בזוית חדה: אתם יודעים מה הבעיה עם המחאה הזו?

[caption id="attachment_12567" align="alignleft" width="100%" caption="מאהל מחאה והתבוללות (אתר כיכר השבת)"]
כן, גם אני רוצה מאד לחיות טוב יותר, ולגמור את החודש כמו בנאדם. וגם לי אכפת שיש פערים בחברה, והייתי רוצה שלכולם יהיה טוב. לא, לא למדתי את זה מהשמאל, למדתי את זה מהתורה, כמו כל יהודי. וגם אני חושב שההנהגה הנוכחית של המדינה היא ממש לא משהו, וגם לא נראה לי שמאד אכפת לה מהשכבות החלשות או מצדק חברתי. אם כי, יש להודות, ביבי יותר טוב מאולמרט כמה מונים בעניין הזה, שלא לדבר על שרון.
אבל המחאה הזו היא לא פחות גרועה מהממשלה, ובמידה מסוימת אפילו יותר.

הבעיה האמיתית – שלא מדברים בשם היהודים

כי מה הבעיה עם הממשלה? הבעיה האמיתית, השורש לכל הבעיות האחרות, היא שהממשלה לא מתנהלת בתור הגוף הייצוגי של עם ישראל. נדמה לי שהיא היתה רוצה לעשות זאת, אבל היא מפחדת, מפני שהיא לא יודעת איך להצדיק זאת מוסרית. איך נאמר לעצמנו, לעולם, ובעיקר לשמאל, שאנחנו רוצים שיהיה טוב ליהודים? לעם ישראל? הלא זו מדינת כל אזרחיה. בודאי לפי מערכת המשפט, שהממשלה רוקדת לצלילי חלילה.
אז הממשלה נמצאת כל היום בין הפטיש לסדן, מכריעה הכרעות שהיא בעצמה יודעת שאינן טובות, ואיננה יכולה לגייס את העם באמת, מפני שהיא איננה מוכנה לדבר אל העם. כי מי שנושא את הדגל "שתי מדינות לשני עמים" (זוכרים את נאום בר אילן של ביבי?), לא יכול לבקש מהם להיות פתאום עם אחד עם אינטרס משותף, חברתי וצודק.
רק כשיש מלחמה אנחנו רואים את ההתגייסות הטבעית של המוני בית ישראל לתמוך בלוחמים – ואז אנחנו גם רואים את המוני בית ישמעאל תומכים באויב. כי מלחמה זה זמן בלי פילוסופיה, זמן שבו הכל מתבהר לרגע, עד שאבק התותחים שוקע ושוב אנחנו מנסים לשכוח מי ידיד ומי אויב.

איפה נמצא צדק חברתי?

לכן הבעיה של הממשלה היא קודם כל שהיא לא מוכנה להכריע שהיא מדברת בשם העם היהודי ולא בשם כל אזרחיה. ובלי לפתור את הבעיה הזו, לא יהיה כאן לא צדק וגם לא חברה.
כי עם ישראל ימצא את הצדק החברתי שלו, את העזרה לזולת, את האכפתיות ואת הכלכלה הנכונה, רק בהדרכות של התורה. לא בשמאל החברתי, וגם לא בימין הקפיטליסטי. נדמה לי, אגב, שבויכוח בין מה שמכונה ימין חברתי למה שמכונה שמאל, התורה קרובה יותר לימין. אבל זה כבר נושא אחר. דבר אחד בטוח, שהתורה רוצה שנזכור שליהודים יש ערבות הדדית ביניהם, ולא התערבבות הדדית עם הגויים.

השקר הגדול של המחאה

והמחאה? – כל המטרה של המחאה הזו היא לומר בדיוק להיפך. שלא חשוב אם אני יהודי או ערבי, העיקר שיהיה לנו כסף. לא חשוב ימין או שמאל, כאילו שהשאלה אם יהיה כאן ימין או שמאל לא נוגעת לאף אחד, זה רק שטויות של פוליטיקאים. הכל רק שלא נזכור שהשאלות האלו הם שאלות של חיים ומוות, שקודמות אחרי הכל לשאלות של גובה השכר. הכל רק שלא נחשוב שיש כאן שני עמים שנלחמים, בואו נשתה בירה ביחד ונעשה מהפכה, ממש ככל הגויים אשר סביבותינו. אם למישהו היה ספק, סימני ההיכר של הקרן החדשה שולטים כאן: ניתן לכם את כל הסיוע, רק תשכחו שיש הבדל בין יהודי לגוי.

התיקון האמיתי – מדינה יהודית

אז אם אנחנו באמת רוצים לתקן את המצב, ואנחנו רוצים, אנחנו צריכים לצאת לרחובות ולדרוש מדינה יהודית. אנחנו צריכים לצאת לשכונות החלשות ולתת להם כח, להזכיר להם שכולנו יהודים, ומתוקף זה נוכל לדאוג שיהיה טוב לכולם. בלי לפחד שכל עזרה כלכלית לחלשים תנוצל על ידי אויבינו להחליש את המדינה, ראה מאמרי משבוע שעבר.
לכן במקום ללכת למחאה הזו, הלכתי השבוע לכנס בפסגת זאב, לפגוש יהודים קשי יום שיחד עם שאלת הפרנסה החליטו להרים ראש ולהתמודד גם עם השאלה – איך נשמור על השכונה שלנו, ועל כל הארץ שלנו, יהודית.  אלה הגיבורים האמיתיים, שם מתחוללת המהפכה האמיתית. משם תצא בשורה אמיתית לשינוי חברתי ולצדק אמיתי בישראל.