"החבר'ה האלה פועלים מתחושת אחריות"

המחלקה היהודית בשב"כ, כידוע לכולנו, לא הומצאה היום. גלעד תור תושב היישוב חוות מעון שביהודה, נעצר על ידי המחלקה לפני שלוש עשרה שנה, ולאחר כעשרה ימים שכללו חקירות קשות הוא שוחרר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום.

בשיחה עם הקול היהודי מסביר תור מה הם לדעתו מניעי המחלקה היהודית, ומהו השינוי התודעתי הנצרך כדי לשנות את המצב. נציין כי קשריו של תור עם המחלקה טרם הסתיימו וכעת בנו יושב במעצר בית לילי אותו גזרה המחלקה תחת מעטה סודיות.

"מה שזועק במציאות שלנו זה חוסר הפרופורציה", אומר תור. "יהודים נפצעים ונרצחים בלי הפסקה, ולא עושים שום דבר משמעותי לשינוי המצב, אבל כשיש חשד לפגיעה בערבים מיד כל המערכת המדינית והתקשורתית נעמדת על הרגליים האחוריות בלי שום פרופורציה, ממש אפליה נגד יהודים".

תור מסביר כי לדעתו הנקודה הפנימית שגורמת את המצב בו לא מתייחסים לערבים כאל אויב - "אפילו שההתנהגות שלהם מוכיחה את זה" - היא שבמקום לפחד מה' מפחדים מהגויים. "בגלל הפחד מנסים להתייחס אליהם בהגינות כביכול, במקום להתנהג איתם במידה כנגד מידה", אומר תור.

נקודה נוספת עליה מצביע תור כסיבה לאפליה, היא הפחד של הממסד מערעור על שלטונו המוחלט. "כשערבי רוצח יהודים, זה איום על החיים שלנו, אבל אין פה שום חשש מנפילת הממסד השולט כיום, פעולות של יהודים לעומת זאת - באות לייצר אלטרנטיבה תורנית לשלטון הנוכחי, וממילא מכניסות אותו ללחץ היסטרי".

תור מסביר כי, "זה מה שגורם לנו להגיע למצב בו בחור שדקר במועדון, ישתחרר תוך מספר ימים למעצר בית, בעוד ילד בן שלוש עשרה שריסס גרפיטי (שבמקומות אחרים יחשב לאומנות) יכנס למעצר עד תום ההליכים, ויחידה מיוחדת תחפש אותו בצורה חולנית, בלי פרופורציה לחומרת העבירה".

איך היה המעצר שלך?

"השיטה העיקרית באותה תקופה הייתה לשבור נפשית את הנחקר, בקטע הפיזי יש מניעת שעות שינה וחקירות ארוכות ומתישות, ויחד עם זה בעיקר משפילים את העצור בכל דרך אפשרית". תור מספר כי אצלו באופן אישי היה אישור רפואי על צורך בשעות שינה, מה שיחסית הקל עליו, "וגם ככה לא היה לי מה להגיד להם".

לדברי תור הסיבה לכך שהיום השב"כ נותן לעצמו יד חופשית יותר בחקירות ומעצרים, היא בעיקר בגלל היחס המתנכר של הציבור, "אם השב"כ שומע מהציבור דיבורים על 'לתפוס את העבריינים', הוא מבין שלא יפריע לאף אחד אם יענו מתנחלים, ומצד שני אם יתפסו מישהו שפגע בערבים זה יחשב להצלחה גדולה".

"צריך להבין את המניע של הנערים", אומר תור. "הפעולות האלה מגיעות מתחושה שרואים טרור משתולל, והתגובה של המערכת היא מינורית באופן יחסי, במקום לשנות את המצב מתמקדים בתגובות מקומיות. ממילא יש מי שמרגיש צורך להגיב ולא להישאר במצב הנוכחי".

לטענת תור "גם אם החלטת שהמעשים האלה לא מועילים או לא נכונים, היחס אל מי שרוצה לפעול לא צריך להיות עוין. גם מי שחולק על הדרך של הנערים האלה, עדין צריך להיכנס לפרופורציה. היחס אליהם לא יכול להיות גרוע יותר מהיחס לאדם שעבר על החוק ממניעים הרבה יותר גרועים".

כאחד שנחקר בשב"כ בעבר אתה ממליץ לעשות למען העצורים?

"דבר ראשון צריך להתפלל הרבה על העצורים, דבר שני לבא לדיונים. כשאני הייתי עצור בשב"כ היו יהודים שהגיעו להפגין, וזה מאוד חיזק. כשאתה נמצא בניתוק, תחת לחצים פיזיים ונפשיים, מאוד מעודד לשמוע פתאום מישהו שאתה מכיר, או אפילו סתם יהודי שאכפת לו ממך. זה בהחלט נותן כח ויכול לעזור למי שנמצא בפנים".