סירוב פקודה ראשון מסוגו: החיילים סירבו לפנות את עצמם!

[caption id="attachment_1570" align="alignleft" width="100%" caption="אתם יכולים ללכת.... (צילום: הקול היהודי)"]
הישוב נריה ידוע זה תקופה ארוכה כישוב חזק ובריא, שהערבות ההדדית בין תושבי ארץ הקודש חרותה על דגלו, ושיודע להבהיר לשלטון שיש תג מחיר לפגיעה ביהודים טובים.
אך עוף השמים שהוליך את הקול משם אלינו הפעם היה נרגש במיוחד. הוא פלט ממקורו סיפור שחשף את האבסורד השלטוני במלוא עוזו. ובכן – לסיפור המלא:
לאחרונה החלה, כידוע, עונת המסיק, בה עוסקים "כוחות הבטחון" בהגנה על הפלאחים האומללים שעצי הזית "שלהם" נלקחו על ידי הכובשים הציונים שחושבים ברצינות שארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
במסגרת פעילות המסיק ליד נריה גילה המנהל האזרחי במפתיע קרוואן לא חוקי! ממש כך! פגיעה חמורה ביותר בדמוקרטיה, בשלטון החוק, ובכל אשר בשם 'מדינת כל אזרחיה' יכונה. ומי גר בקרוואן הזה? תושבי הקרוואן הסורר הם ... חיילי האבט"ש (הבטחון השוטף) של הישוב; קרוואן זה מוקצה להם למגורים. קצין ההגמ"ר הבין שכאן המקום להפעיל את ידיעותיו וכישרונו בתחום שלטון החוק: הוא הודיע לישוב שאם לא יוקצו מגורים אחרים לחיילים – הם פשוט יילקחו ולא יהיו לישוב יותר חיילי אבט"ש!
מתברר שהאיום לא עשה רושם גדול מידי על אנשי נריה: הם ענו בקלילות לקצין ההגמ"ר שהוא יכול לקחת את חייליו לאן שהוא חפץ, כך סוף סוף הם יוכלו להגן על עצמם כמו שצריך ולא על פי תורת המגננה התבוסתנית של צה"ל (מה גם שממילא הצבא לא נותן לבנות, אז מנין לכל הרוחות יהיה לנריה בית נוסף בשביל החיילים?).
קצין ההגמ"ר כנראה חיבר את התשובה לכל מיני אירועים שהיו לאחרונה באזור, והבין מה צפוי לו אם אכן תורת המגננה תשתנה. על כן הוא הסביר את דבריו: לא התכוונתי חס ושלום שלא יהיו חיילים, הם רק לא יגורו בישוב, אלא יגיעו אליו בכל פעם מהבסיס הצבאי בחורש ירון שנמצא לא רחוק. תושבי הישוב דווקא נהנו מהרעיון: עוד קרוואן יתפנה למגורי משפחות.
אך כאן הגיע המהלך המפתיע: החיילים הודיעו שעם כל הכבוד לשלטון החוק ולאשתו גברת דמוקרטיה – ייכבדו אלה וישבו בביתם, ולא יפריעו לחיילים לגור בסמוך למקום בו הם שומרים. שלטון החוק זה חשוב, אמרו החיילים, אבל לא עד כדי לטרטר אותנו! (ככל הנראה אווירת החופש בנריה חלחלה דרך המדים אל תוך ליבם היהודי ההגיוני של חיילינו האמיצים).
על סירוב פקודה כזה עוד לא שמעו בצה"ל... .