חשיפת הקול היהודי: כך עודה וחד"ש שוללים את ישראל כמדינה יהודית

איימן עודה פירסם מאמר שנחשף כעת בקול היהודי, בו הוא אומר במפורש כי מפלגתו - מפלגת חד"ש איננה מכירה ביהדותה של מדינת ישראל.

החל משנת 2006 ועד לכניסתו לכנסת (2015) שימש איימן עודה כמזכ"ל חד"ש, בתקופה זו פרסם סדרת מאמרים הפורסים תפיסת עולם סדורה וקוהרנטית של המפלגה הקומוניסטית חד"ש. עיסוק מרכזי של איימן עודה בתקופה זו היה במאבק נגד השתתפות של ערביי ישראל בשירות המדינה - שירות אזרחי או לאומי, וכל שכן צבאי. איימן עודה עמד בראש וועדה מיוחדת מטעם ועדת המעקב, במסגרת זו כתב מאמרים והעביר הרצאות נגד שירות אזרחי ולאומי, מכיוון שלדבריו בשירות זה יש הכרה במדינת ישראל.

המאמר שאנחנו חושפים עכשיו, נכתב בשנת 2010 והוא עוסק בטענות כלפי מפלגת בל"ד שהאשימה את מפלגת חד"ש - מפלגתו של עודה, בהכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית. המאמר מופנה לצעירי בל"ד וסוקר את עמדתה של מפלגת חד"ש בנוגע להכרה בישראל כמדינה יהודית.

עודה מצטט במאמר את עורך דינה של מפלגת בל"ד שבדיון לבימ"ש העליון (2002) טען - בניסיון למנוע את פסילה - שמצע המפלגה הדורש "מדינת כל אזרחיה" אינו שולל את העובדה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. עודה מצטט את הדברים שאמר בשארה בועדת הבחירות - דברים שנאמרו ללא ספק רק בפני בית המשפט, כדי למנוע את פסילת המפלגה כדי להוכיח שהצהרות רשמיות כאלו אינם אפשריות.

מה שכלי התקשורת לא מספרים לכם - הצטרפו עכשיו לעדכונים מהקול היהודי>>

"להגנתו", מציג עודה את עמדת חד"ש, ומביא אירועים היסטוריים רבים המוכיחים לדבריו כי מפלגת חד"ש שוללת את ההכרה במדינה יהודית, תוך שהוא מציין כי אין זו בושה להודות בטעות ההיסטורית - כאשר ראשי חד"ש בקום המדינה תמכו בעמדת החלוקה. עודה מציין כי מאז שנת 1992 (הוועידה ה-22 של המפלגה הקומוניסטית), הצהירה חד"ש כי היא דורשת מדינת כל אזרחיה ומסרבת להגדרה של "מדינה יהודית". חד"ש, לדבריו,  כבר אינה דוגלת במדינת כל אזרחיה - מכיוון שההגדרה אינה כוללת את התביעות הלאומיות של ערביי ישראל.  בנוסף מציין עודה כי בשנת 2007 (ועידת אנאפוליס) דרשה חד"ש מוועדת המעקב להוציא הצהרה השוללת את ההכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית, בעקבות דרישה שהעלתה ישראל מהרש"פ להכיר בישראל כמדינה יהודית. לדבריו התקבלה החלטה שבה הובעה עמדה ברורה נגד הדרישה הישראלית - להכיר בישראל כמדינה יהודית.

עודה מסכם את מאמרו בקביעה כי הגדרת ישראל כמדינה יהודית, פירושה איום קיומי, סגירת תיק הפליטים ואימוץ הנרטיב הציוני. "יהדות המדינה- משמעותה הפחתה במעמדנו, ובמימד הקיצוני שלה משמעותה איום קיומי, סגירת תיק הפליטים, מתן לגיטימציה לחילופי אוכלוסין ואימוץ הנרטיב הציוני הרשמי, ושישראל תהפוך להיות המאוימת, וזו שזקוקה למימוש זכויותיה הלאומיות ולא העם הפלסטיני. מהסיבות הללו אנחנו דוחים את הגישה הישראלית בעניין "יהדותה של המדינה".

