מאות אנשים מרחבי הארץ, בהם ח"כים ואישי ציבור השתתפו אמש בכנס של תנועת 'נשים בירוק' שדן בנושא החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון. "בע"ה מחשבה יוצרת מציאות", אומרים בתנועה.
\
ראשי תנועת 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר, מסכמות בסיפוק את כנס הענק שהתקיים אמש בירושלים בקריאה להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון.
"כבר בשלבים הראשונים של ההכנות לכנס השלישי להחלת הריבונות הייתה תחושה של התעניינות בלתי רגילה בנושא. לאחר שהמקום הראשון שנבחר לכנס, מוזיאון ארצות המקרא, היה צר מלהכיל את כל הפונים, פנינו בשלב מאוחר יותר לאולם המכיל 1000 איש. גם מקום זה היה צר מלהכיל את כל הבאים".
קצובר ומטר פתחו את האירוע והתמקדו בוואקום המדיני ביהודה ושומרון, וואקום הקיים מזה 45 שנה ומותיר מצב של אי וודאות. "וואקום זה מעודד את תקוות הערבים להקמת מדינה על שטחים אלה, מלבה אינתיפאדות וטרור וגורר לחצים בינלאומיים על ישראל בדרישה לוויתורים מדיניים".
לדבריהן "הגיע הזמן לשים סוף לואקום הזה ולהחיל ריבונות. הזמן בשל לכך כי: ההתיישבות המשגשגת הכוללת כ- 400.000 מתיישבים בכ- 250 ישובים פורחים. ההבנה של העם שוויתורים מחלישים את עמידתנו וגוררים את טרור הגראדים וקטיושות אל מרכז הארץ. דו"ח אדמונד לוי הקובע שיהודה ושומרון אינו שטח כבוש וכי מעמד היישובים חוקי".
כבר בראשית הכנס הציגו השתיים סקר שהוזמן במיוחד עבור הכנס ובירר את עמדת הציבור הלאומי בארץ באשר לסוגיית הריבונות ביהודה ושומרון. הסקר שנערך ע"י מכון מחקרי הגל החדש אינו כולל מתנחלים וחרדים, ומתוצאותיו עולה כי 73,2% תומכים בהחלת הריבונות, 9% מתנגדים, 17.8% השיבו ב'לא יודע' או סירבו להשיב.
\
השתיים מבהירות את המגמה מאחורי פרסום הסקר ואומרות: "הסקר הוזמן במיוחד כדי להוות לחץ על הפוליטיקאים ממחנה הימין, לכן גם אורגן הכנס לפני הבחירות. כדאי מאד לפוליטיקאים הלאומיים לשים לב לסקר הזה. זה יהיה הנושא הבוער בפריימריס הבאים".
את הכנס פתח נאומו של שר ההסברה והתפוצות, השר יולי אדלשטיין שהביע תמיכה במהלך. "במהלך השנתיים האחרונות התבטאתי בנושא הזה. שיערתי שתהיה תגובה בנוסח 'הזוי' ו'מטורף', אבל זה לא קרה. כשמדברים בצורה רצינית ולא מתלהמת גם התגובות הן כאל נושא שראוי לדיון", אמר אדלשטיין.
שר ההסברה הוסיף ואמר "כשר הסברה כשאני מגיע לחו"ל או בפגישה עם מי מעמיתי מחו"ל, כשעולה נושא זכותנו על הארץ ועל יהודה ושומרון אני מסביר להם והם אומרים שזה מעניין אבל הממשלה שלך בחרה שלא להחיל ריבונות. כלומר יש כאן שיח דואלי שמעורר ספקות".
יו"ר ועדת הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין, קבע כי "צריך להציג חזון ורק מי שרואה את החזון יגיע למטרה. כך קמה המדינה וכך הוחלה הריבונות בירושלים והגולן וכך נגיע לריבונות בכל חלקי ארץ ישראל. לפעמים החזון מתנגש בטקטיקה, שמצריכה תחכום אבל דווקא משום כך חשוב לראות את החזון".
יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת זאב אלקין, נשא גם הוא דברים בזכות המהלך אותו לטעמו ניתן לבצע בשלבים. "מדינת ישראל בלמה את ריצת האמוק אל הנסיגות ואני מקווה שבתקופה הקרובה נעבור לעידן חדש של התקדמות ולא רק מגננה", אמר.
מועמד הליכוד לכנסת הבאה משה פייגלין טען כי עלינו להחיל בראש ובראשונה את החוק הישראלי על ערביי ישראל. "אם חושבים שצריך ריבונות ביו"ש אין לנו מושג מה קורה בלוד, נצרת, יפו ורמלה. אני מקבל טלפונים מנשים זקנות שנשארות אחרונות בשכונות הללו", אמר וסיפר על מפגש מצמרר אחד שכזה.
עורך הדין אלן בייקר, חבר ועדת השופט אדמונד לוי התייחס לדיוני והחלטות הוועדה וציין כי הוועדה דחתה את הטענה ולפיה שההתיישבות היא הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית. לדבריו פרשנות זו של האמנה היא הצגה מוטעית של דברי מנסחי האמנות השונות.
ד"ר מוטי קידר קבע כי "מדינת ישראל הפכה את העם לבור כדי שלא יידע שאין ביו"ש ריבונות כלשהי, גם לא ירדנית, והיא עשתה זאת במכוון כדי למנוע מהלך של דרישה לריבונות ישראלית שם".
