ההרס בעמונה וחוק הגיוס - השופטת נאור הלכה לעולמה

מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר הלכה לעולמה אתמול (ב') בגיל 74.

נאור שימשה כשופטת במשך למעלה משלושים שנה, מתוכם כ-15 שנים בבית המשפט העליון ושנתיים נוספות כנשיאה.

לאחר סיום תפקידה כנשיאת בית המשפט העליון מונתה לנשיאת "בית הדין הציוני העליון" של "ההסתדרות הציונית העולמית", ובחודשים האחרונים מונתה נאור לעמוד בראשות וועדת החקירה הממלכתית לחקירת האסון שהתרחש בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון בשנה שעברה.

נאור היתה אחראית לפסקי דין רבים שפגעו בציונה היהודי של מדינת ישראל, בהתיישבות ובתושבי דרום תל אביב. מי שלא הצטרף להודעות נרגשות על פטירתה היה ח"כ בצלאל סמוטריץ' שהדגיש כי אינו מסוגל להיות צבוע כמו שרת הפנים איילת שקד שמתעלמת מהמחלוקות העזות והביקורת הקשה שהיתה למחנה הלאומי על נאור. 

"היתה חלק מהמיינסטרים של השמאל הציוני"

בשיחה עם הקול היהודי מספר עורך הדין יצחק בם, אשר הופיע בפני השופטת נאור במספר הזדמנויות, על עמדותיה המשפטיות.

בהתייחס לפסיקותיה של השופטת, אומר בם כי "נאור היתה חלק מהמיינסטרים של השמאל הציוני, ובנושאים בטחוניים כמו רוב שופטי בית המשפט העליון צידדה בעמדת המדינה". בם מוסיף ואומר כי אמנם נאור היתה חלק מהשופטים שפסלו חלקים מחוק המסתננים, אך לדעתו "נייר הלקמוס היום הוא חוק איחוד משפחות, ושמה נאור היתה "במחנה הציוני" כהגדרתו, "והתנגדה לתפיסה לפיה הזכות לייבא לפה נשים מעזה היא זכות חוקתית, ולמעשה היא הכשירה את החוקים שנועדו להגביל את התופעה".

בין פסקי הדין עליהם חתמה נאור במהלך השנים, ישנם פסקי דין רבים שלמעשה פגעו במפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, והשפיעו על הסטטוס קוו ביחסי דת ומדינה. כמו כן, היא חתומה על מספר פסיקות שביטלו חוקים שחוקקה הכנסת.

דת ומדינה

לפני כעשור חתמה נאור על פסיקה של בג"ץ שבה הצטרפה לדעת הרוב לבטל את "חוק טל", שבמסגרתו יכלו בחורי ישיבה שתורתם אומנותם לדחות את גיוסם. מאז ביטול החוק, טרם הצליחה הכנסת לחוקק חוק חדש, ורק בשבוע שעבר נכשלה הקואליציה בהצבעה על "חוק הגיוס".

בפסק דין נוסף קבעה נאור כי יש להכיר בגיור שנעשה בחו"ל ובלבד שנעשה בקהילה יהודית מוכרת. פסיקה זאת הכריחה את המדינה להכיר גם בגיורים שנעשו בקהילות שאינן אוררתודוכסיות.

בפסיקה האחרונה שעליה חתמה נאור, דחתה הנשיאה בקשה לדיון נוסף בענין חוק המרכולים, ולמעשה נקבע כי מרכולים בתל אביב רשאים להיות פתוחים בשבת.

לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | ​הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

חוק המסתננים וחוק החרם

לפניכ-8 שנים נאור היתה חלק מהרכב של 9 שופטים שפסק פה אחד כי יש לבטל סעיף ב"חוק המסתננים" וקבעו כי הסעיף שנועד לאפשר להחזיק במשמורת עד 3 שנים מסתננים שהוצא נגדם צו גירוש, איננו מידתי. בעתירה נוספת לאחר שהכנסת תיקנה את החוק, דעת הרוב בבג"צ קיבלה את עמדתה של נאור ששימשה אז כמשנה לנשיא בית המשפט העליון, וביטלה גם את התיקון לחוק. זאת,  בניגוד לעמדתו של השופט אשר גרוניס שהיה אז נשיא ביהמ"ש העליון.

בעתירה שהגישו ארגוני השמאל הקיצוני 'עדאללה', "האגודה לזכויות האזרח" וארגונים נוספים כנגד חוק החרם, קבעה נאור כי החוק עצמו שנועד לאפשר תביעה אזרחית כנגד הקוראים לחרם על אדם או גורם כל שהוא בשל זיקתו למדינת ישראל, הוא חוקתי, אך מאידך פסלה סעיף בחוק שמטרתו היתה לאפשר פסיקת פיצויים גם ללא הוכחת נזק.

עמונה נתיב האבות והבתים בעופרה

כמו כן, נאור חתומה גם על מספר פסיקות שחייבו את מדינת ישראל להחריב בתים ויישובים ביו"ש. כך למשל קבעה כי על מדינת ישראל לפנות ולהחריב את היישוב עמונה, את שכונת נתיב האבות שביישוב אלעזר ותשעה בתים נוספים בעופרה.