מאז פרסומו של המאמר חזר איימן עודה על הדברים במספר הזדמנויות נוספות. בפוסט שפרסם ח"כ איימן עודה ב-2016 על פגישתו עם שגריר צרפת כתב: "אחד הנושאים שהיה לי חשוב לברר בהם את העמדה הצרפתית הוא, האם היוזמה נכנעה לעמדת נתניהו הדורשת מהעם הפלסטיני ומהעולם להכיר בישראל כמדינה יהודית? השגריר ענה שהיוזמה לא דנה כלל בסוגיה הזו. הסברתי לו שלהגדרת המדינה השלכות אמיתיות עלינו ועל מעמדנו, ושהמדינה צריכה להיות דמוקרטית, מדינה המעניקה זכויות לאומיות ואזרחיות מלאות לכלל האזרחים. וגם אמרתי שהעמדות הפלסטיניות הם התנאים המינימאלים לשלום אמת".

בפוסט שפרסם ב-2021 תקף איימן עודה ראיון של מנסור עבאס, ממנו היה ניתן להבין כי עבאס מכיר בישראל כמדינה יהודית וכתב "אם אתה מכיר בעמדה החשובה ביותר של הציונות [ההכרה במידנה יהודית] אז מי אתה"?

חוק יסוד 7א - לפסילת יהודים בלבד

סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת קובע כי פסילת מועמדים או רשימות לכנסת תהיה במקרה של: "שלילת קיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל". לפי סעיף החוק כל מפלגה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית - צריכה להיפסל. האם חד"ש תיפסל לאור הציטוטים החד-משמעיים של איימן עודה? אין צורך להיות במתח.

בפועל למרות החלטות רבות של וועדת הבחירות לפסול את המפלגות הערביות על רקע שלילת הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ותמיכה בטרור ובמאבק מזויין כנגד המדינה - בג"ץ לאורך השנים ביטל את ההחלטות ומנע כל פסילה של מפלגה ערבית. המועמדים היחידים שנפסלו הם מפלגות יהודיות - מפלגת כ"ך וכהנא חי. ומועמדים יהודיים: ד"ר מיכאל בן ארי, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין.

בפועל בג"ץ מעולם לא פסל רשימת מועמדים או מועמדים ערביים, למרות שלל פרסומים אודות תמיכה בטרור עקבית של מועמדי המפלגות הערביות, גם כאשר ח"כ בשארה שיבח את ההתנגדות של חיזבאללה בלבנון, גם כשחבר הכנסת דהאמשה מרע"מ קרא לאינתיפאדה, כשחבר הכנסת אחמד טיבי שיבח את השאהידים ועוד ועוד.

למרות שעל פי המצע הרשמי של מפלגת בל"ד היא דוגלת ב"מדינת כל אזרחיה" וביטול הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, בג"ץ בתעלולים משפטיים הכשיר שוב ושוב את ריצת בל"ד לכנסת.

בדיון בבג"ץ בשנת 2003 טענו שופטי בג"ץ כי למרות שמצע בל"ד דורש לשנות את מדינת ישראל כמדינה יהודית למדינת כל אזרחיה - זה לא נחשב "שולל את ההכרה בישראל כמדינה יהודית". עזמי בשארה הגיע לדיון וטען כי גם אם תהיה ישראל מדינת כל אזרחיה - עדיין הרוב יהיה יהודי, את הטענה כי תוכניתו של בשארה היא להטמיע את הרוב היהודי באמצעות זכות השיבה - דחו השופטים בקש. 

