שופטי בג"ץ בפסק חדש נגד מעמד תעודת הכשרות של הרבנות הראשית. בין השופטים התגבשה מחלוקת עקרונית בה השופטים חובשי הכיפה סולברג ורובינשטיין התנגדו לפסק דינה של השופטת נאור שביקש לקבוע דרך חדשה בנושא הכשרות. אולם ברוב של חמישה, ובהם השופט הערבי ג'ובראן, נגד השניים, התקבל פסק דינה של נאור.
שורת פסקי הדין של בג"ץ פורסמו הערב (ג') נוכח סיום עבודתו של השופט אליקים רובינשטיין.
בדיון נוסף ומורחב של שבעה שופטים בנושא השימוש במילה "כשר" לעסק שאינו בעל תעודת כשרות, קבעה השופטת מרים נאור כי אין לקבל את דרישת העותרים לקיום דיון נוסף בנושא, וכי לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר אסור להציג כל מצג כשרותי. עם זאת הכניסה נאור בפסק דינה אפשרות ביניים שלדברי השופט סולברג מאפשרת "דה פקטו" את כוונת העותרים ותפגע בקהל הלקוחות המעוניין בכשרות, תוך שהיא קובעת כי "התכלית המונחת ביסוד חוק איסור הונאה בכשרות היא תכלית חילונית ולא דתית".
בפסק דינה של נאור שהתקבל על ידי ארבעה חברי הרכב נוספים, ולו התנגדו השופטים סולברג ורובינשטיין, נקבע כי החוק אינו אוסר על בית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר.
מנגד השופטים רובינשטיין סולברג קבעו כי אפשרות זו של נאור יש בה משום הכרה "דה פקטו" בבקשתם של העותרים. השופט רובינשטיין ציין כי נושא הכשרות אינו קשור רק לטיב המוצרים כפי שניסתה נאור להציג, ולפיכך מדובר בפסיקה בעייתית.
"חוששני כי פתיחתו של 'השער השלישי' עלולה לעורר מבוכה רבה בדבר הכשר והלא-כשר, החוקי והבלתי-חוקי – בניגוד לרוח החוק ולתכליתו", כתב השופט סולברג, שהציג בפסק דינו קו שמרני ותקף את גישתה האקטביסטית של נאור.
"יתר על כן, ספק רב בעינַי אם הצגת מצג אמת בכתב בדבר אופן הפיקוח על שמירתם של הסטנדרטים עליהם מקפיד בית האוכל, כפי שמציעה חברתי, מתיישבת עם התוצאה של דחיית העתירה. להבדיל מהצגת הסטנדרטים עצמם, הצגת אופן הפיקוח על שמירתם מחייבת מטבע הדברים התייחסות לגורם המפקח. בכך יש משום הכרה 'דה-פקטו' בסמכותם של גורמים נוספים, זולת הגורמים המוסמכים, לספק תעודות הכשר, אף זאת – בניגוד לרוח החוק ולתכליתו".
פסק הדין ניתן נוכח עתירת ארגונים רפורמיים, וסביב פעילותו של ארגון "השגחה פרטית" המתנגד למה שהוא מכנה "מונופול הרבנות הראשית" בנושא הכשרות, ופועל למתן תעודות כשרות פרטיות באמצעות סטנדרטים שלפי הרבנות הראשית וארגון כושרות הינם מקילים במיוחד ואף אינם עולים בקנה אחד עם כל דרישות ההלכה. לפי הרבנות הראשית פעילות הארגון והצגת תעודת כשרות ללא תעודה של הרבנות הראשית הינה עבירה על חוק איסור הונאה בכשרות והטעיית הצרכנים.
הרב אהרון ליבוביץ מארגון השגחה פרטית מסר בתגובה: "אחרי עשורים של התדרדרות ברמת הכשרות בישראל, בג"ץ הכיר היום בעליונותה של הכשרות על פני התעודה של הרבנות הראשית. בתוך שנים ספורות הצלחנו להביא לשינויים חשובים ומשמעותיים בתחום. החלטת בג"ץ לא מושלמת, אבל היא מהווה יישור קו מסוים עם ההיגיון ועם הדרישה של הציבור ובעלי העסקים לכשרות שאפשר לסמוך עליה. זהו פתח ברור לכשרות חלופית לזו של הרבנות".
