לאחר שבועות ארוכים של מחאות קשות מצד השמאל כנגד הרפורמה במערכת המשפט, שהובילו בסופו של דבר לעצירת החקיקה ואף חשש מפני ביטולה המוחלט, החלו להתארגן הפגנות מימין כדי להביע תמיכה בחקיקת הרפורמה במערכת המשפט אותה מוביל שר המשפטים יריב לוין.
בימים האחרונים החלה להתארגן הפגנה נוספת תחת הכותרת "הפגנת המיליון", וביקשנו להבין יחד עם חבר הכנסת אביחי בוארון, ממארגני ההפגנה, מהי מטרת ההפגנה, כיצד קורה שחברי קואליציה ושרים שלכאורה אמורים להיות בצד שנגדו מפגינים, קוראים להשתתף בהפגנה ואף עתידים להשתתף בה, והאם לדעתו בסופו של דבר ראש הממשלה נתניהו יאפשר את העברת הרפורמה.
בראיון הסביר חבר הכנסת גם על הקושי של הציבור החרדי להצטרף להפגנה, והסיבה שלדעתו גם אלו שהתייאשו מהפגנות אחרי אוסלו והתנתקות צריכים בכל זאת לצאת מהכורסא אל הרחובות.
בפתח דבריו, מסביר ח"כ בוארון כי מטרת ההפגנה שכאמור הוא ממארגניה הינה כפולה, גם אל מול הכנסת וגם אל מול בית המשפט שלדבריו מוביל אג'נדה אנטי יהודית. "פעם אחת זו עצרת תמיכה בחברי הכנסת וראשי הקואליציה להעביר את הרפורמה והשינויים והתיקונים הנדרשים כל כך במערכת המשפט. ופעם שניה הפגנה אל מול בית המשפט העליון כדי לומר לבית המשפט העליון לא עוד. לא יכול להיות ש-15 שופטים בעלי אג'נדה מאד מסוימת, אג'נדה ליברלית בדרך כלל, אג'נדה שמאלנית בדרך כלל, אג'נדה אנטי יהודית בדרך כלל, אנטי ישראלית בדרך כלל; לא יכול להיות ש-15 השופטים האלו ימשיכו לנהל את חייה של מדינת ישראל בניגוד להחלטת הרוב ובניגוד לדעת הרוב ונציגיו".
בוארון ממשיך ותוקף את התנהלות בית המשפט ואומר כי "הרוב בישראל הוא רוב יהודי, לאומי וימני ונבחריו, הכנסת והממשלה, על פי דעת שולחיהם, מובילים מדיניות מסוימת, מדיניות יהודית מסורתית ופעם אחר פעם באים שופטי בג"צ ומסרסים את היכולת של שרי הממשלה וחברי הכנסת להוביל מדיניות יהודית, מסורתית ולאומית, ובעצם מבטלים את החלטות השרים וחברי הכנסת".
כדוגמה לכך מציין בוארון את החלטת בית המשפט העליון, לבטל את החלטת השר גלנט למנוע מערבים תושבי יהודה ושומרון להגיע לטקס הזיכרון האלטרנטיבי של ארגוני השמאל הקיצוניים "לוחמים לשלום" ו"פורום המשפחות השכולות הישראלי פלסטיני". מדובר בטקס משותף לזיכרון לחיילי צה"ל שנהרגו במערכות ישראל, יחד עם ערבים שקרוביהם נהרגו במסגרת הלחימה נגד ישראל.
"הנה ראינו עוד דוגמה ביממה האחרונה", אומר ח"כ בוארון, "בית המשפט קובע בניגוד לעמדת שר הביטחון, שמשפחות מחבלים ייכנסו לטקסי זיכרון לחיילי צה"ל. הדבר הזה הוא עוד פעם ביטוי לליברליות וחוסר ההבדל בין יהודי לבין שאינו יהודי, בין ישראלי לשאינו ישראלי, וזאת תחת הכותרת ליברליזיצה, וטשטוש הזהויות של עם ישראל ואויבי ישראל.
בית המשפט שואף למדינת כלל אזרחיה, מדינה לא יהודית אלא דמוקרטית בלבד. אם תשאל אותם כמה אחוז יהודית וכמה אחוז דמוקרטית הם יגידו לך 95% דמוקרטית ו-5% יהודית. והביטוי המעשי לזה הוא קודם כל מדינת כלל אזרחיה ורק אחרי זה איזה שהם ביטויים פולקולוריים כאלה ואחרים. ואנחנו אומרים לא. המדינה במהותה היא מדינה יהודית. 100% יהודית. ואחרי זה, גם 100% דמוקרטית. כל זה הוא ביטוי לתהום הפעורה בין ביהמ"ש לכנסת ישראל ובעצם לעם ישראל. ופה אנחנו באים להפגין ואנחנו דורשים את השינויים במערכת המשפט, כיוון שאם לא יהיו השינויים האלו אין לנו מה ללכת לבחירות שוב. הוכח שהבחירות לא רלוונטיות ולא משפיעות. ואנחנו באים ואומרים שאנחנו נותנים את כל הכח ואת כל הגיבוי לנבחרי הציבור להוציא את הרפורמה לדרך".
לשאלתי, מה תהיה התועלת שתצא מההפגנה, במיוחד על רקע דבריו של נתניהו בראיונות לתקשורת הזרה לפיהם הרפורמה במתכונתה המקורית לא תעבור, אומר בוארון כי לדעתו גם ראש הממשלה מחוייב להעברת הרפורמה - אם כי ייתכן שהיא תעבור בסופו של דבר במתכונת מרוככת.
