במסגרת הקשר בין יד לאחים לבין האמהות הניצולות שחולצו עם ילדיהן מכפרים ערביים, נערכו בימים האחרונים שני מחנות נופש לילדים. במחנות נטלו חלק עשרות ילדים וילדות ממשפחות ש'יד לאחים' מלווה במשך תקופה ארוכה. המחנות התקיימו בצפון הארץ ובמהלכם נערכו פעילויות ואטרקציות רבות, ביניהן שיט קיאקים, טיול בתל דן, שיחות אל תוך הלילה, חידונים מאתגרים ועוד. ביד לאחים מדווחים כי המחנות נערכו תחת אבטחה בשל מצבם המיוחד של הילדים.
לנוכח הרקע המורכב ממנו באו הילדים ניתן דגש לפעילות טיפולית, יהודית וערכית שתעניק בהזדמנות זו גיבוי ותעצומות נפש על רקע ההתמודדות שהיא מנת חלקם. מדובר היה בילדים שעד לאחרונה גדלו ביישובים ובסביבה מוסלמית. בד בבד נלקחה מראש המטרה לסייע ולהקל בעצם קיומם של המחנות על נטל האמהות במהלך החופש הגדול.
הצורך בחיזוק הזהות היהודית של הילדים שגדלו בסביבה מוסלמית עלה שוב ושוב במהלך ימי כל אחד משני המחנות, בייחוד בקרב אלו מבין הילדים שחולצו לאחרונה יחסית. הילדים ביקשו שוב ושוב לדעת ולהבין, המטירו בשאלות וקיבלו תשובות, אחת לאחת.
"קראתי קריאת שמע עם הילדות ששכבו עייפות אך מרוצות במיטותיהן. אחת הבנות אמרה לי כי אסור לה לקרוא תפילות של יהודים, שכן והיא מוסלמית", סיפרה מרכזת מחנה הבנות.
"לרגע נעתקה הנשימה מפי והילדות השוהות עמה בחדר נחרדו לשמע הדברים. האמת היא שאנחנו לא רגילים לשמוע דברים כאלו מפי ילדה, כשהיא עם אמה לאחר החילוץ ובפתחה של דרך חדשה. במקרה זה מדובר היה בבת ניצולה שהיא ואמה חולצו אך לפני שבועות אחדים. ההשתתפות שלה במחנה נועדה לחזק את זהותה כמו גם את בטחונה האישי בראותה כי אינה לבד וכי יש עוד ילדות רבות כמוה".
לדבריה "זו היתה הזדמנות נהדרת לפתוח עם הילדות שיח על משמעות זהותנו כבנות לעם היהודי. דיברנו על כך שיהודי הוא יהודי לעד וכי הקב"ה מחכה לכל הילדים שלו שיחזרו הביתה כמו אב שממתין לילדיו. בבוקר, לאחר הקימה, ניגשה אלי אותה ילדה וביקשה שאלמד אותה ליטול ידיים ולומר 'מודה אני'. לא יכולתי שלא להתרגש ולמחות דמעה".
"במהלך הפעילות ניתן היה לראות את ההשפעה הגדולה של המחנה על הילדות הנושאות על גבן מטען לא פשוט. השהות המשותפת והאווירה המיוחדת גרמה להן להיפתח. הן אכן נפתחו אט אט ושיתפו בפחדים האישיים אך גם בשאיפות ומשאלות כשהצוות המקצועי והטיפולי של יד לאחים מלווה ומסייע להן בכך".
