חשיפה: אתר מועצה בגליל מגדיר את הכפר ב"פלסטין"

אחד הנושאים שחרטה על דגלה הממשלה הנוכחית הוא מצב הגליל שבו יהודים הינם מיעוט שהולך וקטן.

המדיניות הכללית של הרשויות בישראל מתייחסת לסוגיות הבנייה והאדמות בגליל כסוגיות מוניציפליות ללא הקשר לאומי, אולם מעקב אחר הנעשה ברשויות המקומיות הערביות מלמד כי לפחות מבחינת חלקן המצב שונה לחלוטין, והלאומנות שלהן הולכת וגוברת.

ישראל או פלסטין?

שיטוט באתר המועצה המקומית עין מאהל למשל, מגלה תוכן לאומני בוטה, וציפייה לשליטה ערבית על כלל אדמות הגליל. המועצה מגדירה את הכפר עצמו ככפר שנמצא ב"פלסטין", ובתכנים באתר מוגדרים הכפרים והתושבים הערבים במרחב הגליל כ"פלסטינים".

הכפר עין מאהל הוא מועצה מקומית בישראל השוכנת בהרי נצרת ובה גרים כ-15,000 ערבים.

האתר הרשמי של המועצה המקומית מקדיש מקום נרחב לסיפור ההיסטוריה של הכפר - המלמד על היחס למדינת ישראל, ועל המאבק על עתיד הגליל.

"הכפר עין מאהל ממוקם צפונית לעיר נצרת, שנמצאת בגליל התחתון של פלסטין", מספר אתר המועצה. פתיחה זו בלבד שאינה מכירה במדינת ישראל שהמועצה הינה מועצה שלה, כבר ממחישה את הלאומנות בכפר.

בנוסף, בדף ההיסטוריה של הכפר מופיע פירוט על מאבקם של אנשי הכפר במלחמת העצמאות, ובמדיניות "ייהוד הגליל" לאורך השנים.

דף מיוחד מוקדש לפירוט "אדמות הכפר" ששייכות לטענת המועצה לכפר מכיוון שהיו שייכות לו "לפני הנכבה", ומסדר זאת בטבלה.

בפירוט מופיע כי שטח הכפר לפני הנכבה היה של 16,000 דונם ואילו כעת שטח הכפר הוא 4,000 דונם. לפי אתר המועצה, "שטחי הכפר" נמצאים כעת בתחום המוניציפלי של נוף הגליל - נצרת עלית לשעבר.

את תושבי נוף הגליל מתארים במועצת עין מאהל ככאלו שהגיעו לפרויקט "התנחלות קולוניאליסטי" ושמטרת הקמתה היא מניעת "רצף פלסטיני" של כפרי הגליל באמצעות הפיכת נצרת עלית לעיר קולטת עלייה בשנות ה-90.

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>

בנוסף מפרט האתר על "מדיניות הגזענות" של "השלטונות הציוניים" שהפכה את עין מאהל ל"גטו".

בעמוד נוסף מפורטים ה"שאהידים" שנהרגו ב"מרד הערבי הגדול" (1936) במלחמה עם "הכנופיות הציוניות", כלשון אתר המועצה, על הכביש שהוביל מכפר כנא לטבריה, וב"קרב א-סביח" במלחמת העצמאות, כאמור כל זאת במועצה מקומית ישראלית שזוכה לתקציבים נכבדים של מדינת ישראל.

הקצין הנאצי שפעל מעין מאהל

קרב א-סביח הינו קרב שכדאי להתעכב עליו. בתחילת מלחמת השחרור החלו הערבים משבט א-סביח הבדואי וכנופיות שהתמקמו בכפר כנא ואומנו ע"י קצין נאצי שפעל מעין מאהל, לפגוע ביהודים.

בשיא הקרבות נקלעה כיתה של סיירים מקיבוץ בית קשת למארב של הבדואים ו-7 יהודים נהרגו, בהם גם בנו של יצחק בן צבי, לימים נשיא מדינת ישראל.

בעקבות הקרב בבית קשת יצאו לאחר כחדשיים לוחמי גולני לכבוש את סג'רה הערבית ממנה פעלו הרוצחים. הכפר נכבש, אך במתקפה הנגדית של ערביי האזור נהרגו 18 חיילי גולני.

לפי אתר המועצה המקומית עין מאהל, בין הערבים שנהרגו בקרב היו גם שבעה מתושבי הכפר.

בהמשך נכבשה סג'רה שוב ע"י צבא ההצלה של קאוקג'י, עד לכיבוש אזור במבצע "דקל".

בשונה ממקומות אחרים בגליל, נצרת והכפרים סביבה - עין מאהל, כפר כנא, עילוט ועוד נשארו גם אחרי הלחימה. דעות ההיסטוריונים חלוקות בשאלה מדוע נשארו כפרים אלו, שהפכו לימים למרכז הערבי בגליל. 

ממשרד הפנים נמסר לקול היהודי בתגובה כי "הנושא אינו מוכר במשרד ויבדק".

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>

ראשי הערים בצעדות ההסתה

יש לדעת כי מועצת עין מאהל אינה לבדה.

לפני מספר חודשים פרסמנו בקול היהודי כי במועצה המקומית עיילוט שנמצאת בצד השני של הרי נצרת התקיים אירוע מטעם המועצה המקומית של חנוכת "אנדרטת השאהידים" שבו השתתפו בכירי ועדת המעקב: מוחמד ברכה,  ראאד סלאח, איימן עודה ראש המועצה, ואפילו הניצב ג'מאל חכרוש, שהיה עד לאחרונה הקצין המוסלמי הבכיר במשטרת ישראל.

לרגל האירוע חולקו צעיפים בצבעי דגל אש"ף ועליהם הכיתוב "פלסטין", "טבח עיילוט ו"נכבה". בקול היהודי נחשף כי במקביל לחנוכת אנדרטת השאהידים הפיקה מחלקת הרווחה של המועצה באמצעות פרוייקט המיועד סליוע קשישים סרטון "עדויות הנכבה", לאחר הפרסום בקול היהודי נמחק הפוסט המציין את מעורבות אגף הרווחה במועצה בסרטון העדויות.

לכך יש להוסיף את הפרסומים בקול היהודי על השתתפותם של ראשי ערים ובראשם ראש עיריית עראבה בצעדות לאומניות בהן נשמעו קריאות להפציץ את קרית שמונה ולחטוף חיילי צה"ל.