יחסי היהדות והמדינה נמצאים מאז קום המדינה בעליות ומורדות סביב פרשות שונות. בימים האחרונים עלו הדיונים סביב יחסי דת ומדינה בהקשר לדרישה של ארגונים שונים להפרטת מערך הכשרות ולמעשה לביטול "חוק ההונאה בכשרות". פורום 'חותם' המאגד תחתיו שורה של מכוני מחקר וארגונים תורניים פרסם עצומה עלי החתמו עשרות רבנים מהציבור הדתי לאומי הקוראת לחזק את מערך הכשרות הממלכתי תחת הרבנות הראשית ולדחות כל ניסיון להפריט את המערך.
"יש הרבה הרבה דמגוגיה שכביכול המחירים מאוד מתייקרים בגלל המונופול של הרבנות, זה פשוט לא נכון, עליית המחיר בגלל הכשרות היא מינימלית ביותר", אומר אבישי גרינצייג מפורום 'חותם' בשיחה עם הקול היהודי. "בכלל כל העניין של מונופול - לכולם פתאום מפריע המונופול של הרבנות, למה לא מפריע מונופול של מנהל מקרקעי ישראל? למה לא מפריע המונופול של בג"ץ? כולם נופלים על המונפול של הרבנות. יש פה מערכה שלימה שנועדה למסמס את הקשר בין דת למדינה, למסמס את הכוח של הרבנות ולהכניס מהדלת האחורית את הרפורמים. למרות שהרפומים הם פרומיל מהציבור הדתי במדינה, בזכות הרבה רעש ויחסי ציבור הם נראים כקבוצה ענקית. בפועל יש בקושי 30 בתי כנסת רפורמים שאיכשהו פעילים במדינה לעומת כ-15,000 בתי כנסת אורטודוקסיים".
גרינצייג מעלה גם בעיות מעשיות שעלולות להיווצר במידה וגופים פרטיים יעניקו כשרות. "במקרה הטוב סומכים על דעות שלא נפסקו להלכה ובמקרה הפחות טוב ממציאים הלכות. אמנם יש דברים שצריך לשפר אבל לא להפיל את כל הבניין".
מה החשיבות בביצור מעמד הרבנות הראשית?
"בחזונו של הרב קוק הרבנות הראשית לישראל נועדה שתהיה הלכה אחידה, שתהיה פסיקה 
ממלכתית שמאגדת את העם, שמאגדת את המרחב הציבורי. בודאי שהיינו שמחים שהיא תהיה יותר דומיננטית ויותר משפיעה, אבל המלחמה בה לא תהפוך אותה ליותר מחוברת אלא ליותר מנותקת וליותר חסרת השפעה".
הרבה פעמים אנחנו פוגשים מהצד השני של המתרס ארגונים כמו 'צוהר' ו'נאמני תורה ועבודה' - בסך הכל מדובר ביהודים יראי שמיים ושומרי מצוות. עד כמה אתה מרגיש את עצמך היום קשור אליהם ופועל למען אותן מטרות?
"צריך להפריד בין 'צוהר' ל'נאמני תורה ועבודה'. ב'צוהר' יש תלמידי חכמים גדולים, הרב דוד סתיו הוא תלמיד חכם גדול. צריך לזכור שהם עוסקים בעיקר במיזם החתונות שאף אחד לא מזלזל בו. הדעות שלהם בנושאי דת ומדינה נאמרות בסך הכל מפי שנים שלושה רבנים והן אינן מייצגות את כלל רבני 'צוהר'. יחד עם זאת אנחנו חושבים שהקרבה שהרב סתיו והרב שרלו נותנים לגופים רפורמים היא סכנה גדולה מאוד, הם עושים תיקון ליל שבועות יחד עם רפורמים זו סכנה גדולה מאוד, זה מכשיר את השרץ. 'נאמני תורה ועבודה' אומרים בפה מלא שהם בעד להרוס את הרבנות הראשית ולבנות משהו אחר במקום. 'נאמני תורה ועבודה' כמעט על כל בג"ץ שמגישים הארגונים הרפורמיים גם הם מגישים. בנושא הנישואים הם מתלוננים שהרבנות לא מכירה בנישואי כהן וגיורת ובבדיקה פשוטה אתה מגלה בכלל שזו גיורת רפורמית, אבל אפילו את זה הם לא מסוגלים להגיד, להגיד שהם נגד התבוללות. 'נאמני תורה ועבודה' פשוט עושים את יחסי הציבור הכי מוצלחים שיש לרפורמים, רק צריך לשים לב שעם כל הרעש שהם עושים אין להם צבור מאחריהם".
הסערות הציבוריות הללו מגיעות לעתים קרובות לפתחם של בתי המשפט, איך אתה רואה את המציאות הזאת של העתירות לבג"צים וההיבטים המשפטיים, האם לא מדובר בחזית של כשלונות ידועים מראש?
"לצערנו, כשהדברים מגיעים לבג"ץ הוא פשוט מקדם את האג'נדה הפלורלסיטית והאנטי דתית שלו. בשלל פסקים בג"ץ התעלם מתקדימים, מלשון החוק, התעלם מהשכל הישר ופסק נגד עמדת הרבנות ובעד הרפורמים בשלל תחומים. ניתן לדוגמא את תחום המקוואת שבג"ץ פסק שגם מתגיירים רפורמים יוכלו להתגייר במקווה שמופעל על ידי המועצה הדתית בשם עיקרון השוויון - פסיקה קודמת קבעה ש"שירותים אלו אינם עניין של השקפה... הם עניינים הקבועים באופן אובייקטיבי וידועים כמסורת ישראל מקדמת דנא" - בג"ץ קבע בעבר בפירוש שלא כל אחד יחליט. אבל בשם עיקרון השוויון החליטבג"ץשחייבים לאפשר להטביל את הגרים הרפורמים במקווה".
"נכון שיש לנו מאבק מאוד קשה נגד בג"ץ אבל אסור להרים ידיים, אם נוותר בתחומים האלה אנחנו נמצא את המאבק במקום בחזית -בעורף. על כל בג"ץ צריך להלחם וצריך לגייס מומחים וחוות דעת משפטיות שיסייעו למאבק הזה. זה מה שאנחנו עושים ב'חותם', ובעזרת השם אנחנו רואים הצלחות ורואים לצערנו גם כשלונות, אבל הייאוש מזמין את המאבק הבא ואת הכישלון גם בו".
איפה אתה רואה שאפשר לפעול לחיזוק היהדות במדינה באופן חיובי ולא רק במלחמות נגד עתירות ומלחמות שמגיעות מהצד השני?
"הציבור התורני באמת קצת התמכר לאווירה הנעימה של צעקות והפגנות ולכבות שריפות, ופחות מציע אלטנרטיבה. נניח שהיו נותנים לך ולי את המושכות - איך היינו מכריעים? קל להתנגד ליוזמות ולהצעות חוק, השאלה היא מה אנחנו מציעים. הרבה מתוך הצעות החוק נובעות ממצוקה אמיתית, אני חושב שמה שאנחנו צריכים זה להציע אלטרנטיבה. להקים עוד ועוד מכונים תורניים מעשיים שמציעים דברים פרקטיים ולקדם את זה ציבורית. בסופו של דבר הציבור באמת קשוב ובאמת מוכן לשמוע השאלה היא אם לנו יש מה להשמיע".
