"המתנחלים" – ביקורת על סרט לא אתי

בסוף השבוע שעבר הגיע לבתי הקולנוע בארץ סרט דוקומנטרי חדש. "המתנחלים". הסרט, בבימויו של שמעון דותן, זכה לשבחים רבים. הן בשל הצילומים המרהיבים, עבודת התחקיר הנרחבת, המבע הקולנועי והבימוי האומנותי.

על אף שכבר מתחילת הסרט ניכר בבירור כי היוצרים מתעבים את ציבור המתיישבים ביהודה ושומרון, ורואים בהם כסכנה קיומית למדינת ישראל וייתכן אף יותר מכך, רבים מיהרו לומר כי מדובר בסרט אובייקטיבי ומאוזן. בסרט עצמו, מרואיינים שלל דמויות, מכורות יותר ומוכרות פחות, ממפעל ההתיישבות ביו"ש. בין המרואיינים היה גם פנחסי בר-און מבנימין, שחושף טפח קטן מ"מאחורי הקלעים" של יצירת הסרט "המסלף" כלשונו.

"במאי הסרט, שמעון דותן, הציג את עצמו כמי שהולך ליצור סרט דוקומנטרי על המתנחלים וההתנחלויות, סרט מאוזן והוגן שמביא את המציאות כפי שהיא, וביקש שנספר לו על החיים במאחזים, על העימותים עם הערבים, ועל חילוקי הדעות בין המתיישבים", פרסם בר-און.

בדף הפייסבוק שלו, פרסם בר-און קטע מתוך הסרט בו הוא נראה כאשר הוא כביכול מחנך ילד יהודי להכות ערבים. "מה שלא ראיתם בסרטון, זה את המשך ההסרטה, בה אני מסביר לבמאי שבעקבות האירועים בהם ערבים נכנסו לישוב שלי וניסו לפגוע בשטחי החקלאות שלי, אני מחנך את הילד להתנהגות בה הוא ילמד את המחבלים כיצד יהודי טוב מתנהג".

"דיברתי למצלמה של הבמאי במשך עשרות שעות - בבית, עם הילדים, באוניברסיטה ובעבודה בבניין תוך כדי שאני בלחץ עם העובדים", סיפר בר-און שציפה לסרט הוגן ואובייקטיבי. "עשרות שעות של שיחות עמוקות על תג מחיר, נקמה, יהדות, הסילוק מאש קודש ועוד. שיתפתי את הבמאי והצוות ברגעים האינטימיים של משפחתנו, הדלקנו ביחד איתו נרות חנוכה, נסענו ביחד ברכב, ודיברנו בפתיחות גדולה - מתוך הבנה והרגשה שיהיה סרט הוגן שיחשוף את ציבור המתנחלים לציבור הרחב. לצערנו התבדינו".

"עם פרסום הסרט, חשף הבמאי את פרצופו האמיתי, כשהוא התראיין במספר מקומות, גם בתקשורת הזרה, וסיפר על כך שהוא החליט לעשות סרט על ההתנחלויות, משום שהוא ראה בהם איום על מדינת ישראל, וכמו שאמר 'יש שם אנשים מדהימים שעושים מעשים נוראיים'", מצטט בר-און. "מתוך עשרות שעות של צילומים לקחו שני משפטים שלי, חתכו את מה שאמרתי לפניהם ואחריהם, והוציאו אותי כגזען שמחנך את ילדו הקטן להתלהב מכך שכשהוא יהיה גדול, הוא ייתן ביחד עם אבא מכות לערבים תמימים".

בעוד בכלי התקשורת המזוהים עם השמאל הרעיפו שבחים על הסרט המיוחד. "יצירה למופת" קראו לו, הביקורת של בר-און מתמקדת בצד האתי והמוסרי של יצירת הסרט. "למרות עשרות השעות שהוא צילם אותי, ומאות אם לא אלפי השעות שהוא צילם מתנחלים אחרים - הוא לא מצא שום דבר שיכול להשחיר את פני המתנחלים, אז הוא בחר לעשות מעשה לא אתי, לא מוסרי, ואני בספק אם חוקי, ובחר לחתוך את אמירות המרואיינים, כך שהם יוצגו בצורה שלילית".