בשנה הלועזית 1950 שלח ראש אגף כוח אדם בצה"ל דאז, האלוף שמעון מזא"ה, מכתב ובו דרישה מאלופי הפיקודים והחילות להורות לחיילים להתחשב ברגשות העולים הדתיים במעברות ולהחמיר עם מי שלא יקפיד על כך.
הסיבה למכתב: טענות שלדברי האלוף התקבלו אצלו על נוהג פסול שאירע לעיתים מצד חיילים - גזיזת פאותיהם של ילדים לעולי תימן. את הדברים פרסם בשבוע שעבר כתב ישראל היום מתי טוכפלד.
המכתב, שנשמר בארכיון צה"ל, הגיע יותר מחצי שנה אחרי שוועדת חקירה ממשלתית קבעה כי גזיזת פאות ילדי העולים נעשתה באופן שיטתי ומכוון - מסקנה שהיתה אמורה לעצור את הנוהג כבר אז.
בדברים שפרסם טוכפלד בישראל היום נכתב כי בראש המסמך הודגש כי מדובר במכתב "סודי - אישי", ואף צוין כי הוא "דחוף". תחת הכותרת "הנדון: התנהגות חיילי צה"ל במעברות", ציין מזא"ה כי "מספר מעברות מתוך אלו שצה"ל קיבל על עצמו את הטיפול בהן, מיושבות על ידי אנשים דתיים. נתקבלו תלונות מספר מתושבי מעברות אלו על מקרי פגיעות ברגשות הדתיים מצד אנשי צבא. מקרים אלו התבססו בשיחות בין חיילים לבין תושבי המעברות - מבוגרים וילדים - שפגעו ברגשות אלו, גזיזת פאות ילדים וכד'".
למכתב (ויש להדגיש כי הדיווח על אודות הטענות כלפי החיילים מופיע בו בלבד) צורפו כמה עדויות של תושבי המעברות שריכז ח"כ בנימין מינץ ממפלגת פועלי אגודת ישראל, המעידות לכאורה על מעשי החיילים.
לדברי האלוף מזא"ה, "החיילים נשלחו למעברות בתפקיד על מנת להגיש לתושבים את אותה העזרה שלמען הגשתה קיבל על עצמו צה"ל את הטיפול במעברות. המפקדים חייבים להדריך ולהסביר לפקודיהם את התפקידים המוטלים עליהם תוך הדגשת ההכרה להימנע מכל פגיעה ברגשות הדת והמוסר של תושבי המעברות.
"יש לערוך חקירה קפדנית בכל מקרה של הפרת פקודות ולפעול בכל חומרת הדין נגד אותם החיילים שיימצאו אשמים בהתנהגות בלתי הולמת".
