"זו מדינה יהודית, והחוק צריך לאפשר לה לשמור על היהדות שלה"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
[caption id="attachment_30257" align="alignleft" width="300" caption=""במה לדעות הלאומיות" - כנס רמלה (קוממיות)"]
 
 
 
"צריך לומר על השולחן – זו מדינה יהודית, והחוק צריך לאפשר לה לשמור על היהדות שלה", אומר בראיון לקול היהודי אריאל בן דוד (בנדא), ממייסדי כנס רמלה בנושאי בין ישראל לעמים, שנערך השבוע.  לדבריו, "המחלוקת היא בין מיעוט קטן שרוצה מדינת כל אזרחיה לבין רוב היהודים שרוצים מדינה יהודית".
ביום ראשון האחרון התקיים בעיר רמלה כנס רמלה החמישי. כנס רמלה שנוסד בשנת תשס"ח בידי ארגון 'קוממיות', עוסק בנושאים שבין ישראל לעמים, ומשתתפים בו רבנים, אנשי אקדמיה ופעילים שונים.
"במה להשמעת העמדות הלאומיות"
"מה שהביא אותנו לייסד את הכנס זה חוסר ההבנה שקיים בתחום של מערכת היחסים בין ישראל לעמים"' אומר בראיון לקול היהודי אריאל בן דוד (בנדא), ממיסדי הכנס. "זה נוגע לתחומים רבים, אם זה ערביי ישראל, קרקעות, צבא, שלטון, הגירה ועוד".
בן דוד, מיסד הגרעין התורני ברמלה וממיסדי תנועת קוממיות שואף כי הכנס יצור במה לאישי ציבור שיוכלו להתבטאות בנושאים הללו ללא פחד.
"מי שהשתלט על השיח בנושא הזה הוא השמאל, שהצליח לקבוע מדיניות למרות שהוא מיעוט, והצליח לקחת עמדות הזויות ולגרום להן להיות מקובלות אפילו במרכז", אומר בן דוד.
לדבריו, "כיום ישנם תחומים שבכלל אי אפשר לדבר עליהם כי מיד יגידו שאתה גזען".
"תיקח לדוגמה את שר הפנים אלי ישי, שדיבר על החזרת המסתננים לארצותיהם. מיד קפצו עליו והזכירו את השואה ושזה גזעני, וזאת למרות שרוב מוחלט של אזרחי המדינה היהודים תומכים בדעתו ורוצים מדינה יהודית".
"המטרה שלנו היא להביא העמדות הללו של רוב הציבור בנושאים הלאומיים, ובעצם להראות שההבדלים הם קטנים ורוב הציבור היהודי מסכים על הדברים העיקריים".
"בשנה שעברה הכנס עסק באדמות הלאום", אומר בן דוד. "אנחנו מאבדים את האדמות, אם זה בנגב,  בגליל, ביו"ש ובירושלים".
"הרי ברור שרוב עם ישראל בעד שהאדמות ישארו של עם ישראל או מדינת ישראל, ובכל זאת למרות שיש קונצנזוס זה לא בא לידי ביטוי ואנחנו ממשיכים לאבד  את האדמות".
לדבריו, המחלוקת היא בין אלו שרוצים מדינת כל אזרחיה לבין אלו שרוצים מדינה יהודית. "רוב עם ישראל רוצה מדינה יהודית" אומר בן דוד. "אולי לא דתית אבל יהודית. עם צביון יהודי, מורשת ישראל וכד'. אלו שרוצים מדינת כל אזרחיה הם מיעוט קטן".
 
 
 
 
 
 
 
 
 
[caption id="attachment_30256" align="alignleft" width="100%" caption="אריאל בן דוד (בנדא)"]
 
 
 
 
 
 
 
