בעקבות הביקורת: הרבנות הראשית לצה"ל "העלימה" את החוברת ההלכתית

פרסומים שהופיעו בתקשורת מתוך חוברת העוסקת בהלכות מזוזה שהוציאה הרבנות הראשית לצה"ל וגררו אחריהם ביקורת תקשורתית ופוליטית, הובילו את הרבנות להסיר את תוכן החוברת מאתרי האינטרנט שלה. האם גניזת החוברת בדרך?

בימים האחרונים מתחוללת סערה תקשורתית סביב חוברת הלכתית שהוציאה הרבנות הצבאית העוסקת בהלכות מזוזה, ודנה בין השאר בחיוב מזוזה בבית המשותף לגוי ויהודי, מציאות הרווחת בצה"ל.

עיתון 'הארץ', שפרסם את קיומה של החוברת, יצא במתקפה כנגד הרבנות הצבאית תוך שהוא מדגיש את דברי מחבריה בדבר אי שוויונם של גויים במדינה וממילא בנכסיה. הפרסום עורר בעקבותיו גל ביקורת נגד הרבנות הראשית לצה"ל על 'אפליית גויים', בה היא לוקה. בנוסף קבלו המבקרים אף על האמור בחוברת כי את המזוזה יקבעו דווקא חיילים גברים ולא חיילות.

בין התוקפים היה אף השייח מואפק טריף, מנהיגם הרוחני של הדרוזים, שאמר כי בשיחה עם הרבצ"ר רפי פרץ, הובטח לו כי הפסק ה'בעייתי' יבוטל, כלשונו. בנוסף שלח השייח טריף מכתב חריף לשר הבטחון ולרמטכ"ל בו דרש כי צה"ל יתנצל בפני החיילים הדרוזים.

בינתיים טרם הודיע הרבצ"ר על ביטול הפסק, אך לקול היהודי נודע כי ברבנות הצבאית נבהלו מהעליהום התקשורתי והחליטו 'להעלים' את החוברת.

החוברת, שמלבד תפוצתה בבתי הכנסת שבבסיסי צה"ל, גם הועלתה לאתרי האינטרנט של הרבנות הצבאית, הוסרה משם ביממה האחרונה עקב הביקורת. מדובר בשני אתרי אינטרנט, האחד אתר פנימי הנגיש רק לחיילים המשרתים והשני אתר הרבנות הצבאית הפתוח לכלל האזרחים. בנוסף נודע ל'קול היהודי' כי ברבנות הראשית שוקלים לתת הוראה לפיה החוברת ה'בעייתית' תאסף מכל בתי הכנסת הצבאיים ותיגנז.

תפיסת המדינה נוגדת את התורה

החוברת נכתבה לפני מספר חודשים בידי מדור הלכה ברבנות הראשית. מדובר בחוברת מכובדת למדי, בת 142 עמודים, העוסקת בהלכות מזוזה. החוברת שנכתבה ע"י הרבנים הצבאיים אלכסנדר רונס, דב ברקוביץ וחנניה שפרן עוסקת בין היתר בחיובי קביעת מזוזה במבנים ובמתקנים הצבאיים השונים, בתחזוקת המזוזה ובשלל סוגיות הנוגעות להלכות מזוזה סביב המציאות הצבאית.

בין הסוגיות הנידונות בחוברת, נמצאת גם סוגיית חיוב קביעת מזוזה בבית המשותף ליהודי וגוי. בהלכות מזוזה שבשו"ע (חלק יו"ד סי' רפו), נפסק כי "..בית של ישראל ועובד כוכבים, פטור ממזוזה". לאור הלכה זו דנו המחברים בשייכות הממונית של נכסי הצבא לאור כך שהוא משותף ליהודים וגויים. המחברים העלו סברות שונות, מדוע יש לקבוע מזוזה בברכה על אף שישנם גויים בצבא. וכך לשון החוברת:

"יש מפוסקי דורנו שנקטו שמחמת זכאותם של אזרחי המדינה שאינם יהודים להשתתף בכל עניני המדינה, הרי שדין כל המבנים שבבעלות המדינה, ובכללם מבני הצבא, כדין מבנים שבשותפות עם נכרי. לעומתם יש שנקטו שלעניין מצוות התורה, רכוש המדינה נחשב של ישראל בלבד, שהרי סוף סוף המדינה מוגדרת כמדינת העם היהודי".

