מאז החל משפטו המתוקשר של הלוחם אלאור אזריה, שהואשם בהריגה לאחר שחיסל מחבל בחברון, התפרסמו סקרים המצביעים על פער גדול בין דעת הקהל לבין מערכת המשפט בישראל. רוב האזרחים בישראל סבורים כי מעשהו של הלוחם היה מוצדק.
הפער בין דעת הציבור בכללו לבין מערכת המשפט, אם זה היועץ המשפטי לממשלה, שופטי בג"ץ או הפרקליטות, הגיע לידי ביטוי גם בסוגיות רבות נוספות. "זו לא הפעם הראשונה שרואים את הפער ההולך ומעמיק בין הציבור למערכת המשפט", אומר בשיחה עם הקול היהודי עו"ד אורי צפורי, חבר התא המשפטי בתנועת דרך חיים.
"ראינו את זה גם כאשר בג"ץ ביטל את חוק המסתננים אשר חוקקו נציגי הציבור בכנסת, ההתגייסות חסרת התקדים של הציבור לתמוך מכספו הפרטי בחייל יהודה ישראלי לאחר הסירוב של משרד הבטחון, וכן כאשר מדד הדמוקרטיה הצביע על כך שרוב גדול בקרב הציבור היהודי סבור שהחלטות גורליות בנושאי שלום ובטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי, והמערכת הזדעקה וקוראה לחינוך מחדש של הציבור, ויש עוד דוגמאות".
| שלטון העם או "דמוקרטיה מהותנית"?
עו"ד צפורי מזכיר כי מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, וככזו יש משמעות רבה לדעתו של הציבור. אם כן, היכן הדמוקרטיה בישראל באה לידי ביטוי? עו"ד צפורי עונה: "צריך לדעת שיש פה וויכוח מהותי ונוקב, מהי דמוקרטיה?".
"ישנן שתי גישות", מסביר עו"ד צפורי. "הגישה הקלאסית אומרת כי דמוקרטיה היא "שלטון העם" – העם הוא הריבון, הוא זה שמגבש את החוקים באמצעות נציגיו בכנסת ותפקידה של הרשות השופטת הוא לפרש וליישם את החוקים המשקפים את רצון העם. השיטה השנייה נקראת "דמוקרטיה מהותנית". על פי גישה זו דמוקרטיה אינה סתם שלטון הרוב, אלא כוללת בתוכה באופן בלתי ניתן לניתוק, כל מיני ערכים שבלעדיהם הדמוקרטיה אינה דמוקרטיה".
>הירשם עכשיו ותקבל את הכותרות החשובות למייל האישי!<
"בפועל, לפי הגישה הראשונה – כל החלטה שהעם יקבל ברוב דעות תהיה החלטה דמוקרטית. אך הגישה השנייה רוצה לטעון שיש דברים שלעם אסור להחליט, יש אמיתות אבסולוטיות שאינן מותנות ברצון העם. על פי הגישה הזו ה"דמוקרטיה" עומדת מעל לעם וקודמת לו, הדמוקרטיה מבטאת איזו אמת עליונה, כביכול, ולכן העם לא יכול לחרוג ממנה". עו"ד צפורי מוסיף ואומר כי כאן מתחיל להיווצר הפער. "דרך תפיסה זו, השניה, מנסים במערכת המשפט להחדיר עוד ועוד ערכים ואמיתות מוחלטות כביכול, אשר מעולם לא קיבלו את אישור העם ולא נחקקו בכנסת, ולכפות אותן על העם באמצעות בית המשפט". במקומות אחרים בעולם משטרים כאלו מכונים "תאוקרטיה" אבל בישראל קוראים לזה דמוקרטיה מהותנית, שם יפה שמאחוריו מסתתר רצון להשליט על הציבור ערכים שזרים לו.
| "להסדיר את היחסים בין המרכיב היהודי והדמוקרטי במדינה"
צפורי טוען כי בכדי למצוא פתרון לבעיה המובילה לפער ההולך וגדל בין מערכת המשפט לעם, צריך קודם כל להבין אותה. "ידיעת המחלה היא חצי רפואה" אומר צפורי. חשוב שהציבור יבין שיש כאן מאבק בין שתי תפיסות על מהות הדמוקרטיה. אם נבין שמדובר בויכוח בין שתי שיטות לגיטימיות, לא נבהל בכל פעם שמישהו מהאסכולה המהותנית יטען שהעם סובל מתפיסות לא-דמוקרטיות. מבחינת האסכולה של הדמוקרטיה הקלאסית, כאשר קיימת הסכמה רחבה ביותר בעם בנוגע עניין, זה לא יכול להיות אנטי-דמוקרטי שהרי מהות הדמוקרטיה היא שלטון העם".
מכאן קורא עו"ד צפורי לציבור לפעול בכדי לשנות את המצב. "אם הציבור יחליט שהוא לא נבהל מהביקורת של אלו שמתיימרים לשאת את דגל הדמוקרטיה אז יהיה לו הרבה מה לעשות. הוא יצטרך לדאוג לכך שהחוקים בכלל, וחוקי היסוד בפרט, יישקפו את רצונו".
לצורך דוגמא לוקח עו"ד צפורי את סיפורו של הלוחם אזריה, שאוזכר בתחילת הכתבה. "אם הציבור חושב שיש לשנות את נהלי הפתיחה באש כדי למנוע סיכון מיותר מהלוחמים, או שיש להטיל עונש מוות על מחבלים, עליו להביע את האמירה הזו ולדרוש שיחוקק חוק כזה".
אבל במידה ואכן יחוקקו חוקים המתאימים לדעת הרוב, הרי בג"ץ יכול לבטל אותם?
"זו הבעיה העיקרית", אומר עו"ד צפורי. "צריך להבין שגם בתחום הזה השתלטו האסכולות המהותניות. מה הבעיה לחוקק חוק יסוד שיסדיר את יחסי הכנסת ובג"צ? זה לא דמוקרטי להחזיר את הכח לכנסת שמייצגת את הריבון? הרי זה אבסורד – בית המשפט נטל לעצמו סמכויות שלא ניתנו לו באופן מפורש בחוקי היסוד שחוקקה הכנסת, ועכשיו אם הכנסת תבקש לשנות את חוקי היסוד שהיא עצמה חקקה אז יש בזה פגיעה בדמוקרטיה? זה שטויות".
"הפער הקיים בין הציבור לבית המשפט נובע מכך שחוקי היסוד שמשמשים כחוקה, מעולם לא קיבלו את תמיכת העם. צריך לחוקק חוקי יסוד שישקפו את דעת העם ויסדירו את היחסים בין בית המשפט לכנסת, בין חוקי יסוד לחוקים רגילים ובעיקר, בין המרכיב היהודי למרכיב הדמוקרטי של המדינה. בלי השינוי המהותי הזה שיבוצע בחוקה, כל שינוי אחר שייעשה יוכל להיבלם בידי בג"ץ אשר יאמר כי החוק שנחקק, בדעת הרוב, אינו דמוקרטי".
"נחזור לסיפורו של אלאור אזריה. די ברור שהתמיכה באזריה לא מבטאת רק את העובדה שהציבור חושב שמעשהו היה מוצדק, אלא שרוב הציבור חושב שיש משהו עקום בנהלי הפתיחה באש וחושבים שהמערכת מפקירה את חיי החיילים. השינוי המתבקש הוא שינוי כולל, לא מחאה נקודתית ביחס למקרה הספציפי הזה. הדוגמה הזו היא קטנה אבל היא נכונה לגבי חוקים רבים נוספים", מסכם עו"ד צפורי.