"אני חושב שאתה טועה לגבי ראש הממשלה. ראש הממשלה מבין שהוא מחוייב גם לרפורמה וגם לציבור בוחריו שאומר תחת כל עץ רענן- אם לא יעבירו את הרפורמה אנחנו לא נבוא לבחירות הבאות והמחנה הלאומי יקרוס. יכול להיות שכדי שהרפורמה תעבור, משיקולים טקטיים, ומשיקולים של אי פסילת הרפורמה בבג"צ והגעה לכאוס חוקתי במדינת ישראל, שבו אין שלטון מרכזי אחד אלא שני מוקדי שלטון- אחד בג"צ ואחד כנסת ישראל, יכול להיות שישבו על המדוכה אנשים רציניים שטובת המדינה לנגד עיניהם, ויחליטו להעביר רפורמה מרוככת ומעודנת יותר ולא נצא עם כל תאוותנו בידינו", מסייג בוארון אך מתחייב בכל זאת כי "ראש הממשלה וכנסת ישראל והקואליציה כולה והמחנה הלאומי כולו מחוייבים להעברת הרפורמה, ובמהלך מושב הכנסת הקרוב הרפורמה תעבור. אני לא יכול להתחייב על איזה חלקים, אבל אני יכול להבטיח שחלקים משמעותיים יעברו".
מאז תכנית ההתנתקות וגירוש היהודים מגוש קטיף ומצפון השומרון חלקים נרחבים בציבור הדתי לאומי במידה רבה התייאשו מההפגנות, שאלנו את חבר הכנסת איך הוא משכנע את אותם חלקים להגיע הפעם בכל זאת.
"אני חושב שהעצרת הזאת הולכת להיות אירוע היסטורי. כולם מתכננים להגיע להפגנה הזאת, גם הציבור המסורתי - הליכדוניקי, גם הציבור הדתי לאומי, גם המתיישבים ביהודה ושומרון גם הציבור החרדי. הדבר הזה נוגע לכולם. כולם יחד מהווים איזה שהוא משקל כובד מאד משמעותי לקראת ההפגנה הזאת. אני רואה אנשים שאומרים שיבואו שמאז אוסלו לא הגיעו להפגנות.
בשלב הזה, אני מתערב בדבריו, ושואל מדוע נראה שלא מצליחים לרתום את הציבור החרדי ואת מנהיגיו להצטרף להפגנה על אף שמדובר במאבק שהחרדים אמורים להיות מזוהים איתו לחלוטין.
"צריך להבין שבציבור החרדי יש הבדל בין ה"איך" ל"מה"," מסביר בוארון. "ב"מה" הם מזדהים לגמרי איתנו ומאד רוצים את השינויים האלה. ב"איך" יש קושי לציבור החרדי להיות שותפים באירוע שנערך לא לפי אמות המידה והכללים הציבוריים שלהם".
בוארון מוסיף ומסביר כי למשל "בעצרות של הציבור החרדי נהוג לומר פרקי תהילים, אין נאומים בכלל, מתפללים תפילת מנחה ובכך מסתיימת העצרת. באירוע הזה זה לא יהיה כך, לכן אנחנו מנסים לחפש את הדרך שתגרום להם להשתתף כציבור".
לדברי בוארון מארגני ההפגנה שוקלים אפשרות לארגן עצרת אחרת נפרדת לגמרי של הציבור החרדי או לחילופין ליצור מתחמים נפרדים בתוך ההפגנה הכללית לציבור החרדי, אמנם לדבריו, בכל אופן רבים מהציבור החרדי ישתתפו בהפגנה. "אני אומר לך שככלל יבואו רבים מבני הציבור החרדי. גם אם לא תהיה קריאה של גדולי ישראל לצאת לרחוב, וגם אם לא תהיה קריאה של הפוליטיקאים לצאת לרחוב, יבואו רבים מבני הציבור החרדי".
בסיומו של הראיון, שאלנו את חבר הכנסת האם זה לא מוזר שהוא וחברי כנסת נוספים מהקואליציה ואף שרים בממשלה, קוראים להפגין ואף מתכוונים להשתתף בעצמם ההפגנה, שלמעשה תקרא להם עצמם לממש את המדיניות שלשמה הם נבחרו.
"כשמפקד מסתער הוא צועק אחריי - הוא צריך את התמיכה של האנשים? הוא רוצה לראות שהוא לא מסתער לבד, הוא צריך להרגיש את החיילים שלו איתו", מסביר בוארון, "אני אומר לך שמנהיגי הציבור שלנו מסתכלים אחורה, לראות אם הציבור תומך בהם ואיתם, וככל שהעצרת הזאת תהיה גדולה ועצמתית, כן ייקל על מנהיגי הציבור שלנו להוביל את הרפורמה ולחולל את השינוי הכל כך מתבקש במערכת המשפט הישראלית.
זאת הזדמנות היסטורית לחולל שינויי עומק במדינת ישראל, באופן שסוף סוף הציבור הלאומי - יהודי יוכל לשלוט במדינה ולא רק לנצח בבחירות. יש עכשיו הזדמנות לשנות את תוכנת ההפעלה של המדינה. נכון לעכשיו תוכנת ההפעלה היא שמאלנית, אנטי דתית, ליברלית ואנטי לאומית, ואנחנו, יש לנו את הסיכוי ההיסטורי לחולל שינוי ולומר אנחנו משנים את תוכנת ההפעלה. השמאל הקיצוני לא סתם נלחצים, הם מבינים בחוש שהדברים כאן הולכים להשתנות. אבל אנחנו כנגדם צריכים לעמוד איתן ולהוביל את השינוי שאנחנו כל כך מאמינים בו, ואני אומר לציבור תבואו בהמוניכם כי זאת ההזדמנות האחרונה אולי לשנות את פניה של מדינת ישראל ולחזק אותה כמדינה יהודית ולאומית".
