נקודה באמצע אין סוף

האר"י הקדוש מתאר את הקב"ה כאין סוף, שאת העולם הוא בורא במרכזו. איזה משמעות יש למרכז ביחס למציאות אין סופית?

במדרש מובא ש"עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד". האר"י הקדוש מתאר מצב זה של קודם בריאת העולם, ומסביר שכל עוד המצב הוא שיש רק "הוא ושמו" – לא יכול להיות עולם, לא יכולה להיות מציאות שהיא לא הקב"ה. לכן, כדי לברוא את העולם, הקב"ה ברא תחילה את היכולת שתהיה מציאות שהיא לא הוא בעצמו. האר"י מוסיף ומתאר, שאת המציאות הזו, היסוד לקיומנו, הוא ברא – לא מחוץ לעצמו, כפי שאולי היינו מצפים – אלא בנקודה האמצעית שבו.

לכאורה הדבר אינו מובן. הקב"ה הוא מעל מושגים של מקום, ולומר עליו שיש לו אמצע, נקודת מרכז, זה הגשמה עבורו. חז"ל מתארים את ה'ב"ה ש"הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו", ואם כן – כיצד בא האר"י הקדוש ואומר שכביכול אם נמדוד את מקומו שה' נמצא בו נראה שהעולם נמצא באמצעו?

ציר המספרים

בגיאומטריה מבחינים בין שלשה סוגי קוים: קטע הוא קו התחום ומוגבל בשני קצותיו, ולפיכך יש לו אורך סופי. קרן הוא קו היוצא מנקודה מסוימת, ומתפשט עד אין סוף. לקרן זו יש אורך אינסופי – אך יש לה התחלה. בצד אחד היא מוגבלת. ישר הוא קו שאין לו סוף, ובנוסף גם אין לו התחלה. הוא בא מאין סוף והולך לאין סוף.

אם נקח קו ישר כזה וננסה לצייר עליו ציר מספרים, הצעד הראשון שעלינו לעשות הוא לקבוע נקודת 0 וממנה להתחיל לסמן מספרים עד אין סוף (ומינוס אין סוף) לשני הכיוונים. נקודה זו יכולה להיות, בעצם, כל נקודה על הישר, אין העדפה לשום נקודה על פני חברתה, ובודאי שאין נקודת אמצע לישר כזה שבה יש למקם את נקודת ה-0. כל נקודה שנבחר, ימצא משני עבריה מקום לאינסוף מספרים.

לאחר שנבחר נקודה ונסמן מספרים לשני הכיוונים, נגלה שהנקודה שבחרנו הפכה, למרבה הפלא, לנקודת האמצע של הישר! כנגד כל צעד שנלך ימינה נוכל ללכת צעד כנגדו שמאלה. כך תמצא לנו סימטריה בין ימין לשמאל, בין חיובי לשלילי, כאשר נקודת ה-0 היא הציר המרכזי.

אמצע "אור אין סוף"

נחזור לעולמות שנבראו "בנקודה האמצעית" של הקב"ה. בודאי שקודם שנברא העולם, כשעוד היה "הוא ושמו בלבד", לא היה שייך לדבר על נקודה אמצעית אצל הקב"ה. אולם, כאשר עלה ברצונו לברוא את העולם, הרצון שיש לקב"ה בקיומו של העולם גורם שהוא כביכול "מודד את עצמו" ביחס לעולם. נקודה אמצעית כאן, אין פירושה במובן הפיזי – אלא במובן שלהעולם הוא הדבר שהכי חשוב לה' והכי אכפת לו ממנו.

כאשר אנחנו מנסים לתאר לעצמנו מה היא מערכת היחסים בינינו כנבראים לבין הבורא ית', הרי שיחס בין גרגיר חול פשוט לבין כל כדור הארץ עם כל החיים שבו ועם כל המורכבות – זה עדיין כלום לעומת היחס בין בורא לנברא. אולם, חשוב לשים לב שאף על פי שיש פער אין סופי ובלתי נתפס בינינו, "במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה – שם אתה מוצא ענוותנותו". הדבר שהכי מעניין את הקב"ה, עם כל גדולתו, זה האם הנחנו תפילין בדיוק בין העיניים או קצת הצידה, האם התיומת של הלולב סגורה עד הסוף או שהיא קצת פתוחה והאם קשרנו קודם את שרוך ימין או את שרוך שמאל.