משפט הראווה הגיע לסיומו – עסקת טיעון הושגה בתיק "המרגלים"

לאחר שנה של רדיפה והתנכלות, נחתמה הבוקר (רביעי) עסקת טיעון בתיק המרגלים. כתב האישום המייחס לחמשת הפעילים את סיכול הרס המבנים בשכונת מצפה יצהר צומצם בצורה משמעותית, אך על שלושה מהנאשמים ייגזר מאסר בפועל.

\
r\n[caption id="attachment_52641" align="aligncenter" width="491" caption="הורשעו בסעיף מנדטורי - הנאשמים הבוקר בבית המשפט (הקול היהודי)"]

שנה בדיוק חלפה לה מאז הוגש כתב אישום חמור ומפורט כנגד חמשת הפעילים שנעצרו בחשד להפעלת חמ"ל המאחזים, שסיכל את הרס שכונת מצפה יצהר.

הבוקר, לאחר שנה בה שהו בתנאים מגבילים קשים, והתייצבו עשרות פעמים לדיונים בבתי המשפט - יחתם הסדר טיעון שיביא לקצו את משפט הראווה שניהלה הפרקליטות כנגד החמישה. מחד, עסקת הטיעון הביאה לקיצוץ נרחב של שלושה עמודים מתיאור כתב האישום, ומהאישומים בדבר ארגון הפגנת בחורי ישיבת 'מרכז הרב' בחטמ"ר אפרים.

הצד השני של העסקה הוא הרשעתם של חלק מהנאשמים בעבירה מימי המנדט הבריטי - מדובר במקרה הראשון בו מורשעים יהודים בעבירה זו בתולדות מדינת ישראל. על שלושה מהם אף תיגזר תקופת מאסר לריצוי בפועל.

על פי הסדר הטיעון, עקיבא הכהן ואפי חייקין יורשעו בעבירה המנדטורית של איסוף ידיעות בעלות ערך צבאי וכן בקשירת קשר להתפרעות וכניסה לשטח צבאי. על השניים יגזרו שלושה חודשי מאסר בפועל, ממנו ינוכו ימי מעצרם, ובנוסף יגזר עליהם מאסר על תנאי.

מאיר אטינגר שנמצא במעצר קרוב לשישה חודשים לאחר שהפר את מעצר הבית בו שהה, יורשע באותן עבירות וכן בעבירה של הפרת הוראה חוקית. על אטינגר יגזרו חמישה חודשי מאסר שינוכו מימי מעצרו והוא ישוחרר באופן מיידי.

בנוגע לאלעד מאיר ודוד צבי אליהו הושג הסדר, לפיו תעתור הפרקליטות להרשעתם בעבירה של קשירת קשר להחזקת ידיעות בעלות ערך צבאי, ותבקש כי יגזרו עליהם שעות שירות לציבור. עורכי דינם של השניים יעתרו לאי הרשעה בעבירות.

אטינגר ישתחרר כאמור באופן מיידי ממעצר ותנאי מעצר הבית של ארבעת הנאשמים הנוספים יבוטלו לאלתר. הטיעונים לעונש ישמעו במועד מאוחר יותר, כך שכניסתם למאסר של חייקין והכהן תדחה.

\
r\n[caption id="attachment_20884" align="aligncenter" width="448" caption=""שיטה חדשה לניטרול הפעילים" - ההרס במצפה יצהר (אישי חזני - סטודיו מרקם)"]

השב"כ והפרקליטות החליטו לנטרל את הפעילים

עסקת הטיעון הגיעה לאחר שנה של משפט ראווה אותו ניהלו בפרקליטות ובשב"כ יד ביד. לאורך כל אורך המשפט היתה מעורבת בצורה גלויה המחלקה היהודית בשב"כ ששמה לה למטרה להשבית את פעילותם הציבורית של החמישה, במסווה של ניהול משפט פלילי.

אנשי השב"כ אף דרשו לאשר כל פרט בעסקת הטיעון ורק לאחר מכן הועברה ההחלטה למשנה לפרקליט המדינה אלי אברבנאל שאישר את העסקה בתחילת השבוע.

תחילתה של הפרשה שחוללה בזמנו סערה סביב הנסיון להאשים את הפעילים בריגול, כאשר המדינה התחייבה בבג"ץ להרוס מבנים בשכונת רמת גלעד ובמצפה יצהר. במהלך הלילה בו תוכננה הריסת המבנים במצפה יצהר הגיעו לשומרון פעילים רבים שהשתתפו בפעולות מחאה שונות ובהן הפגנת תלמידי ישיבת 'מרכז הרב' בחטמ"ר אפרים, שבעקבותיה הגיע גל גינויים נרחב.

מספר ימים לאחר מכן פשטה המשטרה על דירה בשכונת קרית משה, בה פעל "חמ"ל המאחזים" שדיווח על תנועת כוחות ההרס ברחבי יהודה ושומרון.

חלק מהעצורים בפשיטה שוחררו כעבור מספר ימים, וכמה עצורים נוספים נעצרו בהמשך. בסופו של דבר בתאריך י"ד בטבת תשע"ב הגישה הפרקליטות כתב אישום חמור בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד חמישה פעילים – עקיבא הכהן, אלעד מאיר, אפי חייקין, מאיר אטינגר ודוד צבי אליהו.

בכתב האישום המקורי שנפרס על פני לא פחות מתשעה עמודים וצויינו בו 55 עדי תביעה, תיארה הפרקליטה גלית שהם בהרחבה את השתלשלות האירועים, החל מהרחקתם של חלק מהנאשמים בצווים מנהליים משטחי יהודה ושומרון, דרך הקמת חמ"ל המאחזים, וכלה בפירוט מורחב של ארועי חטמ"ר אפרים ופציעת הסמח"ט.

