דומה שבמאבק על זכות הקיום של עם ישראל בארץ כבר מזמן הכל התהפך – הכובש והנכבש, המתקיף והמתגונן, המוסרי והאכזר וכו'. במאבק הזה שוכתבה כל ההסטוריה מחדש והממסד מחריש (נאלמתי דומיה החשתי).
בהסטוריה המעוותת הזו, הערבים היו מאז ומתמיד בעלי הבית על ארץ ישראל, ואנחנו היהודים נחתנו מהירח ונשלנו אותם מאדמתם. לפי ההסטוריה הזו, כל הורתה ולידתה של מדינת ישראל הוא בחטא, ונקיפות המצפון שלנו על "החטא " הזה, הם הדלק שבכוחו נמשך המאבק עוד ועוד.
לא בכדי חזר הרבי מליובאוויטש אינספור פעמים על פירוש רש"י לפסוק א' בחומש בראשית: אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום "כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים" שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
הוא ורק הוא המקור האיתן לזכותנו על הארץ. לא צריך לקרוא הרבה חומש, רק פסוק אחד, וכל הראש מתיישר – לעם ישראל יש בעלות על ארץ ישראל רק מכח זה שהקב"ה בחר בנו להיות לו לעם, ובארץ ישראל להיות לנו לנחלה.
את המילים הללו היינו צריכים לשמוע השכם והערב כנגד כל טענה של הערבים לבעלות על ארץ ישראל. אבל בשיח של הממסד התורה היא מוקצה מחמת מיאוס, וטענות כאלה אסור להעלות על דל שפתיים. וככה לאט לאט גלש לו הדיון הציבורי אל מחוזות רחוקים, מחוזות שבהם לערבים יש זכות קדימה על הארץ ואנחנו הכובשים.
את העובדה שגורשנו מכאן בחרב לפני 2000 שנה והוטרדנו בגלות אחר גלות, רדיפה אחר רדיפה, טבח אחרי טבח, את זה כבר אף אחד לא זוכר. את העובדה שבמהלך השנים הארוכות מנשוא הללו, ארץ ישראל החליפה עשרות ידיים – רומאים, ביזנטים, תורכים, צלבנים, אימפריאליסטים, ורק דבר אחד נשאר קבוע, התשוקה והגעגועים של עם ישראל לשוב אל ארצו ואל נחלתו ממנה גורש בכח ובאכזריות, את זה הממסד כבר מזמן נלאה מלומר.
שישים שנה לקח כדי למחוק מהזכרון 2000 שנים של גלות, ובשיח הציבורי כבר לא נשאר אף אחד שיכול לתת מענה ברור לשאלה על בסיס איזו זכות זרקנו "מאדמתם" את התושבים שישבו פה 1000 שנה לפנינו....
בזמן שהממסד כבר מזמן השלים עם הגזירה שכל השיח סביב הסכסוך "הישראלי-ערבי" נסוב אך ורק סביב ה"אכסיומה הבלתי מעורערת" שהערבים ישבו כאן לפנינו, בשעה שאף אחד בממסד לא מסוגל לחזור על הרש"י הראשון שבתורה ולומר נחרצות שארץ ישראל שייכת לעם ישראל משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים", שלח לנו הקב"ה, החפץ בגאולת עמו, תזכורת לרענן את זכרוננו.
בסרטון המצורף אפשר לראות בבירור את המציאות החדשה בה אנו נמצאים. במאבק של מדינת ישראל מול גל המסתננים ששוטף אותה עולה השיח לרמה חדשה לגמרי, לרמת האמונה.
בשיח החדש הנתונים כבר לא משמעותיים, זה כבר לא משנה אם המהגר ישב כאן לפנינו או לא, יכול להיות שהוא הגיע לארץ רק אתמול, ובכל זאת, הוא מאמין! הוא מאמין שכל הארץ של הקב"ה היא, ובדיוק בגלל זה הוא יכול לשבת כאן ממש כמוך. והוא יגיד לך בשיא הפשיטות - זאת לא הארץ שלכם, זו הארץ של הקב"ה, ואם כל בני האדם שווים בעיניך, אז הארץ היא שלי לא פחות ממה שהיא שלך, אם אתה לא מאמין, אין לך מדינה!
בשיח החדש, מי שלא יוכל לענות באותה הפשיטות ממש – אתה צודק! כל הארץ של הקב"ה היא, אבל ברצונו הוא נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו - יפסיד במאבק. אנחנו כבר לא בשלב הוויכוח על עובדות, עכשיו צריך לעורר את האמונה מתרדמתה.
צביקי בסוק 2 ט"ו תמוז תשע"ב 17:44 צביקי בסוק
נדב 1 י"ג תמוז תשע"ב 07:21 נדב