לב היהודים ניצח ● דעה

לפני קריאת כתב האישום המרתק הזה (הוא אמין?)  המובא להלן, הנה כמה תובנות העולות ממנו – בַּמִילים, בַּשורות ובעיקר במה שביניהן.
יעילות
כמה פעמים שמענו 'מה, אתה באמת חושב שכמה חבר'ה יצליחו למנוע מצה"ל הגדול לבצע את מה שתכנן' אז הנה שחור על גבי לבן, הפעילים שיבשו את ביצוע פקודת הפינוי. מה, לא?  סתם מדינת ישראל משקרת?
לב העם.
על פי עמודי הנספחים שצורפו לכתב האישום הרצ"ב, רבו מספור האנשים המדווחים למוקד הגבעות על כוונות השלטון, מכל שדרות הציבור: צעירים מבוגרים, רבנים ועסקנים, חיילים ואזרחים, המונים. כמעט רק שופט עליון חסר שם, ואולי בעצם יש אך בשם בדוי. מרנין ביותר. האופוזיציה הסורית יכולה לקנא. אמנם לא יהיה כאן מהפך אלים, כי יהודים עובדים עם השכל ולא בכח, מה גם שמאבק נראה כמעט מיותר בקצב כזה. הציבור היהודי, ככלל, ולפחות חלק גדול ממנו, הוא ממש שפוי. המוני עמך בית ישראל מבינים את שפשוט כל כך להבין וחפצים מאוד בהמשך קיום המאחזים הקדושים של בני ישראל בארץ ישראל, בניו של מקום בפלטרין של מלך. משהו לא מובן? מסכנים הם השבויים בתפיסה השגויה של הממסד, שיותר ויותר נדמים כנלחמים על קרנות מעמדם המתרופף ומוציאים לצורך כך ציפורניים. נו שוֹיְן. גם קלישאת העבר 'שלטון החוק' כבר פסקה מלשמש עלה תאנה, מאבק ההישרדות שקוף כבר, אף כי הוא יכול להימשך עוד.
ההיסטריה
מישהו ישב במשרד הביטחון והתפוצץ מזעם. 'איך לא הוצאתם את הפקודה שלי לפועל? למה?! בגלל הקרציות האלו'? ההלם, הצעקות ובעיקר תחושת העלבון הצורב הולידו שני דברים: א.התנפלות מטורפת על נוער הגבעות, מפני עצם התעוזה להצליח.  הדיון הרועש על אלימות נוער הגבעות (היה כזה, לפני ההדרה)  הגיע מתוך צורך בהול להדוף את החרפה של הממסד. ב.מרוב פאדיחה היה למישהו צורך להסביר, להמחיש, להצטדק ולנסות להתנקם - וכך נולד כתב האישום המנדטורי הזה. (לאחר שירד סעיף הריגול הסובייטי)  שמלבד העידוד הגדול והמתכון הבדוק שכתב האישום מעניק כאן חינם לפעילים, הוא בהחלט מעלה גם חיוך גדול.
תבונה חיוך והרבה סיעייתא
העצורים כולם הם יהודים חייכנים והניסיון לצבוע אותם בגוונים מפחידים נובע מחרדות והוא בע"ה לא יצלח. אמת עמוקה פשוטה וגלויה היא כי עצורים אלו אינם אלימים כלל, כל אחד מהם יכול לחבק כל חייל חיבוק אוהב של יהודי לרעהו, לדבר על ליבו שכלו ונשמתו, והם עושים זאת המון. מטרתם, המוזכרת גם בכתב האישום, היא לעורר את החייל לומר בפה מלא (לרוב זה קל מאוד, תבדקו) כי אינו מבין באמת על מה ולמה שולחים חייל יהודי למשימות חורבן ואיך מנצלים בפשיעה את מסירות נפשו המופלאה כדי לבגוד באינטרס היהודי. לשם כך הכניסות לבסיס והריקודים שם. לא אלימות ולא תוקפנות כי אם ההיגיון היהודי הפשוט הזה והסיעייתא דשמיא הם המביאים חיילים רבים לשלוח מסרונים למוקד המאחזים בזמן אמת, וכך עוברים עוד ועוד יהודים (ולאחרונה בְּגַלים גדולים) לתובנה כי עם ישראל שבוי היום בתפיסת הממסד ואפשר בקלות באמונה ובחיוך רחב פשוט למוסס זאת.
