טענות "ההדתה" נשמעות בשבועות האחרונים שוב ושוב, כאשר ארגונים קיצוניים שונים, חלקם מבית הקרן החדשה לישראל, מובילים בסיוע מספר כלי תקשורת, מסע של רדיפה כנגד כל מה שריח יהדות נודף ממנו.
בהתוועדות שנערכה בצפון תל אביב בשבוע שעבר, התייחס הרב יצחק גינזבורג, ראש מוסדות גל עיני וראש תנועת "דרך חיים" הפועלת למימוש החיים הציבוריים של העם היהודי על פי התורה, לצורת הפצת היהדות והיחס הנכון ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות בדורנו.
הרב גינזבורג, שמעודד מהפכה תורנית בארץ, מדבר גם על הדרך הנכונה בה יש לעשות זאת, והסביר כי יש לדעת שאני זקוק ליהודי שמולי באותה מידה בה הוא זקוק לי, גם אם הוא אינו חובש כיפה, וההזדקקות היא גם ברוחניות. ההתוועדות נערכה עם גרעין מתלמידי הרב הפועלים בתל אביב בשנתיים האחרונות בנושאי הפצת יהדות. הרב הציג את ההבדלים בין שיטות חסידות סאטמר, צאנז-קלויזנבורג, וחב"ד, והסביר כי יש "לשדרג" את היחס של שיטת חב"ד בהתאם לדורנו, עד להרגשת שוויון בין היהודים.
"מה פירוש שוויון? בשתי מלים, מה שאנחנו רוצים כאן הוא 'מתקדמים יחד' – זה הראש", אמר הרב גינזבורג. "צריך להיכנס לראש משותף שטוב לכולם. "יחד שבטי ישראל", כולנו יחד. כל אחד צריך להתקדם. או שאתה מתקדם או שאתה נסוג. בשביל שאני אתקדם אני זקוק לך ובשביל שאתה תתקדם אתה זקוק לי".
הרב גינזבורג הדגיש כי כמובן שבאים כדי "לשבת עם יהודים, ללמוד איתם תורה, וכמו שהרבי מליובאוויטש אמר שאם אני יודע א' מחובתי ללמד מי שלא יודע א' עוד לפני שאלמד ב' בעצמי", אך הוסיף כי יש לערוך שיחות נפש, להתוועד, ולהכיר את פנימיות האדם שמולי.
הרב גינזבורג הביא כדוגמה חברה עסקית בה עובדים זה לצד זה יהודים שאינם חובשי כיפה וכאלו שכן, והסביר כי עבודה כזו לא מסייעת להתקדמות רק בגשמיות אלא גם ברוחניות. "אתה תתקדם כשתבקש ממני ללמוד איך להניח תפלין, וגם אני אתקדם כי מכיוון שכל אחד צריך לעשות תשובה, ויתכן שבפנימיות אני צריך לעשות תשובה אף יותר ממך. כך אנו מתקדמים יחד, וכל העם מתקדם. אני זקוק לך איך שאתה, גם כשאתה בלי כיפה, אני זקוק לך גם ברוחניות, לשמוע את הפנימיות שלך".
"על זה נאמר בתניא ש"כל אחד מתוקן מחברו" – שאני זקוק לך ואתה זקוק לי", הוסיף הרב גינזבורג.
כדי להגיע למצב כזה, הסביר הרב גינזבורג, יש להרבות בישיבה יחד ובהתוועדויות. "כתוב "הילכו שנים יחדו בלתי עם נועדו". על המילה 'יחדו' כתוב במפרשים ש"שנים כאחד". זה אפילו יותר מ'יחד'. איך מגיעים לכך? "בלתי אם נועדו" - רק כשעושים התוועדות, שיושבים ביחד ומתוועדים".
הרב גינזבורג הביא בהתוועדות את דברי הרבי מליובאוויטש על כך שהבדל בינו לבין הרבי מסאטמר הוא שהרבי מסאטמר מזהה לגמרי בין האיש לבין השיטה שלו, בעוד הרבי מליובאוויטש מחלק בין האדם לבין שיטתו.
אחיינו של רבי יואל מסאטמר, הרבי מקלויזנבורג, תפס חלק נכבד מהדברים, כאשר הרב גינזבורג תיאר כיצד חל שינוי בתפיסת עולמו של הרבי, אשר לאחר השואה עזב את דרך הקיצוניות של סאטמר, הקים מחדש משפחה לתפארת, החיה את החסידות, ופעל בנושאי ציבור בארץ ובין השאר הקים את המרכז הרפואי לניאדו בנתניה.
"הרבי מקלויזנבורג היה קנאי כמו הדוד שלו, ואחר כך נקט בשיטה הפוכה לגמרי – שדווקא החרדים לדבר ה' צריכים לבוא ולהשתתף בבנין הארץ. למה שהאפיקורסים יעשו מעשים בפועל ואני יושב כאן ומגדף אותם? בא נתחלף, שאני אתחיל לבנות את הארץ כי הרי זו הארץ שלי, והם יקללו אותי. הרבי מקלויזנבורג אמר כי 98% מהיהודים בארץ מאמינים בלב ורק 2%, כמו אלה שמנהיגים אותם בתקשורת, הם אפיקורסים, אבל גם הם יחזרו בתשובה".
הרב גינזבורג הסביר כי זו תפנית עצומה, ועל אף שלא החזיק מהמדינה עצמה כאתחלתא דגאולה ישנם חוקרים אקדמאיים שהגדירו את הרבי מקלויזנבורג כ"מותג" חדש בציונות – 'ציונות חרדית'.
לאחר מכן עבר הרב גינזבורג לעמוד על ההבדל בין קלויזנבורג לשיטת הרבי מליובאוויטש, ואמר כי ההבדל הוא לא רק לגבי קלויזנבורג אלא לגבי חלק גדול מהציבור החרדי. "לדאבוננו בקרב חלק מהציבור החרדי המנטליות היא 'אנחנו והם', בעוד שהרבי מליובאוויטש רצה אחדות וחס וחלילה לחשוב שיש אנחנו והם".
הרב גינזבורג הסביר על דרך החסידות כי יש להקביל את הדרכים השונות לשלושת השלבים של הכנעה- הבדלה- המתקה.
"ליחס של סאטמר אני קורא הכנעה – שם רק חושבים איך מכניעים את מה שהם קוראים קליפה. היחס בקלויזנבורג הוא לעשות מהפך, להתחלף בתפקידים, לפחות בחזון, אבל בכל אופן עדיין מאד מורגש 'אנחנו והם', ולכן יש פה עדיין הבדלה. חב"ד זו כבר המתקה, כי כל עם ישראל דבר אחד. אולם היחס הוא של משפיע ומקבל - אני מאד רוצה שאתה, לטובתך, ברצון ובכיף, תעשה מה שאני אומר כי אני דואג לך ורוצה בטובתך. זו המתקה, אבל עדיין יש מעלה ומטה, יש דירוג".
לפי הרב גינזבורג כיום יש 'לשדרג' את ההמתקה של חב"ד. "יש עוד המתקה שניה של שוויון אמתי. לפעמים אי-שוויון הוא גם דבר חשוב בתורה, לא הכל שווה, אבל שוויון יכול להיות גם משהו מאד יסודי".
