חוק ועדות הקבלה נידון בבג"ץ: "אין מניעה שערבי יתקבל לישוב"
חוק ועדות הקבלה לישובים הקהילתיים עמד הבוקר למבחן בג"ץ. ארגוני שמאל טוענים כי החוק נועד למנוע מערבים להתגורר בישובים, אך נציגי הפרקליטות והכנסת הצהירו כי החוק אוסר על אפליה וכי אין כל מניעה לערבים להתקבל לישובים.
חוק ועדות הקבלה לישובים הקהילתיים עמד הבוקר למבחן בג"ץ. ארגוני שמאל טוענים כי החוק נועד למנוע מערבים להתגורר בישובים, אך נציגי הפרקליטות והכנסת הצהירו כי החוק אוסר על אפליה וכי אין כל מניעה לערבים להתקבל לישובים.
בג"ץ דן הבוקר בהרכב מיוחד של תשעה שופטים בעתירת ארגוני שמאל כנגד חוק ועדות הקבלה בישובים הקהילתיים. בעתירה אותה הגישו הארגון הערבי עדאלה, האגודה לזכויות האזרח וארגוני שמאל נוספים נטען, כי החוק גורם ל"הדרה של אזרחים על רקע לאום דת ומין". במהלך הדיון מתחו רוב השופטים ביקורת על העותרים וניסו להבין באיזה זכות פוגע החוק. השופטים ציינו כי החוק מגדיר במפורש איסור להפלות אזרחים על רקע מוצאם או דתם. דברים דומים אמרו נציג פרקליטות המדינה ועו"ד איל ינון שיצג את הכנסת. נציגי העותרים דרשו בצורה ברורה לבטל את ועדות הקבלה באופן מוחלט בטענה כי הם "מדירות אזרחים", אולם השופט גרוניס תמה מדוע הגיעו העותרים לבית המשפט העליון כערכה ראשונה ולא דיברו על מקרה קונקרטי. עו"ד דן יקיר שיצג חלק מהעותרים טען כי החוק נועד להפלות ערבים. "המסקנה היא שערבי לא מתאים חברתית תרבותית להתקבל בישוב והמסקנה שערבים ויהודים אינם יכולים להתגורר יחד", אמר יקיר. בתגובה השיבההשופט חנן מלצר כי "הבקרה שיפוטית רפאה את הפגמים האלה כפי שהיו, זו השיטה שלנו". מלצר התכוון בין השאר למקרה של משפחת זבידאת, משפחה ערבית שניסתה להתקבל לישוב רקפת אך ללא הצלחה. בני הזוג עתרו לבג"ץ וזה הורה לישוב היהודי לקבל אותם למרות התנגדות ועדת הקבלה. בסופו של הדיון, במהלכו צידד השופט הערבי סלים ג'ובראן בעמדת העותרים, לא התקבלה החלטה, אולם נראה כי שופטי בג"ץ יעדיפו שלא להתערב בחוק שחוקק בכנסת, ולחכות למקרים ספציפיים בהם יוכלו למחות על אפליית ערבים ולהכריח ישובים קהילתיים לקבל אותם כתושבים מן המניין.