נספח - ציטוטים מכתב האישום
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
כתב אישום נגד הנאשמים המואשמים בזאת כדלקמן:
ביום 7.3.11 הודיעה המדינה לבית המשפט העליון, כי בהתאם להחלטות שנתקבלו בישיבת הממשלה מיום 28.2.11, בכוונתה להסיר מבנים בלתי חוקיים שנבנו על קרקעות פרטיות, שלגביהן הוגשה עתירה שדרשה את פינויים בבג"צ 7891/07. מבנים אלה נבנו, בין היתר, במאחזים מצפה יצהר ורמת גלעד. המדינה הצהירה כי בכוונתה לבצע את הפינוי לפני סוף שנת 2011. ביום 10.11.11 חזרה המדינה על התחייבותה וציינה במפורש כי כוונתה לפנות בין היתר מבנים בלתי חוקיים במאחזים מצפה יצהר ורמת גלעד.
המדינה התכוונה לממש את התחייבותה לגבי מצפה יצהר בלילה שבין 12.12.11 ליום13.12.11, אולם בסופו של דבר לא ממשה המדינה תוכנית זו בעקבות מעשי הנאשמים שיפורטו להלן.
א.  העובדות:
1. מקום המגורים של הנאשמים הינו באזור יהודה ושומרון.
2. בחודשים יולי וספטמבר 2011, ניתנו צווים מנהליים ע"י האלוף אבי מזרחי, מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, האוסרים על נאשמים 1, 3, 4 ו-5, להיכנס או להימצא באזור יהודה ושומרון (לנאשם 1 הותר להימצא גם בתקוע שבתחומי יהודה ושומרון).
3. במועד אשר אינו ידוע למאשימה במדויק, אך לא יאוחר מחודש ספטמבר 2011, עברו  הנאשמים 3, 4 ו-5 להתגורר בדירה שכורה בשכונת קריית משה, ברח' צבי יהודה 13, ירושלים (להלן: "הדירה"). נאשם 1 התגורר עם משפחתו בדירה שכורה באזור אחר בירושלים, ואילו נאשם 2 התגורר עם משפחתו בחרשה.
4. החל ממועד אשר אינו ידוע במדויק למאשימה, בשנת 2011, קשרו הנאשמים קשר לסכל באמצעים בלתי חוקיים ביצוע פינוי מאחזים באזור יהודה ושומרון, שהממשלה תחליט לפנותם.
5. במסגרת הקשר ולצורך קידומו, ביום 9.6.11 או בסמוך לכך, פנה נאשם 2 לנאשם 1, וביקש ממנו לתפעל מוקד טלפוני לדיווחים על תנועת כוחות "חשודה" של צה"ל ומשטרת ישראל, זאת על מנת לאסוף מידע על תנועותיהם באזור יהודה ושומרון, ועל כוונותיהם לפנות מבנים ו/או מאחזים שהממשלה החליטה לפנותם, והכל על מנת לסכל את פינוי המאחזים כפי שיפורט להלן.
6. סמוך למתואר לעיל, החלו הנאשמים 1 ו-2 לקבל, בין היתר באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי שברשותם, הודעות מאנשים שונים, אשר דיווחו להם על תנועת כוחות הצבא והמשטרה באזור יהודה ושומרון ועל כוונה לפנות מבנים ו/או מאחזים שיש כוונה לפנותם. הנאשמים 1 ו-2הפיצו דיווחים אלה לאחרים וקראו להם להגיע למקום הפינוי המיועד.
7. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, אך לא יאוחר מיום 2.11.11, ובהמשך למתואר לעיל, החליטו הנאשמים להפעיל מוקד טלפוני, אשר כונה על ידם "חמ"ל מאחזים" (להלן:ה"חמ"ל"). לצורך כך, רכשו הנאשמים טלפון סלולרי (טוקמן) שמספרו: 054-9229311,ולכל המאוחר ביום 2.11.11 הפיצו מספר זה על מנת שאנשים יתקשרו וידווחו למוקד על תנועת כוחות הצבא והמשטרה, וכן על כל מידע הקשור לפינוי מאחזים.
8. במסגרת הקשר, עד למעצרם הפעילו הנאשמים את חמ"ל המאחזים ופעלו במהלך התקופה האמורה לאיסוף מידע בעל ערך צבאי כמפורט להלן, והכל לצורך סיכול ביצוע פינוי מאחזים שיוחלט לפנותם ע"י הצבא:
א.       הנאשמים קיבלו דיווחים כמפורט להלן, מאנשים שונים, אשר חלקם שמשו "תצפיתנים","עוקבים" ו"סיירים". חלק מהדיווחים התבסס על מידע שנמסר ע"י חיילים בשירות פעיל, לעיתים מתוך בסיסי צבא.
ב.       הדיווחים כללו, בין היתר, מידע על פריסת כוחות צבא, החלפת סדרי כוחות בתעסוקה מבצעית,התנהלות מבצעית של הכוחות בשטח וכן מספרי יחידות וגדודים הפרוסים במרחב. כמו כן,כללו הדיווחים מידע על פינוי צפוי של מאחזים.
ג.        הדיווחים התקבלו באמצעות מסרונים או שיחות, בין היתר למס' הטלפון שלעיל,  והועברו אף בין הנאשמים.
ד.        בנוסף,החזיקו הנאשמים בדירה, כ- 11 עזרים מודיעיניים מסוג תצלומי אוויר, שסיווגם סודי,הכוללים קודים ומיפוי גיאוגרפי של אזורים שונים במרחב אוגדת איו"ש, כולל מאחזים המיועדים לפינוי על פי תוכנית מבצעית של פקמ"ז ומיקומם של בסיסי צבא.
9. במסגרת הקשר תכננו הנאשמים לסכל את פינוי המאחזים, בין היתר ע"י התפרעות וכניסהלמקום צבאי. במסגרת הכנותיהם לכך, הכינו הנאשמים, בין היתר, המסמכים הבאים שנתפסו במחשביהם:
מסמך מיום25.10.11 שכותרתו: "סיכום ישיבה בנושא סרוב פקודה מעלה לבונה" בו נכתבו, בין היתר הדברים הבאים: "...רעיונות לביצוע: צעדה בבסיס. 300 איש. מדברים עם השומר, בבת אחת נכנסים, רוקדים, מחלקים פליירים..."
מסמך מיום 28.11.11 שכותרתו: "תוכנית להגנת המאחזים" בו נכתבו, בין היתר הדברים הבאים:
"...לא לחכות ליום פקודה לא רק בהפגנות מראש. אלא גם בהקדמת החיכוך בפועל... חותרים לניצחון כלומר להביא למצב שבו השלטון אינו מסוגל להעביר פינוי מאחזים...שמים דגש על סירוב פקודה והגדרה של הפינוי כמעשה פסול לחלוטין.. יש לנו שתי אמירות. סירוב פקודה, בסגנון שמפגינים ומנסים לפרוץ לבסיסים ושם לחלק חומר של סרוב פקודה. כך שזה ייצר איום על הצבא...
"...שלושה עוטפי מאבק: תחום המודיעין. שכולל שני דברים, הקמת חמ"ל מודיעין שיקבל דיווחים על פעולות בשטח והכנת דו"ח פינוי מאחזים. איך זה עובד, על מנת לסייע לתחום המודיעין..."