 
"עוד קומה מאותו בית המדרש"
אנחנו רגילים שהציונות הדתית מתעסקת בעיקר בנושא ההתיישבות, ואילו אתם בכנס רמלה שמים את הדגש על סוגיית בין ישראל לעמים. כיצד אתה רואה את הדברים?
"לדעתי אין כאן חידוש, אלא עוד קומה שבאה מאותו בית מדרש", אומר בן דוד. "היינו עסוקים בבנייה ביש"ע וכשהישובים נבנו חזרו לערים. היום אנחנו מבינים שלא צריך רק להתמקד בההתיישבות ובאותו ערבי שיש איתו בעיה בטחונית ספציפית, אלא ברובד יותר עמוק, על המהות של מערכת היחסים בין היהודים לגויים - בירור אמיתי שבא לכתחילה".
הגרעינים התורניים שבמקור יצאו למשימות שליחות חינוכית חברתית נתקלים יותר יותר במאבק על הזהות היהודית מול הגויים. האם זו מגמה שיש בגרעינים שמפעילות בנושאים חברתיים חינוכיים עוברים גם למאבק לאומי בנושאי התבוללות וכד'?
"אני לא חושב שיש שינוי מהותי", אומר בן דוד. "אני 15 שנה בגרעין בלוד, ומהתחלה הגרעינים פעלו בשלושה מישורים. השפעה תורנית, השפעה חינוכית ומישור של רווחה וחסד".
"בערים המעורבות אפשר לומר שזרוע נוספת זה השיקול הדמוגרפי. זו זרוע שלא כל כך פועלים בה אבל זה אחד הדברים שדוחפים ונותנים מוטיבציה להגיע למקום. מהבחינה הזו אין שינוי".
בן דוד אומר כי ישנם שינויים הנגרמים כתוצאה ממהלכים שקורים בשטח, אולם לדעתו לא מדובר בשינוי בתפיסה. "אם בדרום תל אביב יש בשנים האחרונות בעיה של מסתננים, אז אני בטוח שהגרעינים התורניים שם נותנים מענה גם בנושא הזה. גם הנושא הערבי נהיה יותר משמעותי בערים המעורבות, אבל זה לא שפתאום נזכרנו בזה אלא הכל היה משולב מלכתחילה".
"זו מדינה יהודית, והחוק צריך לאפשר לה לשמור על היהדות שלה".
בניגוד להתיישבות ביו"ש שם הערבים אינם אזרחים, כאן הערבים אזרחים, והחוק מונע בעצם לשמור על ערים, שכונות או בתי ספר כיהודים, כיצד אתם מתמודדים עם כך?
"זו באמת אחת הבעיות החמורות", אומר בן דוד. "הרי ברור שרוב הציבור לא רוצה שערבים ילמדו בבית ספר יהודי אלא שילמדו בבתי ספר נפרדים, ולמרות זאת ע"פ חוק אתה לא יכול למנוע מערבי להיכנס לבית ספר יהודי".
"זאת אומרת שיש פה בעיה ואנחנו בתור מדינה יהודית, לא באמת ערוכים לכך. מבחינה דמוקרטית אמיתית העם היה רוצה שערבים ילמדו בבית ספר ערבי ויהודים בבית ספר יהודי, בלי קשר לגזענות", מדגיש בן דוד. "לתת לערבים את הזכויות שלהם ואת בתי הספר שלהם ושילמדו".
"גם בנושא ההתבוללות. כמעט כל הורה שתדבר איתו לא רוצה שהבת שלו תתחתן עם ערבי או תסתובב עם ערבים", אומר בן דוד.
"אני חושב שאם היה ברור לנו הנושא של בין ישראל לעמים, לא היה צורך לעטוף את הדברים בכל מיני צורות ודחוף אותם מתחת לבלטות, אלא היינו באים ואומרים את זה על השולחן".
"הרי יש הורים ששולחים את הילדים לבתי ספר דתיים רק בשביל למנוע את זה", אומר בן דוד.
"היום העוקף החוקי היחיד שמונע מערבים להיכנס, זה ע"י שאתה מגדיר אותו כדתי – גן דתי בית ספר דתי שכונות דתיות", מציין בן דוד.
"וגם זה, אם לא יהיו אמירות ברורות של ראשי המדינה ושל ההנהגה, יבוא יום אחד בג"ץ ויגיד שגם לעמותה דתית אין זכות כזאת. זה כבר כמעט קרה בנוגע לשכונה הדתית שהוקמה ביפו".
"כמה נוכל להתחבא מאחורי הדבר הזה", אומר בן דוד. "אנחנו מתחבאים מאחורי איזשהו פתרון זמני במקום לבוא ולומר על השולחן – זו מדינה יהודית, והחוק צריך לאפשר לה לשמור על היהדות שלה".