גבורת הגבעות • דעה

גיבורי וגיבורות הגבעות הם העידית שבעידית שבעם ישראל. במילים אחרות, הצעירים והצעירים, הנערים והנערות המוסרים את נפשם על גבעות ארץ ישראל, הם השפיץ של השפיץ של הגבורה האמיתית והעילאית של עם ישראל לדורותיו. הם העתיד המתנחל בהווה.

באחד המאמרים שהתפרסמו בחוזר מנהל החינוך הדתי, בתחילת שנת תשס"ג, מתאר ראש המנהל דאז, הרב שמעון אדלר, פגישה שהיתה לו עם אחד מתלמידיו, בוגר החינוך הציוני דתי, שבחר לו לגור על אחת הגבעות בשומרון: "לאחרונה פגשתי באחד מתלמידיי, בחור צנוע, ממושמע, ונעים הליכות. הוריו חיים באחד הישובים ביהודה ושומרון בתנאים קשים במיוחד בגין המצב הפוליטי. הם הקימו בית בסביבה תורנית למדיי. משפחה גדולה. האב שוקד על העבודה ועל התורה. הבן עזב את הישיבה ועלה על אחד ההרים בשומרון: אלה המכונים 'גבעות'. כיום הוא רועה צאן מבוקר עד ליל ומסרב לחזור אל הציביליזציה. לשאלתי מה מצא במקום זה, השיב לאחר היסוס קל: זה המקום הרחוק ביותר מהשקר".

אכן, גיבורי וגיבורות הגבעות הינם היהודים הרחוקים ביותר מהשקר. במאמר שכתבה מרים שפירא, פסיכולוגית המטפלת בילדי יישובים ביש"ע, היא מספרת על עדי, נערה בגיל ההתבגרות, מוכשרת ביותר, מוסיקאית, ומיומנת ברכיבה על סוסים. לקראת סוף כיתה י' הודיעה הנערה לראש האולפנא בה למדה כי היא מוותרת על הזכות לגשת לבחינות הבגרות, והחלטתה נחושה לזכות להצטרף לאחת הגבעות ביש"ע. בשיחה עם הוריה אמרה: "אני חייבת לנשום. אני חייבת להתחבר לקדוש ברוך הוא בדרך שלי...זה לא מעניין אותי לחיות את החיים הרגילים האלה...".

ואכן, באים מחנכים מלומדים לכאורה, מקרב מועצת יש"ע, פוליטיקאים ועסקנים, חלק מהמשטרה הכחולה והיס"מ, קומץ קצינים כמו אלוף פיקוד המרכז, שאפתני היחב"ל והשב"כ היהודי והפרקליטות ושופטים מטעמה: מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האמת, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות והלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם והאמת הולכת ומשתכחת. האמת היא שזו ארצנו, ארץ אבותינו, ארץ התנ"ך, ואנו עם שקם לתחיה מן המשרפות של אירופה, עם שהקים מדינה על אפה ועל חמתה של אמריקה, ויש לנו תורה שהיא לא עבודה זרה לראשי ממשלה ולנשיאי מדינות ולנשיא ארצות הברית בפרט, וגיבורי וגיבורות הגבעות חיים את האמת הזאת בגופם נפשם ורוחם, רוח מלך המשיח מבית דוד.

בשנים האחרונות מתפתח המושג המופשט של 'אנרגיה' והולך ומתברר ומתבהר לכולנו. אנו מבינים יותר טוב ומקבלים יותר שסובבים אותנו כוחות בלתי נראים. האנרגיות מצויות באוויר, במים ובאדמה. כוחות אלו נמצאים ביתר שאת וביתר עוז וגבורה באוויר, במים ובאדמה הקדושה של יהודה ושומרון. ד"ר ג'יימס אושמן, ד"ר לביולוגיה בארצות הברית, חיבר שני ספרים אודות השפעת האנרגיות הטבעיות על האדם. צעירי וצעירות הגבעות כותבים את הספר השלישי אודות השפעת האנרגיות הטבעיות של ארץ התנ"ך על נפש ורוח היהודי והיהודית.

באדמת ארץ הקודש כולה, ובמיוחד בארץ התנ"ך הפרושה על הגבעות ובין גאיות יהודה ושומרון, זורם "חשמל טבעי" בצורת אנרגיה. את האנרגיה הזו, אנרגיה הטעונה גם באתוס ההרואי של עם ישראל, ניתן לקלוט מן האדמה, האוויר והמים, בעיקר באמצעות מגע ישיר. וזה מה שעושים גיבורי וגיבורות הגבעות.