"...לנסות לחתור למצב שבונים בשלב ראשון בסביבות העשרה צוותים שמסוגלים לגבש לעצמם 10-15 חבר'ה, לצעדה לכפר או לבסיס ועושים ברית כזאת שלערבות הדדית (כשבשלב ראשון זה ברמה של 100-150 איש)...זה בכלל לא הזוי למצוא אנשים שמסוגלים לרכז מסביבם קבוצה כזאת, במיוחד שהפעולות הנדרשות הם לא מאוד לא חוקיות(עבירות של כניסה לשצ"ס או התקהלות). בקלות יהיה קבוצות בבת עין. יצהר. חוות גלעד. חברון. ירושלים. בית אל. שילה. כוכב השחר. ותפוח (כך במקור- ג.ש) למרות שבשביל כל המהלך צריך לשבור לאנשים את הרתיעה ממעצרים..."
מסמך מיום 3.12.11 שכותרתו: "ערבות הדדית- התוכנית המחודשת". המסמך מרכז את "מבצע השלישייה",הכולל  "תהלוכות בבסיסים, ליד ערבים, ומהרסייך". בנוסף, מתייחס המסמך לתוכנית מודיעין הכוללת: "מציאת חמ"ליסט, מעקב אחר כוחות וכתיבת דו"ח איך עובדים הכוחות". כמוכן, מכיל המסמך הצעת תקציב למימון, ביו היתר, של כתיבת דו"ח מודיעין, הדפסה ופרסום של חמ"ל מודיעין וכן ניהול "מבצע השלישייה" והמודיעין.
מסמך מיום 4.12.11 שכותרתו: "יציאה למאבק", בו נכתבו, בין היתר, הדברים הבאים:
...הרעיון של צעדות בבסיסים- התמודדות עם השאלה האם זה לא מסכן חיים? מפריע לצבא במלאכת הקודש?  חידוד הנושא של סירוב פקודה אקטיבי. במיוחד על רקע הבעיות הביטחוניות בצבא ולא רק הפינויים...מה המסרים של צעדה כזו. לפני פינוי ואחרי פינוי. איך זה אמור לעבוד: הקמת מטות פעולה מקומיים של ערבות הדדית. פניה לכל אחד לקבץ חבורה. בחירת יעדים מראש. והתארגנות. צעדות לעבר כפרים: למה זה מוצלח? הרעיון של הנפיצות. שבירת הפחד מאנרכיה.מי שרוצה לשמור על ההתיישבות עדיף לו להתנגש עם הבעיה הערבית כמה שיותר ולא להתעלם ממנה..."
10. בלילה שבין12.12.11 ליום 13.12.11 תוכנן ע"י הצבא פינוי מאחז מצפה יצהר. בהמשך לקשרוכפועל יוצא ממנו, ביום 11.12.11 הגיע לידי הנאשמים מידע על תזוזת  כוחות צבא לאזור השומרון ועל כך שעתיד להתבצע פינוי. החל מיום 11.12.11 ועד למעצרם של נאשמים 3, 4 ו-5 ביום 14.12.11, הפעילו הנאשמים את החמ"ל באופן מוגבר. על מנת לעקוב מקרוב אחר הפעילות המבצעית שלצה"ל כהכנה לפינוי, וכדי לסכל את הפינוי הצפוי, פעלו הנאשמים כמפורט בסעיף 8לעיל. במשך 3 ימים קיבלו הנאשמים מידע הקשור לפינוי מתוכנן מכ- 30 מקורות מידע,חלקם חיילים בשירות פעיל, לרבות מידע אודות השעות בהן תכנן הצבא לבצע הגעה למאחז ופינויו. הנאשמים ריכזו את הדיווחים האמורים, ורשמו אותם בזמן אמת, בהפרשי זמן קצרים, בדו"חות מפורטים אשר כונו על ידם "דו"חות מודיעין".דו"חות אלה כללו את שעת הדיווח, שם המדווח, ותוכן הדיווח. לאחר מכן הוקלדו  הדו"חות למחשב, והועברו בין הנאשמים. המידע שנאסף כאמור היה בו כדי לפגוע ואף לסכל את הפעילות המבצעית של צה"ל כאמור.