האישומים כללו סעיף מנדטורי של איסוף ידיעות צבאיות, סעיף שלא נעשה בו שימוש בישראל במשך עשרות שנים. בנוסף הואשמו החמישה בעבירות של כניסה לשטח צבאי, התפרעות, הפרעה לעובד ציבור, וכן קשירת קשר לשלושת העבירות. בנוסף נוספו עבירות נוספות לחלק מהנאשמים.

החמישה שהו במעצר ממושך, חלקם לתקופה של חודש, ובסופו של דבר שוחררו למעצר בית בתנאים מחמירים ביותר תוך הפקדת סכומי כסף גדולים.

\
r\n[caption id="attachment_37678" align="aligncenter" width="491" caption="ישוחרר לאחר שישה חודשי מעצר - מאיר אטינגר (הקול היהודי)"]

כתב האישום הצטמק באופן הדרגתי

מי שנרתמו למאבק המשפטי בתיק היו עורכי הדין עדי קידר ודוד הלוי שנשכרו בידי אפי חייקין ואלעד מאיר, ועו"ד איציק בם, אברהם כהן, רועי גיא גרין ואלי פוקסברומר שייצגו את שאר הנאשמים, מטעם הסנגוריה הציבורית.

כאשר החלו עורכי הדין לצלם את החומר התברר כי מדובר בארגזים רבים של חומרי חקירה, וזאת בנוסף לדיסקים רבים. השופט יורם נועם אצלו התנהל התיק קבע דיוני הוכחות פעמיים בשבוע במטרה לעמוד בעומס, והחל לדחוף את הצדדים להליך גישור מתוך הבנה כי לו התיק יתנהל, הדבר עלול לארוך זמן רב מאוד, כאשר הנאשמים שוהים בתנאים מגבילים.

בשלב מסוים נעצר מאיר אטינגר בעת שהפר את מעצר הבית ונשלח למעצר עד לתום ההליכים, מה שגרם להגברת הרצון להגיע לעסקת טיעון.

בנתיים נמשכו ההליכים, כאשר עורכי הדין הגישו עתירה לגילוי חומרי חקירה בתיק. בשלב זה התברר כי העובדה שכתב האישום כלל, באופן חריג, תיאור רקע נרחב, מה שבמקור היה אמור לצייר את הנאשמים כמסוכנים, עמד לרועץ עבור הפרקליטות.

עו"ד איציק בם דרש לקבל כל מידע הקשור להוצאת הצווים המנהליים של חלק מהנאשמים. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה וציין כי לא ברור מדוע היה צורך לכלול זאת בכתב האישום, אולם מכיון שהדבר מופיע על הפרקליטות להמציא את החומרים או לחילופין למחוק את התיאור מכתב האישום.

מובן שבפרקליטות ובשב"כ העדיפו למחוק את דברים מאשר להציג חומרים בעיתיים על הליך הצווים המנהליים, המופעל נגד יהודים מצידה הימני של המפה הפוליטית בלבד, וכך החל כתב האישום להצטמק.

בשבועות האחרונים החלו הצדדים להגיע להסכמות. הפרקליטות ירדה מרוב הסעיפים, וצמצמה משמעותית את כתב האישום עד שהוא תוקן לממדיו שהוצגו הבוקר בעסקת הטיעון.

חלק מהנאשמים נאלצו אמנם להסכים להרשעה ואף למאסר בפועל. במידה והיו מסרבים לעיסקת הטיעון, היו נאלצים לנהל משפט ממושך בתנאי מעצר בית, ו'הפסד נקודות' משמעותי אצל השופט שדחף לעסקה.

בסיכומה של שנה ניתן לומר כי השב"כ והפרקליטות החשים מאויימים מאוהבי ארץ ישראל, פגעו אמנם בחמשת הפעילים שעברו תקופה לא פשוטה הכרוכה בין השאר בהוצאות כלכליות רבות. אולם נראה כי בסופו של יום, המאחזים פורחים, בשכונת מצפה יצהר בה אמנם נהרסו המבנים לאחר מחול הגינויים, פועלת כיום ישיבה חדשה והבנייה הוכפלה.

גם חמשת הנאשמים בתיק, שאינם פועלים ממניע כלכלי או אישי אלא מתוך דאגה לעם ישראל, יצאו בסופו של דבר מחוזקים ושמחים חרף כל הרדיפות, כשבליבם רצון חזק לא פחות לפעול להחשת הגאולה השלמה בקרוב.

בעמותת חננו שליוותה משפטית את הפרשה מראשיתה, אומרים היום כי התחושות מעורבות. "מצד אחד אנחנו שמחים כי משפט הראווה שהתנהל כנגד החשודים הסתיים בכך שהפרקליטות החליטה לרדת מרוב העצים עליהם טיפסה, ומצד שני היום הזה הוא אות קלון למערכת המשפט במדינת ישראל שלראשונה עשתה שימוש מגוחך כנגד יהודים בסעיף המנדטורי של "איסוף ידיעות בעלות ערך צבאי".

עוד בנושא:

• בלעדי • הפרקליטות שיקרה לביהמ"ש – יש האזנות סתר בתיק 'המרגלים'
• "רק ביטול כתב האישום יחזיר את השפיות למערכת"
• מאיר אטינגר נעצר עד לתום ההליכים נגדו
• הפרקליטות מבקשת לעצור את מאיר אטינגר עד לתום ההליכים
• מאות מודעות ביו"ש: "עוד מרגלים כאלה ועם ישראל ינצח"
• כתב אישום בחשד לעברה על תקנות חירום של המנדט הבריטי
• בית המשפט העליון: הפעילים ישוחררו למעצר בית