בעקבות הלחימה בדרום מפרסם משרד התמ"ת רשימה של שאלות ותשובות בנושא יחסי עבודה עבור תושבי אזור הדרום. כל התשובות לשוהים בקו האש, בענייני פיצויים, היעדרות מעבודה, וקריאה למילואים - בפנים.
\על פי הודעת משרד האוצר בשל מצב החירום, תושבי הדרום המתגוררים במרחק של עד 7 ק"מ מרצועת עזה יזכו לפיצוי מלא עקב היעדרות ממקום העבודה בהתאם להנחיות פיקוד העורף. כשם שעובדים ישראלים שנמנעה מהם עבודה (בטווח של 0 עד7 ק"מ) יקבלו פיצויי כך גם לגבי עובדים זרים.
באזורים הנמצאים במרחק של עד40 ק"ממרצועת עזה, בהם הוכרז מצב מיוחד, יפוצו הורים לילדים עד גיל 14 שנאלצו להיעדר מעבודתם עקב סגירת מוסדות החינוך.
בעלי עסקים קטנים במקומות הנ"ל יפוצו על-פי קריטריונים של רשות המיסים.
בתום המבצע יזמן משרד האוצר את ההסתדרות וארגוני המעסיקים לדיון בשיפוי התושבים שנעדרו ממקום עבודתם.
לנוחות הציבור אנו מפרסמים שאלות ותשובות. עם זאת התשובות הניתנות בדף המידע מתבססות על הסכמים, כפי שנקבעו בעבר - בסמוך לסיום תקופות החרום.
האם עובד הנעדר מהעבודה בגלל המלחמה זכאי לפיצוי?
בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה, בעבר נקבע בי תושבי יישובים שהיו עד לטווח 40 ק״מ מהרצועה יהיו זכאים לפיצוי.
למשל, במלחמת לבנון השנייה חויבו המעסיקים לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון, שלא להגיע למקום העבודה.
במלחמת המפרץ נקבעו הסדרים של תשלום וזקיפת היעדרות על חשבון ימי חופשה.
כך גם ניתן פיצוי בתקופת הלחימה בעופרת יצוקה, בכפוף לתנאים, שנקבעו (הסכם קיבוצי מיום 20.5.09 (החל על התקופה שבין דצמבר 2008 ועד ינואר 2009).
האם זכאית לפיצוי, עובדת שנעדרה מעבודתה בשל ההכרח להישאר עם ילדה הקטן בבית בשל סגירת בתי הספר עקב המצב הביטחוני?
עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם בעקבות הודעות פיקוד העורף קבלו פיצוי כאילו עבדו.
בעניין זה ראה הסכם קיבוצי מיום 20.5.09 לאחר מבצע עופרת יצוקה.
הורה לילד בן ה 15 שלא למד. ופחד להישאר לבד וההורה נשארת איתו בבית ולא עבד, האם זכאי לפיצוי?
לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים, כלומר עד 14.- הגדרת ילד נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חרום תשס"ו 2006
עובדים שמקום עבודתם היה סגור על פי הוראת פיקוד העורף?, האם אמורים לקבל פיצוי?
בעבר נקבע כי המעסיק ישלם לעובדיו כרגיל את שכרם ויוכל לתבוע את הפיצוי מהממשלה לאחר שיגיעו ההסכם בהתאם להסכם אליו יגיעו הצדדים, כפי שנעשה בעקבות מלחמת לבנון ה-2.
עובד הזכאי לפיצוי לפי הסכם, למי יפנה לקבל את הכסף?
הפיצוי ניתן למעסיקים ולא ישירות לעובדים. העובדים אמורים להמשיך לקבל שכר כאילו עבדו כרגיל, המעסיקים אמורים לקבל פיצוי על התשלום בעקבות תביעות שיגישו לאוצר.
כפי הנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף(הוראת שעה) התשס"ט 2009.
מה קורה כשמקום העבודה עבד כרגיל אבל העובד פחד ללכת לעבודה. האם יהיה זכאי לשכר?
תשלום השכר מותנה בתנאים, כנקבע בהסכם הקיבוצי מיום 20.5.09 ובהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה שאינו מוגן.
אם הנחיות פיקוד העורף קבעו שבאזור שבו העובד מועסק צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, אזי יהיה זכאי לתשלום שכר, אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה, והעובד לא הגיע לעבודה כי פחד לצאת, לא יהיה זכאי לשכר.
מה דינו של עובד שאינו מגיע לעבודה במפעל שהוכרז חיוני?
אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, שהוכרז ככזה על ידי פיקוד העורף, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובד לא יהיה זכאי לשכרו.
כפי שנקבע בהנחיות להסכם הקיבוצי מיום 20.5.09.
האם ניתן לפטר עובד שלא מגיע לעבודה במפעל שאינו ממוגן?
חל איסור לפטר עובד שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליו להגיע למקום העבודה. לכן אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו - אין תוקף לפיטורים, ועובד שפוטר יכול לדרוש מהמעסיק לקלוט אותו בחזרה.
זאת כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.
האם מותר לפטר עובד שקיבל צו 8?
לא. על פי החוק אסור למעסיק לפטר עובד שנקרא לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך30 יום לאחריו.
מה אומר החוק לגבי תשלום שכר לעובד שלא הגיע לעבודה בגלל המצב?
ככלל, החוק אינו מחייב מעסיק לשלם שכר לעובר שלא הגיע לעבודה במצב חירום, ועל כן ההנחיה היא לצאת לעבודה (למעט מקומות שנאסרה בהם העבודה לפי ההנחיות). עם זאת לאחר מלחמת לבנון השנייה גובש הסדר שחייב את המעסיקים לשלם שכר לעובדים שנעדרו בנסיבות דומות, והמעסיקים קיבלו החזר ממס רכוש.
מה עושים במפעל שבו יש חדר ממוגן, אך הוא רחוק ואינו מספיק להגיע אליו?
ככלל, עובד מוגן מפיטורים רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליו להגיע למקום העבודה. במקרים שבהם לא ברור לעובד אם המפעל שבו הוא עובד מוגן או לא, ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר מה אומרות ההנחיות. אם על פי פיקוד העורף המפעל נחשב מוגן – אי הגעה למקום העבודה היא על אחריות העובד.
הכתבה באדיבות דוברות משרד התמ"ת