסתכל על הספר כמות שהוא, לא היה מעלה בדעתו שיחולל סערה כפי שחולל. בניגוד לתדמית, הספר אינו קורא למעשי אלימות מכל סוג, והוא נותר באופן מובהק ספר למדני העוסק בבירור סוגיות. בתור ספר כזה, אגב, הוא מקבל לא מעט מחמאות מאנשי תורה.
אז למה הוא חולל סערה כזו?
ועוד יותר, במכתב שפרסמה ישיבת עוד יוסף חי היא סוקרת את פעולות הממשלה כנגדה, מאז יציאת הספר לאור: שני מעצרי שוא של ראש הישיבה, הזמנת הרבנים המסכימים לחקירה, החרמת ספרים, הוצאת צו הריסה על הישיבה ומשלוח ביקורות בעלות דרישות תמוהות – כגון, בקשה לטופס 4, שאין להשיג ביו"ש בגלל...שר הבטחון.
כלומר, לא רק סערה ציבורית אלא גם מרדף ממשלתי מתוקשר אחרי כותבי הספר ותומכיו. אז מה יש בו בספר שגרם לכל זה?
התשובה האמיתית נעוצה בכותרת המאמר – המלחמה המוסרית.
נצחונו של השמאל בישראל לא נובע מכוחו הפוליטי או התקשורתי. הוא נובע מעמידתו המוסרית.
במציאות של ישראל היום, אין מי שמוכן לומר באופן ציבורי: אנחנו עם סגולה. ה' בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו. אלו מילים מן הסידור, לא מן השיח הציבורי. כל מי שאומר כך מוקע אל עמוד הקלון הגזעני, האנטי דמוקרטי. זהו נצחונו האמיתי של השמאל.
וזוהי גם מלחמתו האמיתית של הספר. לומר את דעת התורה בגלוי ובגאון, לדון בסוגיות המלחמה בכלים התורניים המקובלים, בלי להתחבא ובלי לחשוב שהשמאל מוסרי יותר מהתורה. מזה מפחד הממסד הרבה יותר מאשר מאלימות בשטח.
זוהי גם המלחמה שלנו. להיות נאמנים למוסר התורה, ולדעת שכל מאבק ציבורי מתחיל קודם כל בגיבוש התפיסה המוסרית.
שומר ישראל 1 ל' חשון תשע"א 23:21 שומר ישראל