11. לאור המידע שנצבר בחמ"ל, ביום 12.12.11 בשעות הערב, ארגנו הנאשמים אוטובוס ובו פעילים,אשר יצא בשעה 21:00 משכונת קרית משה, ליצהר, ובמקביל הורו לאנשים להגיע לאזור רמת גילעד, מקום בו סברו כי מתוכנן פינוי, וזאת לצורך מניעת הפינויים. לאחר שהגיע האוטובוס ליצהר והתעכב שם חצי שעה, המשיך לקדומים והוריד את האנשים בתחנת דלק הסמוכה לבסיס חטמ"ר אפרים בקדום.
12. סמוך למתואר לעיל, בשעה 23:30 או בסמוך לכך, הגיעו עשרות אנשים, בהם יושבי האוטובוס שלעיל (להלן: "המתפרעים") לכניסה לשער בסיס חטמ"ר אפרים (להלן:"הבסיס"), פרצו לבסיס והחלו להתפרע במקום. במהלך ההתפרעות, נפצע הסמח"ט במצחו, וכן נגרמו נזקים לכלי רכב צבאיים. בנוסף, חסמו המתפרעים את הציר המוביל לכניסה לבסיס באמצעות אבנים והבערת צמיגים. במקביל, באזור רמת גילעד, יידו מתפרעים אבנים לעבר רכבי בטחון ורכבים צבאיים, בין היתר לעבר מפקד חטמ"ר אפרים, וכן על רכבים של תושבים פלסטיניים שנסעו באזור.
13. בעקבות האירועים המתוארים בסעיף 12 לעיל, הוזרמו לאזור כוחות צבא גדולים אשר היו מיועדים למשימת הפינוי ולמשימות מבצעיות אחרות, על מנת לטפל באירועים האלימים שתוארו לעיל. נוכח האמור, סוכל פינוי מצפה יצהר אשר היה מתוכנן לאותו לילה.
14. במעשיהם כאמור לעיל, הנאשמים, השיגו, רשמו, פרסמו והחזיקו רשומות המכילות ידיעות בדבר מספרם,תיאורם, ציודם, סידורם, תנועתם או מצבם של כל חיל מחילות הממשלה או שוטריו, או פעולותיהם, וכל ידיעות אחרות שנודע להן ערך צבאי. כמו כן, קשרו הנאשמים קשר להתפרעות, לכניסה למקום צבאי ולהפרעה לעובד ציבור. בנוסף, אחראים הנאשמים כמבצעים בצוותא, להשתתפות בהתקהלות אסורה, שהתחילו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור, לכניסה למקום המוחזק בידי צה"ל ועל הכניסה אליו הופקדה שמירה, כשאינם מוסמכים לכך ולהפרעה ביודעין לעובד ציבור במילוי תפקידו עלפי דין.
הוראת החיקוק לפיה מואשמים הנאשמים: ידיעות בעלות ערך צבאי- עבירה לפי סעיף 136 לתקנות ההגנה (שעת חירום)- 1945. (ההדגשה לא במקור)  קשירת קשר להתפרעות- עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. קשירת קשר לכניסה למקום צבאי- עבירה לפי סעיף 499 לחוק. קשירת קשר להפרעה לעובד ציבור- עבירה לפי סעיף 499 לחוק.  התפרעות- עבירה לפי סעיף152 בצירוף סעיף 29 לחוק. כניסה למקום צבאי- עבירה לפי סעיף 115 בצירוף סעיף 29 לחוק. הפרעה לעובד ציבור- עבירה לפי סעיף 288א(1) בצירוף סעיף 29 לחוק.