בע"ה י"ז כסלו תשפ"ה
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

"הרבנות הצבאית לא יכולה לדון באמת בשאלות מהותיות של דת ומדינה"

רב הנח"ל החרדי לשעבר קובע כי סערת החוברת שפרסמה הרבנות הצבאית, היא באג מובנה במערכת. "מופעל עליה לחץ מצד הגורמים החילוניים והדמוקרטיים ומצד שני היא איננה מסוגלת לדון מנקודת מוצא שמדינת ישראל אולי איננה מדינה יהודית אלא מדינת כל אזרחיה".

  • אביאל הלוי
  • ט"ו אייר תשע"ג - 23:44 25/04/2013
גודל: א א א

רב הנח"ל החרדי לשעבר קובע כי סערת החוברת שפרסמה הרבנות הצבאית, היא באג מובנה במערכת. "מופעל עליה לחץ מצד הגורמים החילוניים והדמוקרטיים ומצד שני היא איננה מסוגלת לדון מנקודת מוצא שמדינת ישראל אולי איננה מדינה יהודית אלא מדינת כל אזרחיה". 


"נקודת מוצא בעייתית" הרבצ"ר בסיום קורס רבנים צבאיים (הקרן למורשת הכותל)

הסערה שהתחוללה השבוע במערכת הפוליטית נגד הרבנות הצבאית, מתרחשת לא בפעם הראשונה, וכפי הנראה גם לא האחרונה. כזכור, בחוברת העוסקת בהלכות מזוזה, שפורסמה לפני מספר חודשים, הסבירו המחברים מדוע יש לקבוע מזוזה בברכה בבסיסי ומתקני צה"ל על אף שמדובר לכאורה במבנים המשותפים ליהודים וגויים. המשפט שעורר את הסערה גרס כי "היות והתורה ציוותה ששלטון על ארץ ישראל יהיה בידי עם ישראל, ממילא התפישה הרואה את הגויים כשקולים לישראל בזכויותיהם במדינה, נוגדת את דעת התורה, ואין תוקף הלכתי לנציגי המדינה לפעול בניגוד לרצון התורה".

לדברי הרב שי דאום, ר"מ בישיבה הגבוהה באיתמר, שכיהן בעבר כרב גדוד החי"ר 'נצח יהודה' קרוב לחמש שנים, הפסיקה ההלכתית אליה הגיעו המחברים נעוצה בנקודת מוצא שגויה ביחס לקביעת זהותה של המדינה.

"במקום לדון בסוגיות מתוך 'מבט הלכתי קר', מנסים להתחמק מלדון בשאלות המהותיות של היחס למדינה, ולכן מגיעים לכל מיני פיתולי פיתולים", הוא אומר. לשיטתו יש לקבוע בבסיסי צה"ל מזוזה אך ללא ברכה. "גם בגלל השותפות של גויים ומסיבות כמו 'דירה בעל כרחו' וסברות נוספות".

"החוברת עוסקת בהיבט נרחב של הלכות מזוזה, ודרך הדיון בהלכות מזוזה הם נדרשו לשאלת חיוב המזוזה בצבא", מפרט הרב דאום את השתלשלות הפרשה. "לדעת הרמ"א בית משותף של גוי ויהודי פטור ממזוזה, ולכן נידונה השאלה האם להגדיר את הצבא או את המדינה, כמהות משותפת ליהודים וגויים". 

\
r\n[caption id="attachment_49928" align="alignleft" width="210" caption="הרב שי דאום"]

"אם אתה בא לדון בנושא העקרוני הזה רק בגלל נפקא מינה (פועל יוצא) כמו הלכות מזוזה, אז תמיד זה יצא עקום", הוא מסביר. "בעומק, יש פה דיון מאוד מעניין של איך להגדיר את הבעלות על המדינה ולמי שייכת המדינה, וזה באמת נושא שמעצים מאוד את השאלה של מדינת כל אזרחיה מול מדינה יהודית, וזו השאלה האמיתית שעומדת על הפרק ובה צריך לדון".

מצד אחד יש אומרים שהמדינה, ובעיקר בג"ץ כבר הכריעו שהולכים על מדינת כל אזרחיה. יש הטוענים שהמדינה מגדירה את עצמה כיהודית לאור חוק השבות. אחרי שמבררים את זה, צריך לדון בנגזרות ההלכתיות לגבי מעמד של היחס לגויים. כן שיוויון או לא שיוויון, כן שותפים או לא שותפים".

סינדול צבאי מלא

"הרבנות  הצבאית לא יכולה לדון בשאלות כאלו משתי סיבות", קובע הרב דאום. "מצד אחד, בגלל  המתקפה או הלחץ  שמופעל מצד הגורמים החילוניים או הדמוקרטיים, ברור שהיא לא יכולה לדון בזה ביושר, בניקיון, ובצורה גלויה וברורה".

"מצד שני היא מסתבכת, בגלל האקסיומה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, והיא כלל לא מסוגלת להעלות את האפשרות שאולי זו לא מדינה יהודית אלא מדינת כל אזרחיה, כולל המשמעויות ההלכתיות הכרוכות בכך".

"הרבנים כותבי החוברת יצאו מנקודת הנחה ומתפיסת יסוד שהמדינה היא יהודית. מתוך כך הם קבעו שאין לה סמכות להחליט החלטות שנוגדות את זהותה היהודית", ממשיך הרב דאום. "וממילא במדינה יהודית אין שיוויון זכויות ושותפות עם גוי, ועל זה תפסו אותם".

האם לדעתך הרבנות הצבאית צריכה להימנע מכתיבת דברים כאלו כדי לא לעורר סערה, על אף שהם צודקים מבחינה הלכתית?

"אם אתה לא מעיז לדון בסוגיה בשורשה ולאחוז את השור בקרניו אז תהיה חכם ואל תכתוב על זה גם בהערת אגב. אם יש לזה נפקא מינא הלכתית אתה יכול לכתוב את המסקנות ההלכתיות של זה, אבל לא צריך להיות גם טיפש וגם מסכן", הוא מחייך.

"אם אתה מבין שזו סוגיה שאתה לא יכול לעורר אותה בריש גלי, ואין לך את האפשרות לדון באופן פתוח בדעת תורה ולפרסם אותה כפי שהיא בגלל אילוצי המערכת - אז אל תכתוב את זה. אבל מה שאתה מנסה זה להראות כאילו אתה חופשי, גם כשאתה לא חופשי?! אתה עובד גם על עצמך".

בהכנת הכתבה השתתף אלחנן גרונר

תגובות (5) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


2 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 18 מהשבוע האחרון