"הנשים שמגיעות אלי 'משוגעות' בתשוקה נוראית ללדת יותר ילדים", כך אומרת הרבנית ד"ר חנה קטן לקול היהודי בעקבות דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המראה כי לראשונה, ממוצע הילדים שיולדת אישה יהודיה בישראל, גבוה מזה של הנשים המוסלמיות..
מהדו"ח שהתפרסם בתחילת השבוע, עולה כי בשנת 2020 למניינם, ממוצע הילודה עבור כל אישה במגזר היהודי היה 3.00 ילדים, לעומת 2.82 בלבד לנשים מהמגזר הערבי.
עוד עולה מהדו"ח, כי בשנים 2019-2020 למניינם, החלה ירידה בילודה בכלל המגזרים, אך, מנתונים חלקיים של השנה האחרונה נראה שחל היפוך במגמה, וכמות הלידות הממוצעת לכל יום נמצאת כעת בעליה.
"באופן כללי יש תשוקה ללדת", אומרת ד"ר קטן הנחשבת לרופאת נשים מומחית ובייחוד עוסקת בנושאי ילודה. "הנשים שמגיעות אלי משוגעות בתשוקה נוראית ללדת יותר ילדים, ואני זאת שצריכה להגיד להם, תראי את מבוגרת מידי, או שעכשיו כדאי אולי לעשות הפסקה".
"השבוע", מספרת ד"ר קטן, "הזמינו אותי לדבר בפאנל במסגרת וועידה של אחד הערוצים שעוסקת בנושא של "העצמה נשית, ורצו שאדבר על הנושא של ילודה מהזווית של השאלה למה "לוחצים" על נשים להרות. אמרתי להם שאני לא הייתי קוראת לזה לחץ, הייתי קוראת לזה תשוקה. אחרי בערך שעה התקשרו אלי ואמרו "אנחנו חושבים שאת לא מתאימה לדבר בפאנל הזה".
קטן דוחה טענות על כך שריבוי לידות היא דבר מסוכן מבחינה בריאותית. "אישה לא יושבת ומתחילה לעבור על הספרות הרפואית ומחליטה לפי זה עם להרות או לא, אך מעבר לכך וולדנות היא לא מסוכנת. לא הוכח בשום מקום שזה מסוכן" קובעת הד"ר.
"גיל האישה לעומת זאת הוא משמעותי", מסבירה ד"ר קטן, "אישה בת 32 עם 8 ילדים היא יותר בריאה מאישה בת 40 עם ילד אחד. הבעיה היא הגיל. להיפך דווקא יש נטייה ללדת בגיל יותר מבוגר – שזה לא הולך לכיוון היותר בריא".
קטן מסבירה כי הרווקות המאוחרת היא דבר שגורם לירידה בילודה. "אחת הבעיות העיקריות", טוענת ד"ר קטן, "היא העליה בגיל הנישואין, זה עוד פאקטור שצריך לקחת בחשבון. אם אישה מתחתנת בגיל 30 היא לא תלד עשרה ילדים. וזה נושא שצובר תאוצה בכל האוכלוסיות. זה דבר שצריך לדאוג לו, לחתן אנשים. זה דבר דחוף".
"אנחנו מתעסקים כל הזמן עם הקפאת ביציות", אומרת הד"ר, "וזה דבר נורא ואיום. בשביל מה צריך להקפיא ביציות אם אפשר מלכתחילה להתחתן. אישה שלא מתחתנת בגיל צעיר, נאלצת להקפיא ביציות וזה לא לגמרי מוצלח, עושים את זה, אבל זה לא מאפשר משפחות גדולות. אני חושבת ששמה נעוץ בעיקר העניין, בגיל הנישואין המאוחר".
"נשים כיום דווקא רוצות להמשיך ללדת בגיל מבוגר, בגיל שבו היה ברור לפני שנים שלא יולדים", מנמקת ד"ר קטן, "ולכן, אני לא חושבת שיש ירידה בתשוקה ללדת. אם כבר הפוך- נשים רוצות ללדת יותר, אבל הבעיה היא שהן מתחתנות יותר מאוחר".
בדו"ח הלמ"ס ניתן לראות כי הילודה הגבוהה של הנשים היהודיות בישראל חריגה מאד ביחס למדינות מערביות. על פי הדו"ח, ממוצע הילודה של אישה יהודיה בישראל גבוה בכמעט פי שניים ממוצע הילודה במדינות ה-OECD, אשר עמד בשנת 2019 למניינם על 1.61 ילדים לאישה.
"בעולם הפוסט מודרני", מסבירה ד"ר קטן, "אנשים עושים דברים יותר מתוך בחירה, ולא מתוך קבלה של דברים שהיו מוסכמים. והדור, לא נעים להגיד, יותר מפונק, ורוצה יותר רווחה כלכלית, זה דברים שהם ברורים וניתן לראות אותם בכל העולם".
"כך גם לגבי הנשים הערביות", מסבירה הד"ר את הירידה בילודה במגזר הערבי, "ככל שהן יותר מודרניות, הן רוצות יותר השכלה, ואחד הדברים הכי חשובים הוא שהנשים האלה תקבלנה השכלה. ברגע שהנשים הערביות תקבלנה השכלה על תיכונית, אז כל הנושא הדמוגרפי ייפתר לדעתי. כשהנשים הערביות לומדות לימודים גבוהים, הם כבר לא מוכנות למשפחה גדולה, הן מתחתנות יותר מאוחר, והן גם לא מוכנות להתחתן עם גבר שיש לו כמה וכמה נשים. כל התרבות שלהן משתנה".
לעומת המצב בחברה הערבית ובעולם המערבי אומרת קטן כי "מעט מאוד נשים בציבור הדתי ממעטות ללדת בגלל חשבונות של קריירה או מצב כלכלי, הרוב רוצים ילדים. "אני תמיד אומרת", מטעימה ד"ר קטן, "שזה משהו מובנה. נשים לא הצטוו במצוות פרו ורבו כי זה חלק מהטבע שלהם, התשוקה והרצון להוליד ילדים".
האוכלוסיה הדרוזית מצטמצמת
דבריה של ד"ר קטן נתמכים מנתונים נוספים המופיעים בדו"ח, המתייחסים לעדה הדרוזית בישראל. על פי הדו"ח, במהלך 60 השנים האחרונות חלה ירידה בממוצע הילודה לאישה הדרוזית, משיא של 7.92 ילדים לאישה שנמדד בעשור השני למדינה, ועד לשפל של 1.94 בשנת 2020 למניינם. יש לזכור כי ממוצע הילודה לאישה הנדרש על מנת לשמור על יציבות בגודל האוכלוסיה הוא 2.1.
מדו"ח נוסף של הלמ"ס, שהתמקד בעדה הדרוזית והתפרסם לפני פחות משנתיים, עולה כי כמות הסטודנטים הדרוזים במוסדות להשכלה גבוהה עלתה ב-20 השנים האחרונות בלמעלה מפי 3.
