צפו: "אנחנו חומה בצורה מול הרוע"

הם לא מפספסים אף דיון בבית הדין הצבאי. פעילים מהמטה המשותף לשחרור אלאור אזריה מגיעים בכל יום דיונים יחד עם החייל המואשם, עורכי הדין, התובע, השופטים והעיתונאים – אך נשארים בחוץ. התפקיד שלהם ברור להם - מגבים ומחזקים את החייל ואת משפחתו, ובד בבד נואמים וזועקים כנגד העוול וכנגד מבצעיו.

היום הגענו לבית הדין הצבאי. פגשנו ברן כרמי בוזגלו, אחד הפעילים הכי מרכזיים במאבק לשחרור אלאור אזריה. רן כבר היה בבית הדין סביבות השעה 7:00 בבוקר כשהוא תולה בשער הכניסה שלט בו נכתב: "כאן הופקר אלאור אזריה חייל צה"ל שננטש על ידי מפקדיו והנהגת המדינה לא נשכח ולא נסלח".

כמעט לכל אורך הדיון מסתובב כרמי בוזגלו עם מיקרופון ביד וכורז קריאות חיזוק למשפחת אזריה וקריאות בוז ומחאה לתובע, לשר הביטחון לשעבר ולהנהגה. בה בעת, נשמעת בבית הדין עדותו של רונן בשארי סגן ראש אגף המבצעים במד"א, אשר חיבר את תחקיר הארגון על האירוע והעיד מטעם ההגנה.

| "כיום העם ממלא את המשבצת של ההנהגה"

בין נאום לנאום מתפנה רן לשיחה בת מספר דקות. "אני רואה מחוייבות ערכית ומוסרית להתקומם ולצאת נגד העוול שנעשה לחייל ולמשפחתו" הוא פותח כמענה לשאלה איך התחיל לפעול בנושא. "אני מדבר על הטיפול וההתנהגות הבזויה לחייל צה"ל שהופקר בשטח עוין, הוכה על פניו בידי מפקדו ונכבל באזיקים והובא למעצר כאחרון הפושעים. זה דבר שהקפיץ אותי. בשבעה החודשים האחרונים אנחנו לא מרפים לרגע ומלווים את המשפחה גם בנוכחות בדיונים גם בהפגנות ומחאות וגם תומכים במשפחה המפורקת והמשוסעת - הכול בגלל מעשה הנבלה שנעשה לחייל".

>הירשם עכשיו ותקבל את הכותרות החשובות למייל האישי!<

"באים לכאן אנשים קשי יום להפגין. את כל הפעילות שלנו אנחנו ממנים מכיסנו. אין לנו גורמים. זו מחאה עממית אותנטית: ממנים שלטים, הסעות, דגלים, מדבקות, הרבה כסף והכול באהבה. אני רואה את הציבור הזה מגיע מהצפון, מהדרום, ימנים ושמאלנים, דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדיים. עם ישראל במיטבו. אני חושב שהעם הזה היום ממלא את המשבצת שהתרוקנה. המשבצת של ההנהגה, של הפיקוד, של הערכים".

על התנהלות המערכת הוא אומר כי "התגובה הסטנדרטית שהיא לבדוק את המקרה, להסיק מסקנות ונפרסם אותם התחלפה בנאום חוצב להבות של שר ביטחון כושל שקרא לאלאור חייל שסרח לפני שהחלה החקירה".

| הפעילים הם החומה הבצורה שעוצרת את הרוע

"יש רוח רעה בצבא, הוא שינה את פניו כמו גם המדינה. דבר אחד הם לא לקחו בחשבון – את העם. המושג "צבא העם" עוצר בחובו תמהיל של צבא ועם. שהם בקשר גורדי שאי אפשר לבתק אותו ואם תפקיד הצבא הוא לשמור על העם, תפקיד העם הוא לשמור על הצבא. ובאמת עכשיו באה לידי ביטוי שעתו היפה של העם. העם הזה חפץ חיים. העם הזה אוהב את ארצו ומולדתו ומוכן לצאת ולהגן עליה. המאבק הוא לא על אלאור אזריה – אלאור הוא סמל".

"אני אמרתי למשפחה שהם קיבלו על עצמם שליחות חשובה גם אם הם לא בחרו בה. בזכות המאבק שלנו לזיכויו המלא של אלאור. אנחנו מיישרים את הצבא ואנחנו כבר רואים את התוצאות" הוא אומר ומזכיר את אירוע הירי בכפר סילואד לפני מספר שבועות שביצע חייל בערבי שהתקרב למוצב ולא הקשיב להוראות החיילים. "אני יודע שהחייל הזה לא יועמד לדין כי היום אנחנו החומה הבצורה שעוצרת את הרוע המאיים להכרית כל חלקה טובה. אנחנו נחזיר עטרה ליושנה".

על מה שעוברת המשפחה הוא אומר כי "זו התעללות והתעמרות. העובדה שהאמא של החייל מתייפחת על הספסל והשופטת גוערת בה 'תירגעי' מסמלת שמה שנעשה כאן הוא קרקס" הוא אומר ומוסיף כי הוא עצמו מקבל איומים. "אני מקבל איומים, איומים לפגוע בפרנסתי, זומנתי לחקירות וקיבלתי נאצות והכפשות. אבל אני בטוח בצדקת הדרך – בשער הזה אלאור ייצא".

היום הגיע להעיד פרופסור יהודה היס, לשעבר ראש המכון לרפואה משפטית באבו כביר. לפי חוות דעתו המקצועית של היס, אשר הוגשה לבית הדין לפני מספר שבועות, נקבע כי מותו של המחבל נגרם מהירי הראשון שבוצע לעברו ולא מהירי שביצע אזריה לאחר מכן. "פגיעת הקליע בראשו של המחבל נגרמה, קרוב לוודאי, לאחר המוות", נכתב. חוות הדעת שלו מסתמכת על נתיחת גופתו של המחבל שביצעה ד"ר הדס גיפס במכון לרפואה משפטית באבו כביר.