גם לגבי הטענה שבל"ד תומכת במאבק המזויין, בעקבות נאום מפורש שבו אמר בשארה כי "זכותו של חיזבאללה להתגאות בהישגו ולהשפיל את ישראל", ונאום נוסף שנשא בשארה בסוריה בהשתתפות מנהיגי ארגוני טרור שבו שיבח את ה"עקשנות ההתמדה והגבורה של הנהגת ולוחמי ההתנגדות הלבנונית", טענו שופטי בג"ץ  שמשקל הראיות לא עומד במבחן הנדרש. "לא הונחו בפנינו ראיות אשר במשקלן ובעוצמתן מקיימות את המבחן הנדרש. אשר לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית..., גישתו באשר להיות מדינת ישראל "מדינת כל אזרחיה" מתקרבת באופן מסוכן לאפשרות השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. עם זאת, אין בפנינו ראיות משכנעות, ברורות וחד משמעיות כי הגבול נחצה.

הוא הדין באשר לתמיכה במאבק מזויין. לא שוכנענו כי מונחות בפנינו ראיות משכנעות ברורות וחד משמעיות כי ח"כ בשארה תומך במאבק מזויין כנגד מדינת ישראל". כך בג"ץ הכשיר את עזמי בשארה, וכמה שנים אחר כך הוא ברח מישראל בעקבות חקירה שנפתחה בשב"כ על כך שריגל לטובת חיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה.

את הסיבה ללוליינות המשפטית שנקטו שופטי בג"ץ כדי שלא לפסול את מפלגת בל"ד, ניתן אולי ללמוד מדברים שאמר אהרן ברק בכנס באוניברסיטת תל אביב בשנת 2009, אז הצהיר ברק ששימש עד 2006 כנשיא בית משפט העליון, כי הוא "מאמין גדול במדינת כל אזרחיה".

בשנת 2009 פסלה ועדת הבחירות את מפלגת בל"ד - בין השאר על רקע העובדה שהיא עונה לקריטריון בחוק של "שלילת ישראל כמדינה יהודית" - בג"ץ הפך את ההחלטה, ואת הנימוקים הוא פרסם רק כעבור שנתיים(!). בנימוקים כתבה שופת העליון דורית בייניש כי ההתבטאויות והעמדות של נציגי בל"ד מצביעים על "קרבה מטרידה ומדאיגה לרעיון של שלילת מדינת ישראל כמדינה יהודית". אבל היא הסתמכה על ההסברים של חברי בל"ד וקבעה: כי "מסת הראיות" (מצע רשמי של המפלגה) שהוצגה בפני השופטים לא הספיקה כדי "לחצות הגבול החד המשמעי הנדרש לצורך הוכחת עילת הפסילה".

גם בנוגע לתמיכה בטרור היא הוסיפה שהשופטים הוטרדו מהראיות לתמיכת בל"ד בארגוני טרור, ובמיוחד מהעובדה שנציגי בל"ד אינם מנותקים לחלוטין מקשר עם ארגון "החזית העממית", "מזאת ניתן אף להסיק לכאורה כי חלק מנציגי המפלגה מביעים תמיכה מסוימת - ולו עקיפה - בארגון", נכתב בפסק הדין. עם זאת, הם קבעו שאין בכך די בכדי לפסול את המפלגה. רק השופט אדמונד לוי כתב בדעת מיעוט כי עמדותיה של בל"ד מבקשות "לערער מיסודו את רעיון היותה של ישראל, לא רק מדינה דמוקרטית כי אם גם מדינה יהודית".

שנים מאוחר יותר, שוב הכשיר בג"ץ את בל"ד למרות השלילה המפורשת של מדינה יהודית -  בעמדת היועמ"ש מנדלביט לגבי בקשת פסילת בל"ד בבחירות 2019 כתב היועמ"ש כי העמדה של בל"ד בעד "מדינת כל אזרחיה"  - "יכולה להוביל לפסילת הרשימה" אלא שבאקרובטיקה משפטית טען היועמ"ש שאין לפסול את המפלגה בגלל שהיא רצה עם מפלגה נוספת (אז רע"מ).

אז, האם תיפסל מפלגת חד"ש בשל ההצהרות המפורשות של איימן עודה השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית - כנראה שלא, ההיסטוריה מלמדת כי בעיני שופטי בג"ץ - החוק נועד לפסילת מועמדים יהודיים בלבד.