בג"ץ דן אתמול בעתירה שביקשה להורות על מחיקת מאגר המידע בעניין מנועי החיתון. בג"ץ השיב "מדוע אתה מבקש לאכוף את השקפת עולמך על מי שמבקש להינשא על פי דין תורה?" והעתירה נמחקה
בעתירה שהגיש עו"ד עופר יהלום כעותר ציבורי הוא ביקש מבג"ץ להורות על מחיקת מאגר המידע בעניין פסולי החיתון הקיימת בהנהלת בתי הדין הרבניים. כן ביקש לבטל את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אהרון ברק מלפני כ-40 שנה, שמכוחה מתנהל מאגר המידע, ולבטל את הנחיות סדרי דין בעניין כשרות יוחסין שקבעו לפני כ-11 שנה נשיא בית הדין הרבני הגדול והיועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין.
המדינה השיבה באמצעות עו"ד רועי שוויקה מפרקליטות המדינה, כי "על פי החוק נישואין של יהודים בישראל נערכים לפי דין תורה ורב רושם נישואין רשאי וחייב לבחון ולבדוק את כשירותו של המבקש להינשא לפי הדין. זוהי סמכות עזר לצורך ביצוע סמכותו הראשית של רושם הנישואין. קיומו של המאגר ודרך ניהולו נעשים כדין ותוך שמירת כל הכללים המשפטיים לרבות כללי הצדק הטבעי".
בדיון שהתקיים אתמול (ג') בבג"ץ לפני הנשיאה נאור והשופטים דנציגר וסולברג שאלה הנשיאה נאור את העותר: "מדוע נזעקת אחרי כל השנים הללו, הרי זה לא חידוש שנפל על עולמנו". העותר השיב כי אדם שהוכלל במאגר אינו יכול להינשא כלל. על כך העירה הנשיאה שעם כל הצער על הסיטואציה אין בכך כדי לפסול את עצם קיומו של המאגר. השופט סולברג העיר כי "המרשם הוא כלי עזר הכרחי להפעלת סמכותו של רושם הנישואין כדי שנישואין ייערכו לפי דין תורה".
עו"ד הרב שמעון יעקבי, היועץ המשפטי לשיפוט הרבני בהנהלת בתי הדין, אמר בדיון כי "בכל קהילות ישראל בתפוצות מאז ומעולם הקפידו על בדיקת הכשרות להינשא וכל רבני הקהילות מנהלים פנקסים של נישואין וגירושין וקיימת פרקטיקה של החלפת מידע. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ברק קבעה את השיטה לניהול המירשם כך שהדברים ייעשו באורח חוקי ותוך הקפדה על קיום דיון ואי-פגיעה בזכויות של בעלי-דין. הרב יעקבי הוסיף כי כבר בגמרא מופיעה הסוגיה של פסולי החיתון שהפריש עזרא והעלה מבבל לארץ ישראל כדי שלא יינשאו שם בניגוד לדין בהעדר בית דין שיכול לפקח על כשרות היוחסין".
הנשיאה נאור שאלה את עו"ד הרב יעקבי: "אדוני מסכים שהקידמה הטכנולוגית והמחשוב מטבע הדברים מעצימים את את הרישום יותר מאשר רישום ידני בפנקס". על כך השיב הרב יעקבי כי הקידמה הטכנולוגית אינה אמורה להיעצר בפתח בית הדין הרבני. יש לרתום את הקידמה הטכנולוגית ליישום ההוראה שנישואין וגירושין בישראל יהיו על פי דין תורה וזוהי תכלית ראויה. "הקידמה מחייבת אותנו לזהירות, שהמידע יהיה חסום, והוא ייחשף רק לפני מי שמוסמך לכך לפי הכללים", ציין יעקבי. "הרשימה מתנהלת בדקדקנות, בחיסיון, ואין מכניסים אליה מי שאין לגביו החלטה מפורשת של בית הדין לאחר דיון ומתן זכות שימוע". הרב יעקב הוסיף כי בשל גידול האוכלוסייה הרשימה דינמית, יש אנשים שיוצאים מן הרשימה ויש הנכנסים אליה, והכול נעשה בצורה מדוקדקת ומוקפדת.
בשלב זה ציינה הנשיאה נאור כי אפשר לא לאהוב את ההוראה שנישואין ייערכו לפי דין תורה אבל זהו הדין והציעה בשם ההרכב לעותר למשוך את עתירתו. העותר הסכים והעתירה נמחקה.
