ביטול מנויים ועצומה - המחאה בקרית ארבע מתרחבת

המחאה כנגד פתיחת הבריכה בקרית ארבע לשעות מעורבות מתרחבת.

תושבים מדווחים כי כ-70 תושבים ביטלו בפועל את המנוי לבריכה, וכ- 130 לא חידשו את המנוי. בנוסף, שלושה מוסדות חינוך הודיעו כי לא ישלחו את תלמידיהם לרחצה במקום כל עוד לא יחזור המצב לקדמותו.

בחודשים האחרונים התחוללה סערה בקריית ארבע סביב כוונת המועצה המקומית לפתוח את בריכת השחייה בקריה לשעות מעורבות. על פי הפרסומים ההחלטה על פתיחת השעות המעורבות התקבלה בשל חשש במועצה מפני פסק דין של בג"ץ בנושא, וזאת לאור פנייה של תושבים המעוניינים בבריכה מעורבת.

התושבים קיימו כנסים בנושא, נתלו מודעות, ולקול היהודי נודע אף על הגעת משלחת נשים אל הרב דב ליאור, רבה של קרית ארבע-חברון שעבר להתגורר בירושלים. בפגישה התייעצו הנשים עם הרב בנושא, שכן לאחרונה עלו טענות להשתקת מחאת תושבים בעניין, בעקבות הודעת תמיכה של רבנים מהקריה ובהם הרב ליאור בנוגע לעמדת המועצה.

המחאות לא הועילו וכאמור כיום ישנן שעות בהן הבריכה מעורבת. שולמית בונה, תושבת הקריה, ביטלה עקב ההחלטה את המנוי לבריכה בו היא מחזיקה כבר שנים רבות..

במכתב אותו כתבה לראש המועצה, לתושבים ולגורמים נוספים, היא מתארת את תחושותיה סביב ההחלטה ומסבירה מדוע ביטלה את המנוי. "בצער רב מאוד ביטלתי את המנוי שלי לבריכה השחייה בקריה, אחרי שהייתי מנויה בה ממש מיום שנפתחה ולאורך כל השנים. ביטלתי את המנוי למרות שהשחייה מאוד חשובה לי לא רק להנאתי אלא גם לבריאותי", כותבת בונה.

"אולם, לפי אמונתי, יש דברים גדולים, נשגבים ועליונים הרבה יותר מאשר רווחתנו וצרכינו האישיים והפרטיים. אשרינו שאנו כאן בקרית ארבע-חברון נוטלים חלק חשוב ומרכזי מאוד במישור הרבה יותר גבוה מאשר המציאות היומיומית הרגילה והשגרתית".

    |מתבקש לשמור על כללי הצניעות בעיר האבות

"מאז ומעולם הייתה הצניעות ערך יסודי מרכזי ובסיסי לעם ישראל. ערך שהוסיף לעמנו כבוד, עד שגם בלעם הרשע שביקש לקלל את ישראל לא היה יכול שלא להתפעם מצניעותו ונאלץ בעל כרחו להודות כי: "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", כתבה בונה. 

"זכינו וקרית ארבע-חברון איננה סתם מקום יישוב לגור בו. קרית ארבע-חברון הוקמה בראש ובראשונה כיישוב אידיאולוגי מתוך אמונה שלימה ועמוקה בחשיבותה הגדולה לתהליך האלוקי של שיבת עם ישראל לארצו ולקדושים שבמקומותיו, וכחלק מתהליך צמיחת הגאולה של עם ישראל וממנה לגאולת העולם כולו".

בהמשך כותבת בונה באריכות על מעלתה של ארץ ישראל בכלל וקריית ארבע בפרט כמקום "אליו נשואות עיני ה'" ומקום בו מתבקש כי יונהגו בו כללי הקדושה.

"האם יעלה על הדעת ששומרי ארמונו של המלך לא יתנהגו בצניעות בארמונו? ואם בכל ארץ ישראל כך, קל וחומר בחברון - קריית ארבע מקום אחיזתנו המעשי הראשון בא"י בקניית מערת המכפלה והשדה שמסביב לה ע"י אברהם אבינו.

העובדה, שאין בקרית ארבע רחצה מעורבת, היא דווקא זכות גדולה, יתרון ובוודאי לא חסרון. הלוואי, הלוואי שגם יישובים אחרים ביש"ע ובא"י כולה יאמצו את הדגם שלנו. 

    | האמונה והקדושה הם ששמרו על הקריה לאורך השנים 

האמונה השלימה והעמוקה הזו, היא שהניעה את ראשוני ומקימי היישוב היהודי בחברון - בראשם הרב משה לוינגר זצ"ל. היא זו שנתנה להם את כוחות הנפש הגדולים שנדרשו כדי לעמוד בכל הקשיים במסירות נפש. לא בקשת נוחות ורווחה אישית הייתה כאן - מרצונם החופשי ויתרו על כל אלה לטובת הזכות הגדולה לחדש את היישוב היהודי בחברון...לא ייתכן שמייסדי הקריה העלו על דעתם מציאות שבה מבחינה ציבורית פוגעים בערך יסודי כל כך בעם ישראל ונותנים לכך לגיטמציה", כתבה.

בהמשך דבריה כתבה בונה כי לדעתה ולדעת תושבים רבים דווקא השמירה על כללי הקדושה והצניעות אלה הם המחזקים את בטחונם של היהודים באיזור בה שעה שישנן התראות בטחוניות ללא הרף והתושבים מתגררים בליבו של איזור ערבי עויין.

לסיום הוסיפה בונה אנקדוטה מעניינת אותה שמעה משילה גל מי שהיה ראש מועצת גוש עציון: "כך שמעתי כי שילה גל, שהוא מיתומי כפר עציון המקורי שנפל בתש"ח, והיה ראש מועצת הגוש כאשר עמדה להיפתח שם בריכת שחיה, אמר: "פעם אחת נפל גוש עציון. זכינו בעז"ה להקימו מחדש. לא תהיה בריכה מעורבת בגוש עציון, נקודה." ואף אנו, המודעים למרחץ הדמים ששם קץ בתרפ"ט לישוב היהודי הוותיק בחברון, מחויבים לזכרם של הקדושים שנטבחו כאן הי"ד, להקים מחדש ישוב נקי וטהור".