חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של קרית אונו, הרב ד"ר רצון ערוסי, המומחה למשפט עברי, התבטא בחריפות נגד פסיקת בית המשפט שהורה לקנוס את בית הדפוס שסרב להדפיס חומרים המעודדים נטיות הפוכות.
"אקטיביזם שיפוטי בתחומים שהם מחלוקות בחברה יביאו להרס החברה להרס הדמוקרטיה", אומר הרב ערוסי. "על השופטים לפעול לשמור על המאחד ולא לנצל את מעמדם בשאלות חברתיות".
בשיעור שמסר הרב ערוסי, ביקש להתייחס לשאלה שהופנתה אליו פעמים רבות בתקופה האחרונה. "רבים שואלים בימים אלו עלמה הקדוש ברוך הוא נתן את המגפה הארורה הזו?". הרב ערוסי הדגיש כי אין לנסות ולהביא הסברים להתפרצות מגפת הקורונה.
"אסור לנו להיכנס לכבשונו של בורא עולם ולהתחיל לומר, ה' עשה זאת בגלל זאת. אין אנו יודעים. השגחתו של בורא עולם מורכבת היא, מושכלת היא, בחוכמתו יתברך ולכן אסור לנו לומר זה עשה ה' בגלל דבר כזה".
"אבל אומרת התורה", מוסיף הרב ערוסי ואומר, כי "בשעה שפוקדים אותנו ייסורים קשים, חובתנו לעשות חשבון נפש, ברמת היחידים, ברמת הקהילה, ברמת האומה או ברמה אנושית. חובתנו היא "נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה עד השם". למעננו לא למענו".
"ולכן באמת, צריך לבדוק בהרבה תחומים. היחידים כיחידים שיבדקו את עצמם במידות שלהם, בדרך ארץ שלהם, בדרך התנהלותם האם היא אכן מתוקנת או לא מתוקנת. ברמת הקהילה, ברמת המשפחה לראות היכן אנו שוגים. האם איננו מזניחים את החולים הסיעודיים ואיננו מבקרים אותם ולא תומכים בהם? האם אנחנו מתנהלים כהלכה בינינו לבין נשותינו, ונשותינו ובינינו. בינינו ובין בנינו, ובין בנינו ובינינו".
"בינינו לכל חברי הקהילה האמנם אנחנו מתנהלים כהלכה? האמנם אנחנו שומרים על קדושת מקדש מעט. האמנם אצלנו התפילות הן צריכות להיות אכן באמת עבודת לב אמיתית או לא, וכן הלאה".
הרב ערוסי התייחס גם לחשבון הנפש שיש לעשות, לדבריו גם ברמה הלאומית. "אבל יש גם חשבון נפש ברמה הלאומית. הרמה הלאומית דורשת הרבה חשבון נפש. אחד הדברים הקשים ביותר שאני חוזר ומציין אותם זוהי שנאת חינם".
"מהי שנאת חינם? הרי אין שנאה בלי סיבה, אבל במיוחד כשיש סיבה שנחשבת לערכית מאוד, למוצדקת מאוד, זו גם שנאת חינם. למשל ויכוחים אידיאולוגיים, ויכוחים פוליטיים נוקבים שכל אחד בא ממקום שהוא חושב שהוא הולך להציל את העם כולו, ובצדק. אבל אם השיח איננו מתנהל כהלכה, אם השיח מתנהל בשנאה תהומית יוקדת, מבחינת המטרה מקדשת את האמצעים, על זה חרב בית המקדש. על זה יכולה להיפגע האומה. ומבחינה זו הם צריכים לקחת בחשבון שאכן באמת הם שוגים מאוד בזה".
כאן פנה הרס להתייחס לפסיקה הדרמטית של בית המשפט, המבקשת לחייב בעל עסק לייצר חומרים ולהעניק שירות, גם כשהדבר נוגד את ההלכה.
"קראתי שבבית משפט בבאר שבע ניתנה החלטה מאוד-מאוד דרמטית ומהפכנית ועל זה שוקד בית המשפט. סטודנטים מהאוניברסיטה בבאר שבע, פנו לבית דפוס לקבל הצעת מחיר לפרסם פרסומים מסויימים. בד בבד בשיח המכין הזה לקראת עסקה, התברר לו למדפיס על הדפוס שהם מתכוונים לפרסם חומר להטב"י מאוד דומיננטי. השיב להם ואמר, אני מצטער לא אוכל למלא את המשימה הזו. זה נגד המצפון שלי, יהודי אני. הם הגישו תביעה נגדו. נדגיש, עדיין לא היה הסכם. עדיין רק בסך הכל משא ומתן. על זה הגישו תביעה משפטית נגדו על אפליה ותבעו 100,000 ₪ פיצוי".