הצורה הטובה ביותר לספוג את האלקטרונים הללו, שיש להם השפעה רפואית ממשית ומשמעותית על הגוף ועל הנפש, היא בשיטה המכונה 'גראונדינג', שמשמעה התחברות לאדמה לאוויר ולמים, באופן חשוף וישיר. אלה הצועדים עם נעליים של אלוף פיקוד, יס"מ, שב"כ יהודי, מנכ"ל מועצת יש"ע, עסקן ופוליטיקאי, כל אלה ועוד יהודים נמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלה כרונית המכונה "שלום אך-שווא", כיוון שסוליות נעליהם חוצצים בפני האלקטרונים הבריאים והם מנועים מלהתפשט בגופם ונפשם ורוחם.

גיבורי וגיבורות הגבעות נושמים את האוויר הקדוש, טובלים במי המעיינות ובורות המים הטהורים, והולכים יחפים על אדמת הקודש. הם סופגים כך באופן ישיר, את הנשמה של גיבורי וגיבורות התנ"ך. רק גבורה כזאת יכולה לעמוד בפני רוח הטומאה של המערב האמריקני והאירופי הנכנע בפני הרוע של הג'יהאד האיסלמי. רק גבורה כזאת היא גבורת משה ויהושע המכריתים יחדיו את עמלק, הלובש בימינו לבוש איסלמיזם איראני. רק גבורה כזאת, יש בה אמת אלוהית, אשר תכריע את הרוע והשקר.

הדור הצעיר והקדוש המוצא את הבריאות הגופנית, הנפשית והרוחנית בגבעות יהודה ושומרון, רוצה לעשות דברים גדולים. המרד אינו סתמי וחולף. זהו מרד קדוש של חיים בעוצמת התנ"ך. חיים עם עוצמה של גיבורי דוד ונשותיהם ושל דוד המלך ומלכות בית דוד.

דור הגבעות בא בשער האלוקות המתגלה בהרי יהודה ושומרון ובחוצות ירושלים, בכל יופיים והדרם, בכל רוח ונשמה של כל דומם ומפכה וחי ורמש, בכל צמח ופרח ועץ פרי עושה פרי, בעם ישראל התנ"כי וממלכת דוד ושלמה, בהרגשת כל מרגיש בריא ובסערת גבורה של כל גיבור וגיבורה קדמונים הקמים לתחייה.

מדינת תל אביב היא מדינה רצופת בטון ומלט. מנותקת זמנית מהאדמה ומהאוויר ומהמים החיים של ארץ ההרים והגבעות של התנ"ך. במאחזים רואים זריחה, שקיעה וכוכבים... ביאת המשיח תבוא על ידי גאולת האדמה... זו חוויה חושית וחושנית המאלצת את היהודי לחפש משמעות אלוהית על טבעית לחיינו כאן.

דור הגבעות מצא אותה: חוקי התורה הם הדומיננטיים, ומצוותיה הן שתקבענה באופן חד משמעי את אופייה של הממלכה היהודית. כך ייקבע היחס למדינת ישראל ובעיקר כלפי שלטון החוק החילוני של בג"צ ו'בצלם'. כך ייקבע היחס לצה"ל ובעיקר כלפי צבא גירוש יהודים והחרבת יישובים ומאחזים. כך ייקבע היחס לערבים, ובמיוחד כלפי אלה שאינם מקבלים שעם ישראל הוא בעל הבית בארץ ישראל ואינם יודעים מורא ופחד מפני הקדוש ברוך הוא ועם ישראל. כך ייקבע היחס לתרבות המערבית, ובעיקר כלפי אמצעי התקשורת המפיצים תרבות חטאים וכפירה. כך גם הרמה הדתית וההקפדה על קיום המצוות, שהם באיכות הרבה יותר רחבה ועמוקה מאשר אצל בורגניים דתיים, דתילונים ודתיים לייטים שמקצתם נושאי תואר קצין בכיר ורבני מפלגות להכעיס.

הרב ד"ר יוחאי רודיק נשאל האם "גבורת הגבעות" הינה אפיזודה חולפת או שהיא תופעה יציבה ושורשית שעתידה להטביע את חותמה על החברה הישראלית ותנועת ההתיישבות? ולאחר עיון הוא עונה: המדחף הרוחני הפנימי שמניע את פעולותיה של הציונות הדתית לקראת הגשמת גאולת ישראל, ממשיך לפעול גם במקרה זה. ניסיונות לדכא את התופעה ולעקור את שורשיה, לא יועילו.

וגם נצח ישראל, לא ישקר ולא יינחם: כי לא אדם הוא, להינחם.