בחוברת מודגשת העובדה כי גישתה השוויונית של מדינת ישראל עומדת בסתירה לדעת תורה. "הבנה זו, שאינה מייחסת חשיבות ממונית לעובדת אזרחותם של הנכרים בארץ, מתיישבת עם השיטות המגדירות את רכוש המדינה כ'ממון ציבורי' (להבדיל מ'ממון שותפים') ללא זכות ממונית לפרט, אולם נראה שאפילו אם נגדיר את רכוש המדינה כ'ממון שותפים', מ"מ מאחר והציבור ככלל הוא יהודי, ממילא כל עוד הנכרים לא קנו חלק בנכסים באופן מעשי, אין להם זכות ברכוש המדינה. יתר על כן, היות והתורה ציוותה ששלטון על ארץ ישראל יהיה בידי עם ישראל, ממילא התפישה הרואה את הגויים כשקולים לישראל בזכויותיהם במדינה, נוגדת את דעת התורה, ואין תוקף הלכתי לנציגי המדינה לפעול בניגוד לרצון התורה. במקרים כאלה נכון הכלל ההלכתי 'לתיקוני שדרתיך ולא לעיוותי'".

"למעשה, מאחר ורבים הנוקטים שאין להגדיר את המדינה כבעלות משותפת עם גוי, ומלבד זאת הלא, כפי שהתבאר, אף בבית המשותף עם גוי, דעת רבים שיש לחייב במזוזה, לפיכך נראה שאין לפטור את בסיסי צה"ל מחיוב במזוזה בשל סיבה זו".

התגובות בקשת הפוליטית לחוברת נעו בן דרישה לצנזור החוברת ועד הדרישה להדיח את הרבצ"ר רפי פרץ ואת האחראים להוצאתה. יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' קריאה לרמטכ"ל לצנזר את דברי ההלכה ה'בעיתיים' לדבריה הדברים שנכתבו בחוברת "מנוגדים לערכי היהדות והדמוקרטיה".

חה"כ זהבה גלאון ממר"צ הגיבה ביתר חריפות בדרישתה להדיח את הרבצ"ר ואת אנשי הרבנות האחראים לחוברת, "הבעיה של המגלומנים מהרבנות הצבאית, מעבר לעובדה שהם שכחו שהם עדיין כפופים לחוקי מדינת ישראל ולא חיים במדינת ההלכה שהם מפנטזים עליה" אמרה גלאון.

גם חה"כ חובש הכיפה מ"התנועה", אלעזר שטרן, ראש אכ"א לשעבר ואלוף במיל', ביקר בחריפות את הרבנות הצבאית, "הגיע הזמן שהרבנות הצבאית תהיה חלק מהמציאות הצה"לית ושהרבנים הצבאיים יפנימו שהם לא נמצאים בישיבת הר המור או ישיבת ניר בקריית-ארבע, אלא הם חלק מצבא העם, על גווניו השונים. גישה מנותקת זו, לפיה חיילים עולים הנקראים גויים ונשים אינן יכולות לקבוע מזוזה, פוגעת קשה בזיקתם ליהדות של רבים מחיילי צה"ל", אמר שטרן ומאידך תלה בטחונו ברבצ"ר שיתקן את המעוות, "אני בטוח שהרב פרץ ייצא בקריאה בהירה ומהירה לתקן את הדורש תיקון ולחבר בחזרה את הרבנות הצבאית לצבא שלנו".

גם מחוץ למערכת הפוליטית היו מי שהתעסקו בסוגיה. בראיון בגל"צ הגדיר הרבצ"ר לשעבר הרב אביחי רונצקי את פרסום הפסק המדובר כ'בעייתי'. לדברי רונצקי, לא כל מה שאומרים צריך לכתוב, כדברי חז"ל, "חכמים הזהרו בדבריכם". במכתב ששלח ארגון 'בית הלל' לרבצ"ר רפי פרץ, גיבה הארגון את הרבנות הצבאית בנמקו כי הדברים שהתפרסמו בתקשורת הוצאו מהקשרם. לדברי חברי הארגון, המדובר בחוברת הוא דיון תיאורטי ולא הלכה למעשה. אם זאת, חלקו חברי הארגון על החלטת הרבנות הצבאית בנוגע לקביעת מזוזה ע"י נשים. לדבריהם קביעת מזוזה על ידי חיילות תביא להרבה קידוש ה' בתוך הצבא.