הסערה סביב העברת ענף תודעה יהודית מהרבנות הצבאית ממשיכה, כשרבנים ואישי ציבור בציונות הדתית ממשיכים לצאת בהצהרות חריפות כנגד החלטת הרמטכ"ל.
שוחחנו עם הרב עמיטל בר-אלי - ראש פורום 'חותם' ומי שהיה בעברו רב צבאי. בהיסטוריה של הרב בר-אלי יש סיפור קשה שממחיש בצורה מאוד חדה את היחסים הבעייתיים של הצבא והרבנות הצבאית, בפרט בכל מה שקשור לנושאים הגולשים מהתחום הצר של דאגה לצורכי הדת של החיילים.
הסיפור המדובר ארע בתקופת הגירוש מגוש קטיף, עת היה הרב בר-אלי רב החטיבה הצפונית של אוגדת עזה. "נתבקשתי לסייע בהיערכות של החיילים לגירוש. כמובן שסירבתי. המגמה של הרבנות הצבאית הייתה להעביר אותי ליחידה עורפית שאינה קשורה לעניין. פיקוד דרום לא הסכים לכך, כי לטענתם זה היה משדר שדר של חולשה כלפי החיילים שעוסקים בגירוש - הנה את הרב הצבאי מעבירים אחורה", משחזר הרב בר-אלי.
"בכל אופן אני עמדתי בסירוב שלי. בשלב מסוים נקראתי ליחידה שהייתה פרושה באזור גוש קטיף. במחסום כיסופים התבקשתי להציג את עצמי, לא נתנו לי לעבור בקלות. כל המטען שהיה אצלי יצא החוצה. אמרתי לחיילים שהם התגייסו בשביל לשמור על ביטחון המדינה ולא בשביל לגרש יהודים מביתם - זה מהלך שנוגד את המוסר, את התורה וגם את הציונות עצמה".
הרב בר-אלי נעצר ונידון לארבעה חודשי מאסר בפועל. "ברך השם עברתי את התקופה הזו ולא נתתי יד לגירוש יהודים מביתם".
איך אתה רואה את התפקיד של רב צבאי בדברים שהם מעבר להתנהלות הטכנית של כשרות ושבת?
"צריך לדעת שאי אפשר לנתק בין הכשרות והשבת לבין כל מה שקשור לתודעה יהודית, הווה אומר שברגע שהצבא והמפקדים רואים שהרמטכ"ל מחליש את הרבנות הצבאית ולא נותן לה לעסוק בתחום שהוא מאוד מרכזי בפעילות שלה, לא נותן לה אפשרות להסביר לחיילים בשביל איזה ערכים הם נלחמים, יש לזה השלכה ישירה גם על דברים שהם חלק מהליבה של התפקוד של הרבנות. כוחה ומעמדה של הרבנות שחלש גם ככה ייחלש אף יותר. את התוצאה נשלם כולנו, הצבא שלנו יהיה פחות ערכי, פחות מוסרי ופחות מקפיד על האושיות של ההלכה".
הרב בר-אלי טוען שלא מתנהל מאבק עיקש מספיק נגד המהלך של הוצאת הענף לתודעה יהודית מהרבנות הצבאית: "לצערנו לא ראינו שכולם מתגייסים למאבק הזה במלוא המרץ".
"אם הייתי חייל או אבא לחייל הייתי הרבה יותר מוטרד לגבי יכולת השמירה על הדברים הכי בסיסיים. מעבר לתודעה יהודית הצבא הולך לנגוס בכל מה שקשור לרבנות. לא מדובר פה על מספרים, מדובר על כשרות ועל שבת, לכן המהלך הזה כואב פי כמה וכמה".
אשאל מכיוון הפוך: הסיפור שלך מאוד ממחיש שמי שהוא חלק מהמערכת הצבאית - היכולת שלו להביע עמדות שאינן מקובלות על הצבא מאוד מוגבלת. השאלה שלי היא מה היא בכל זאת המשמעות הרבה בעיניך לפעילות של תודעה יהודית כשזה המצב? מדוע המאבק הזה כל כך חשוב בעיניך?
"ההקדמה שלך נכונה. רב צבאי כפוף לשלישות ואין לו יכולת להביע עמדה תורנית בסוגיות שעל הפרק. אבל אף על פי כן, יש חשיבות בכל מה שקשור לחיזוק של חיילים, גם לקראת קרבות - כמו שראינו במבצעים האחרונים - צוק איתן ואחרים, וגם בכל מה שקשור לפעילות השוטפת - להפוך את הצבא לצבא הרבה יותר מוסרי והרבה יותר יהודי".
"לא כל דבר נבחן במקרה הקיצוני של סירוב פקודה. יש לרבנות הצבאית תפקיד מאוד משמעותי בשוטף. פגיעה בתחום הזה היא פגיעה בנשמה הצבאית ולצערנו יהיו לכך השלכות חמורות".
"אני רוצה לחזור לנקודה - יש לנו שליחי ציבור שהיו צריכים להאבק על העניין הזה. כנראה שנציגי הציבור מרגישים שזו סוגיה שולית או עבודה בשביל מישהו אחר. זה אחד מגילויי החולשה שאנחנו לא רואים שנאבקים על הנושאים של זהות יהודית ודת ומדינה, במיוחד בקרב הציבור שהיה אמור להוביל את הנושא של התורה והמדינה. אנחנו רואים פה חולשה וחוסר נכונות להאבק על הנושאים האלה".
הרב בר-אלי אומר כי לדעתו האמירות החריפות שנאמרו בימים האחרונים אינן מהוות מאבק אמיתי. "הצד השני יודע לזהות אם מדובר בצעקות שנועדו לצאת ידי חובה או מאבק שרוצה להשיג תוצאות". כדוגמא הוא מביא את העובדה שלא היה משבר קואליציוני, או אפילו רמיזות להפלת הקואליציה סביב העניין הזה, דבר שמבטא בעיניו חוסר מוכנות למאבק כן ועיקש סביב החלטת הרמטכ"ל.
אכן חבל שאין מספיק רבנים שנאבקים על זהות יהודית אמיתית במדינה שלכך נועדה. 1 ג' שבט תשע"ו 13:22 מתן