סטודנטים הלומדים לתואר ראשון בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, קבלו הודעת דוא"ל הקוראת להם לבוא ולהשתתף בכנס שמקיימת האוניברסיטה. בהודעה שהתקבלה אצל הסטודנטים למדעי המדינה, נכתב: "הנוכחות בכנס הינה חובה לסטודנטים בקורס, ישראל: זהויות ופוליטיקה בחברות מפולגות". משמעות הדבר היא שסטודנט שלא יופיע בכנס, ציוניו עלולים להיפגע.
תפריט הכנס מלמד על קיום שלושה מושבים ורשימת הדוברים החוץ-אקדמיים כוללת את ח"כ ד"ר יוסף ג'בארין וח"כ עאידה תומא סולימאן מהרשימה המשותפת, את עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל עדאלה ואת נסרין חדאד חאג'-יחיא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. כל שאר המשתתפים הם חוקרים שונים בתחומי מדעי המדינה והיסטוריה.
כותרתו של הכנס היא: "כנס יחסי יהודים ערבים: עשור למסמכי החזון". מסמכי החזון למי שלא מתמצא, הם חלק מחזון העתיד של ערביי ישראל הממומן על-ידי UNDP, סוכנות הפיתוח של האו"ם, והם פורסמו על-ידי ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל לפני כעשר שנים. בהם הם קוראים לביטול יהדותה של מדינת ישראל, ולהפיכתה לדמוקרטיה הסכמית. כמובן שישנה רשימת 'דרישות' להכרה בערביי ישראל כאדוני הארץ המקוריים, הכרה בנכבה, בזכויותיהם הלאומיות והקולקטיביות, ועוד שלל תופינים.
ד"ר דוד בוקעי, מזרחן מאוניברסיטת חיפה, - שמשום מה לא נכלל בכנס – הסביר במאמרו משנת תשס"ח בכת העת 'נתיב', כי משמעות המסמכים היא ביטול הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-ציונית והפיכתה למדינת כל אזרחיה. במאמרו הוא מרחיב ומסביר כי ערביי ישראל משתמשים בשני זרועות בכדי לממש את חזונם: האחת, תביעה להשתלבות והפיכת מדינת ישראל למדינה דו-לאומית מבפנים והשנייה היא הזרוע הוותיקה והמוכרת, העושה שימוש בטרור ובהפחדה.
חשוב לציין שגם בקרב החוקרים המשתתפים בכנס, לא נראה כי ישנו איזון כלשהו ואפילו לא למראית העין. מתוך כ-10 מרצים שונים במשתתפים בכנס, ישנו מרצה אחד בלבד המוגדר ימני – ד"ר דן שיפטן - כאשר כל שאר המרצים מוגדרים כאנשי שמאל המתחרים אחד בשני מי הכי אנטי-ציוני, וזאת באוניברסיטה שאמורה להיות ציונית.
