בימים האחרונים אנו עדים להצלחותיה של מערכת 'כיפת הברזל' בהגנה על יושבי הדרום מפני התקפות הטילים.
כידוע ממורנו הבעש"ט מכל תופעה בה נתקלים במציאות היום יום – מהפשוטה ביותר ועד לזו החורגת מגבולות השגרה – זקוק היהודי לקחת מוסר ולקח טוב לעבודת ה'. ננסה להתבונן מעט בתופעה שלפנינו – לאו דווקא בכלי היירוט עצמו ופעולתו הברוכה אלא בחכמה היהודית העומדת מאחורי ההמצאה הזו.
העם היהודי נקרא בתורה "עם חכם" כמאמר הפסוק – "..וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה". במה מתבטאת החכמה היהודית? תשובה לשאלה זו ניתן לענות בכמה מישורים:
במישור הנמוך שלה מתייחסת החכמה היהודית לפיתוח והעשרה של אמצעים טכנולוגיים ופטנטים שונים. ה'מוח היהודי' התברך בכישרון טבעי לעסוק ולהבין גם בחכמות הטבע של העולם הסובב ולעשות בהם חיל. על כך מעידים עשרות אנשי שם יהודיים בעולם המדע והטכנולוגיה וכן פיתוחים וטכנולוגיות שונות שבית היוצר שלהם הוא המוח היהודי התוסס.
בהתבוננות עמוקה יותר אנו מגלים כי החכמה היהודית אינה רק IQ, שכל נטו, אלא נדמית יותר כחכמת חיים המפתחת רגישות ושימת לב לעולם החי שסביבה. תכונה זו, המהווה חלק בלתי נפרד מהתבונה היהודית, היא הנותנת שהמדען והיצרן העוסקים בחומר העולם ומשתמשים בו ילמדו גם להכיר בערכו ולפתח מולו ומול כוחות החיים שבו רגישות ורחמנות.
שתי תכונות אלו חסרות עדיין את העיקר והוא – חכמת התורה. עיקר חוכמתו של היהודי מתבטאת ביעוד העיקרי שלה – קליטת דברי אלוקים חיים והכשרת היהודי לשמש כלי ראוי 'להוריד' חכמה אלוקית אל תוך המציאות הגשמית. וכלשון הפסוק בספר דברים: "וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם... כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים: ...וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם".
חכמה נפולה
בדור שלנו ובייחוד במציאות הנגלית לעינינו בתקופה האחרונה, החכמה היהודית והחן המיוחד שלה במצב נפול ולא מתוקן. אם נטרח לחפש את שורש הנפילה – ומחובתנו לטרוח שהרי כל דבר ששורשו בקדושה מחובתנו להשיבו אל שורשו – נמצא כי בדורותינו אנו נהפך סדר החשיבות של החכמה, עליונים למטה ותחתונים למעלה.
ההנאה וההתפארות מהמח היהודי כפי שהוא מתבטא בחידושי הטכנולוגיה נמצאים בראש הסולם הקלוקל ותופסים את 'כל הבמה'. התוצאה של זה היא, שתחת הכרה שכל התבונה והשכל שניתנו לאדם על מנת שיפיק מיסודות הטבע רווח והצלה הנם מתנה אלוקית, נוצרת תחושה של "כוחי ועצם ידי" וגאווה מסוכנת. חכמה טבעית המנותקת מהחכמה האלוקית כפי שהיא נגלית בתורה – שם היא "ללא מגע יד אדם" – מסוגלת לפגום באמונה הפשוטה שכל העולם הגשמי על כל מורכבויותיו הוא אלוקי לגמרי וממילא לחצוץ בין הקב"ה ובין העולם ויושביו.
גם רחמנות ורגישות שאינם קשורות באלוקים חיים בכוחם להוליד בנפש מידות רעות ובראשם אכזריות רבה; וכנודע מאמר חז"ל "שכל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים". עינינו הרואות במעשים שבכל יום כמה רחוק יכולה להגיע רחמנות שאינה במקומה ולא נאריך בזה כעת.
טבע הטוב להיטיב
אם כן, על מנת להקים את המח היהודי מנפילתו ולהשיב את החכמה היהודית לשורשה המתוקן אנו זקוקים, בראש ובראשונה, להשקיע אותם ב"ראשית חכמה" – היא התורה הקדושה אשר ממנה תוצאות חיים. אם נהיה כלים לאור ה' כפי שהוא מופיע בתורה ממילא נזכה להנחיל גם לאומות שעיקר החוכמה היא להפיק מן העולם והטבע הגשמי את הטוב והיפה שבו.
"טבע הטוב להיטיב" – ה' ברא את העולם על מנת להיטיב עמו ולהשפיע לו. אם נשקיע את עיקר חוכמתנו בהזדהות עם טבע אלוקי זה ממילא יופנו כל מעיינות החכמה, גם אלו הארציים יותר, לעסוק בפיתוח העולם ושכלולו לא רק לצורך מלחמות אלא להיטיב בפועל עם יושבי הארץ והדרים עליה מתוך רחמים של אמת.
סקרן 3 כ' אדר תשע"ב 08:37 סקרן
מנחם 2 י"ט אדר תשע"ב 21:29 מנחם
טוב ומטיב 1 י"ט אדר תשע"ב 21:18 טוב ומטיב