\
אחד החזונות הנשגבים שבתורה מופיע בפרשת ויצא. יעקב רואה בו סולם, מלאכים עולים ויורדים בו וה' שניצב עליו מבטיח לשמרו בדרכו ולהשיבו בשלום.
זוהי הפעם הראשונה בה ה' מתגלה ליעקב והשאלה הנשאלת היא למה דוקא כאן? ניתן שתי תשובות בדבר: הראשונה על דרך הדרש: רצונך לדעת את טעם הדבר, איך זכה יעקב לגילוי מראות א-להים? זיל לתחילת הפרשה : ויצא יעקב... ויחלום! ומה הסוד שבדבר? דבר ידוע הוא מגדולי הסוד והחסידות שאין לך מעלה גדולה שראויים לזכות על ידה לגילוי אלוקי יותר מההתבודדות. היציאה מן הישוב, המשגרת החיים השוטפים, מאפשרת לאדם להסתכל עליהם ממבט נקי ומשוחרר. במקום להיות כבול לחיים, הוא מסוגל להתרומם מעליהם לראות מנין הם נובעים ולאן הם הולכים. ומשהכין את ליבו לכך הרי: קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת ואף הוא נגלה עליו ומורהו איזו הדרך ילך בה וכן נותן לו ביטחון ומשענת יציבה שאינה תלויה בתזוזות וטלטלות העולם.
כדוגמא היסטורית לכך נביא את הבעש"ט זי"ע שלאחר שהתייתם מהוריו, בחר לבלות את ימיו הרחק ממקום יישוב – ביערות. שם לדבריו, האויר נקי משקר ומגאוה המצויים ומרובים ביישוב.
והאלקים יבקש את נרדף
סיבה שניה והיא פשוטו של מקרא היא על פי הפסוק (קהלת ג' טו') "...והאלקים יבקש את נרדף". ואין לך יותר נרדף בשעה זו מיעקב בברחו מפני עשו אחיו המבקש להרגו.
דוגמא נוספת למי שאצלו התמזגו שתי הסיבות האלו יחד ועל ידן זכה לגילוי שכינה הוא משה רבינו. בברחו מפני פרעה הרודף אחריו להרגו וברעותו את צאן יתרו חותנו אחר המדבר – זכה לגילוי ה' במראה הסנה. שם, בנוסף לגילוי לטובתו האישית, הוא קיבל שליחות – להוציא את בני ישראל ממצרים.
המאחזים
אחד הנושאים העולים בתדירות לסדר היום הציבורי הוא נושא המאחזים ביו"ש. הללו מחייבים ואומרים זו עבירה על החוק, 'מכשול לשלום' וכו' והללו מזכים ואומרים: יישוב הארץ, חוק מפלה לרעה וכו'. אך כדרכה של התקשורת היום, היא מביאה רק טענות רדודות בדיוניה השונים ואילו טענות העומק העומדות בבסיס סוגיות רבות, אינן זוכות לחשיפה שמאפשרת מחשבה והתבוננות. דומה שכן המצב גם בסוגיה זו. דומה, שהן המצדדים והן הדוחים, מפספסים נקודה חשובה בדיון הזה.
המציאות היום מלאה מצוקות, בלבולים וצרות ל"ע. אם נחפש דרכים לצאת מהם, נראה שאין כיום מקום כשר ומתאים לכך יותר מנקודות הישוב החדשות בגבעות יהודה ושומרון. מצד אחד יש בהם הרגשה של התחלה חדשה, הרגשת שחרור ואי תלות בממסד ובנורמות המקובלות, ונשיאת עיניים במבט מאמין ורענן אל אבינו שבשמים . אפשר להתייחס אליהן כמייצגות 'התבודדות' במלוא מובן המילה.
ומצד שני, כבר אמרנו, שהסיעתא דשמיא והפתחים ליציאה מן המיצר, באה לרוב לנרדפים – הא-לקים יבקש את נרדף. ומקומות כאלו שעל רוב ככל בתיהם מתנוסס כבר זמן רב צו הריסה וחרב של הרס וחורבן מונחת בתמידות על ראשן, ללא צורך בשום הליך מקדמי – דומה שעונים 'למהדרין' על הגדרת הנרדף שבדורינו. שלא לדבר על ההשמצות שיושביהן מושמצים בתקשורת הציבורית יומם ולילה...
לפי מה שנאמר קודם די ברור שגבעות יו"ש אינן סתם עוד מקום יישוב שנוי במחלוקת אלא שלמחלוקת הזו יש יסודות עומק. באמת, בגבעות אלו הולך ומתרקם חזון – חלום חדש- ישו של עם ישראל: חיי פשטות תוך זהות יהודית עמוקה ונאמנות מלאה לה' ולתורתו לעומת ניתוק מנורמות התרבות המערבית על הנהנתנות הסגידה לאדם וההתבוללות בכפר הגלובלי שהיא מציגה. הרדיפה של יושביה גם היא, לא בשל איזו שהוא העדר של אישור חוקי כזה או אחר היא. אלא בשל התנגדות מהותית לעקרונות ההולכים ונרקמים בתוכה. ותןך כדי ניסיון לטשטש את הניגודים המהותיים.
שכוייח! אבל אני לא גר בגבעה, מה זה קשור אלי?
דבר ראשון, אתה מוזמן לגור... דבר שני, כדי לדעת מה נכון ולא נכון מנין באנו ולאן אנחנו הולכים, כדאי להכיר טוב את המציאות כפי שהיא לאמיתתה ולא את מצגי השקר שמנסים להציג לנו בתקשורת. כך נוכל לדעת איזה כיוון כדאי לחזק ומהיכן לצפות לבשורות חדשות ולפריצת דרך קדימה. חוץ מזה, גם כמו שהתבודדות לא חייבת להיות כל היום וכל החיים, לא חייבים לגור בגבעות כדי לטעום מאוירן המטהר. בטח יש לך או לחברך חבר שגר באחת הגבעות. ובכן, אל תתעצל ואל תתבייש! תרים טלפון ותזמין את עצמך לשבת או לסתם ביקור. קצת לפתוח ולבסם את הראש באויר צלול נקי – כפשוטו וגם נקי מרעל היאוש ונושא עימו ריח של תקוה חדשה...
