מדובר בעמדת המדינה לעתירה בה דורשים ארגוני הרפורמים להכיר במתגיירים בגיור רפורמי בארץ ובחו"ל לעניין זכויותיהם ע"פ חוק השבות. מדובר בעתירה אשר מתנהלת למעלה מעשור בבימ"ש העליון וקבלתה תהווה פריצה בהכרתם של הגיורים הרפורמיים במדינת ישראל.
כאמור, בימים האחרונים ביקשה המדינה אורכה בת שבועיים להגשת התגובה. בקשת הדחייה בשבועיים בלבד בתקופת בחירות בה מכהנת ממשלת מעבר אינה ברורה, שכן בתקופה זו מנועה הממשלה מקידום נושאים אשר אין בהם כורח ודחיפות. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי ממשלה שכזו, שאינה נהנית מאמון הכנסת, מחויבת "באיפוק בהפעלת סמכויותיו לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופת המעבר".
גורמים המעורים בסוגייה סיפרו כי הבקשה לדחייה הקצרה הגיעה מכיוונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "נראה שיש פה ניסיון לבצע מהלך שיאפשר קבלה של רפורמה כלשהי בגיור" הוסיפו הגורמים.
נזכיר כי לפני כחצי שנה נמנעה המדינה מלתת את עמדתה בעתירה וזאת בעקבות הליך הבחירות לכנסת. אז ביקשה המדינה דחייה של חצי שנה וזאת בכדי למסור את התגובה לאחר הקמת הממשלה, ולא בתקופת ממשלת מעבר.
מארגון ליב"ה אשר פועלים לחיזוק הגיור הממלכתי בסמכות הרבנות הראשית נמסר "בקשת המדינה לדחייה של שבועיים בתשובתה לבג"ץ בעניין הגיור מטרידה ומחשידה מאוד.
מה יש להספיק בשבועיים האלו שלא היה אפשר עד עכשיו? החשש למחטף שיתן מקום לרפורמת הגיור של מתווה ניסים נעשה מוחשי מאוד.
אנו קוראים לכל חברי הכנסת שהתחייבו כי ישמרו על הגיור הממלכתי בסמכות הרבנות הראשית להתעורר ולשים לב למחטף שמנסים לבצע פה, שלא נמצא את עצמנו חלילה בשבוע הבא כשכבר מאוחר מדי." הוסיפו.