המשיך הרב ערוסי בתיאור הדברים. "מטבע הדברים התגוננו בעלי בית הדפוס ואמרו, הרי זה המצפון שלנו, אני לא יכול לפרסם דבר שמנוגד למצפוני. השופטת החליטה לקנוס את בית הדפוס ב- 50,000 ₪ על כך שהוא מפלה לרעה ולא מספק שירותי דפוס לכל שואל ומבקש, יהיה התוכן אשר יהיה. פסק זה מזעזע ביותר".
"אינני מדבר כעת על התוכן הלהטב"י. הרי ידועה עמדתה של התורה, ידועה עמדתם של אנשי התורה, לא על זה אני מדבר. אנחנו גם יודעים על עמדתם של הללו התומכים בלהטבים וכו'. לא על זה אני מדבר".
"אני מדבר על המערכת המשפטית. אוי לנו אם אכן באמת שופט או שופטת נשאבים לויכוחים הציבוריים והופכים להיות אקטיביים ודומיננטיים. זהו הרס החברה. זהו הרס החברה".
"מתנהל מזה שנים ויכוח פוליטי אידיאולוגי, יש סיעה שאומרת אנחנו מגנים על הדמוקרטיה, כאילו הסיעה השניה היא נגד דמוקרטיה. ולא כך פני הדברים, יש ויכוח אמיתי דמוקרטיה מהי. אתם צודקים, ואלה צודקים, צריך לקבוע את הגבולות. צריך לקבוע את האיזונים".
"זה לא מישהו נגד הדמוקרטיה, ומישהו בעד הדמוקרטיה אלא גבולות הדמוקרטיה כלפי דרכי התנהלות הדמוקרטית, מקומו של בימ"ש בדמוקרטיה, מקומו של בית המחוקקים, מקומה של הממשלה וכיוצ"ב. זה ויכוח לגיטימי. ולא לעשות את זה כאילו הללו בעד דמוקרטיה, הללו רודפי הדמוקרטיה".
"כך אותו דבר ביחס לויכוחים שיש בתוך החברה, ויכוחים דתיים, ויכוחים אידיאולוגים. אוי לו לשופט ואוי לה לשופטת שהופכים להיות אקטיביסטיים ומובילים קו. זה הרס המשפט. זה הרס החברה. כך החברה תתפורר".
"זה מקום לחשבון נפש. לא שחס וחלילה נאמר הקורונה באה בגלל זה, חלילה, איננו יכולים להיכנס לכבשונו של בורא עולם. אוי לנו אם לא ניתן את דעתנו להתפוררות הזו".
"מורי ורבותי", הוסיף הרב ערוסי, "אני רב בישראל ועוד יש הרבה רבנים בישראל וכי אני מבטא את עמדותי במאת אחוזים? אני יודע שהחברה מגוונת עם דעות שונות, עם כיוונים שונים ואני מנסה להכיל לנסות לטשטש את המפריד, ולהכיל ולאחד כדי לשמור כל אחד מאיתנו צריך לתרום את חלקו. מי ברמת הרבנות. מי ברמת השופט".
"עיננו רואות ולא זר שהויכוחים האידיאולוגים והפוליטיים והמדיניים מגיעים למערכת הביטחון, אנשי הקצונה בצה"ל וראשי המל"ל, השב"כ וכיוצ"ב ויש להם דעות מנוגדות וקוטביות, שכל אחד חושב שהדעה של השני היא דעה הרסנית".
"אבל, כל עוד אתה בתפקיד אתה צריך לשמור על המאחד. אתה צריך לשמור על הכללים אשר הם קיומיים לנו, אם לא, אנחנו נתפורר. אם פרשת מהמערכת, תביע את דעותיך, בשום שכל, בצורה מתורבתת, בצורה בלתי מקטרת. זה חשוב להשמיע, זה חשוב לשמוע, זה חשוב להפרות את הדעות. אבל לא בצורה של שנאה או רדיפה. זה דבר רבותי שצריך לקחת בחשבון".
"הקדוש ברוך הוא יסייענו שאולי הדברים המהדהדים הללו יגיעו בסופו של דבר לאוזניהם של כל מיני בעלי תפקידים במסגרת הצבא, במסגרת המשפט. שיהיו שקולים, יהיו מאוזנים, ידעו איך לנווט את הספינה שלנו לחוף מבטחים. נתפלל שיגיע משיח צדקנו, נגיע לאיזה שהוא אחדות, לאיזה שהיא דעה תמימה ונוכל לשכון לבטח בארצנו".