לדבריו אין מקום להתייחס לעמדת הערבים שכן הם עדיין לא הסכימו לריבונות ישראל גם בשאר חלקי הארץ. "האם הערבים הסכימו על החלת ריבונות בתל אביב וחיפה? גם בזה הם לא הכירו. גם מצרים וירדן שכרתו הסכמי שלום לא הכירו בישראל כמדינת העם היהודי. הם הכירו בנו כמדינת ישראל בלבד, ובראייתם אין לה זכות קיום מלכתחילה אלא בדיעבד. משום שהכנעתם אותנו במלחמות עשינו איתכם הסכם שלום זמני. כך גם הסכם אוסלו. עדיין לא הגענו למצב שבו הם מכירים בכיבושי 48'. אין מה לצפות שיכירו בכיבושי 67'".
קידר הוסיף והזכיר כי "פתח נוצר לפני 67'. את איזו פלשתין הם רוצים לשחרר? יש אגדה אורבאנית שהם שינו את האמנה הפלשתינית, אבל זו אגדה. יש מכתב שערפאת מתחייב לרבין לבטל את הסעיפים המנוגדים להסכם אוסלו. המכתב הזה מעולם לא בוצע ומדינת ישראל מעולם לא דרשה לאכוף זאת".
מועמד הבית היהודי, הרב אלי בן דהן, הציג את הפן המקראי רוחני של הריבונות היהודית בארץ והביע תקווה שדרישת הריבונות תהיה חלק מההסכם הקואליציוני לקראת כניסת מפלגתו לממשלה הבאה.
סגן ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, הציג נתונים מהשטח המעלים תמונת חיים קשה של מאות אלפי אזרחים החיים בשטח חסר ריבונות כשיד המערכת המשפטית אינה מאפשרת להם חיים נורמטיביים.
לסיום החלק הראשון של הכנס הובא סרטון חדש של לאטמה שהוכן במיוחד לערב זה שהמסר המרכזי בו היה: "יום יבוא, יום חג לריבונות".
ומה יהיה עם הערבים?
בהמשך הערב התקיים פאנל מיוחד שעסק באחת הסוגיות המטרידות ביותר את הציבוריות הישראלית והיא מעמד הערבים ביום שלאחר החלת הריבונות על יהודה ושומרון.
הפאנל הונחה ע"י ערן בר טל, עורך כלכלה מעריב, חבר בצוות ההיגוי להחלת הריבונות. (יצוין כי יתר חברי ההיגוי הם יורם אטינגר, שגריר בדימוס, קרוליין גליק עורכת בכירה ג'רוזלם פוסט, גאולה כהן כלת פרס ישראל, יהודה גליק, איתי אליצור, יהודית קצובר, נדיה מטר ואחרים).
\
משתתפי הפאנל הציגו עמדות שונות ומגוונות:
העיתונאית קרוליין גליק קבעה כי בשני התקדימים ברמת הגולן ובירושלים ידעה ישראל לטפל בערביי המקום ללא בעיה מיוחדת, כאשר איפשרה לערביי המקומות הללו להגיש בקשה לאזרחות, ובמידה ויעמדו בקריטריונים מסוימים יוכלו לקבל אזרחות. "התקדימים הללו פעלו טוב מאוד ואין סיבה שלא יפעלו כעת".
חבר הכנסת פרופ' אריה אלדד רואה את הפתרון לערביי יו"ש כפי שהאו"ם הציע עם הקמתה של מדינת ישראל: הערבים במדינה היהודית יהיו תושבי המדינה היהודית ואזרחי המדינה הערבית. להערכתו של אלדד ירדן תיפול אחרי סוריה ועל כן יש לראות בה את המדינה הפלשתינית, בין אם הדבר טוב או לא, וברוח זו על תושבי יו"ש הערבים להיות אזרחי מדינה זו כאשר תוחל הריבונות על השטח כולו.
עורך הדין אליקים העצני סבור כי הרעיון הנכון עבור ערביי יו"ש הוא אוטונומיה שבה המדינה תעביר משאבים משלה לאוטונומיה, ובכך היא מבטאת את ריבונותה. זאת לאחר החלת ריבונות על שטחי C. את אזרחותם יוכלו לקבל במדינה שמעבר לירדן.
ד"ר מרטין שרמן הציע תכנית 'פינוי פיצוי' לערביי יו"ש. לדבריו בין הים והירדן יכולה להיות או ריבונות יהודית מלאה או ערבית מלאה, וידו של החזק יותר תגבר. עלינו, לדבריו, לדאוג לכך שאנחנו נהיה החזקים יותר.
"יש כאן מהפכה ימנית. שנים על גבי שנים הימין היה עסוק בביסוס ההתיישבות במרחבי ארץ ישראל, הגיעה הזמן לתת מעמד חוקי ושווה למדינת ישראל לארץ ישראל ההיסטורית", אומרות קצובר ומטר.
כעת בכוונת השתיים להוביל את המשך המהלך בציבוריות הישראלית. "פנינו לעבודה אינטנסיבית שתביא לתרגום מעשי של כל תחום רלוונטי להחלת הריבונות, הוצאות ניירות עמדה בנושאים המשפטי, הבינלאומי, הכלכלי, הפוליטי, הערכי להיעזר במומחים בכל תחום ולהתכונן לכנס הבא".
את דבריהן הן חותמות דווקא בציטוט של אחד ממאות האזרחים שהגיבו לכנס. "נתתן במה מרשימה לארץ ישראל, בע"ה מחשבה יוצרת מציאות".
הכתבה באדיבות יח"צ
