[caption id="attachment_1081" align="alignleft" width="100%" caption="שוטרים כגנבים בלילה"]
יש לי בדיחה בשבילכם. קצת ישנה, אבל אין דבר.
מה ההבדל בין זקן לשוטר? – תשובה: זקן בא בימים ושוטר בא בלילות.
רגע, לא התבלבלת? זה לא גנב בא בלילות? – בבקשה, שפטו בעצמכם:
השבוע בנחליאל, לפני הזריחה, שעות החשכה – באו כוחות הבטחון והרסו בית כנסת בישוב. לפני כמה שבועות זה היה בעינב, במבנה שהוקם לזכר הרב מאיר חי הי"ד. התאריך והמקום שונים, השעה זהה. השבוע ביצהר, חלוקת צווי הפסקת עבודה למבנים. באו בחושך, הלכו לפני האור. אפשר להמשיך עוד ועוד, זו היום השיטה של אנשי הממסד.
מה קרה כאן? השוטרים החלו לשחק בגנבים? ממה הם מסתתרים?
מתחולל כאן תהליך חשוב שאפשר ללמוד ממנו הרבה. הציבור הרחב הפסיק לראות בנציגי השלטון את מגיניו, והחל להבין שהם משרתים את הצד השני. הציבור אינו קונה את ה"לוקש" שמנסים אנשי הממסד למכור לו – הרע במיעוטו, אנחנו לא אשמים ושאר טענות הראש הקטן. מי שרואה אדם הבא להזיק לו, להרוס את ביתו – מתנגד. אין מדובר כאן בנערים או בקיצונים. היום זוהי הנורמה ברחבי ההתיישבות.
רק לאחרונה התפטר פנחס ולרשטיין ממועצת יש"ע על רקע סירובה של האחרונה לגנות את סירוב הפקודה ואת תג מחיר – כך לדבריו. המשמעות היא, שהמסר שמועצת יש"ע מקבלת מהציבור הרחב הוא שהציבור מבין שאינו יכול לסמוך עוד על המערכת שפעולותיה נעשות לטובת היהודים או בהגינות. והציבור אינו סובלן עוד כלפי מי שמשתף פעולה עם השלטון ונגד היהודים.
את זאת מבינים היטב אנשי הממסד. ובאין הגנת הציבור עליהם, הם עושים את מעשיהם כגנבים בלילה. מבחינתנו, זו כבר תחילת הסוף. "תחילת נפילה – ניסה(=בריחה)" אומרת הגמרא. אבדן הלגיטימציה של הממסד בציבור רחב כל כך, מצביע על ריקבון והתפוררות ההולכים ומתקדמים.
ועבורנו? – זה הזמן לקום ולעשות, להניח את היסודות למהפך: מממסד חולה ורקוב – לממסד בריא ויציב, שטובת עם ישראל לנגד עיניו.
