החלטת ביהמ"ש בדבר גילוי חומרי חקירה ב"תיק המרגלים" חשפה את קצה הקרחון של כתב אישום שהוצא מכל פרופורציה אפשרית. הפרקליטות מצידה העדיפה למחוק את אחד מסעיפי עובדות כתב האישום מאשר למסור חומר בנושא לעורכי הדין.[caption id="attachment_22163" align="aligncenter" width="512" caption="מפגינים למען שחרור "המרגלים" (הקול היהודי)"]
ככל שחולף הזמן, נראה כתב האישום החמור שהוגש ב
"פרשת המרגלים", כמנופח וחסר פרופורציה. כזכור, לאחר אירוע המחאה בחטמ"ר אפרים נעצרו בידי ימ"ר ש"י מספר יהודים שפעלו כנגד הרס המאחזים.
חמישה מהם הואשמו בסופו של דבר בהפעלת חמ"ל המאחזים וארגון פעולות מחאה שסיכלו את פינוי שכונת מצפה יצהר שתוכנן בידי צה"ל, ומאז הם נמצאים במעצר בית.
מחול הגינויים הוביל לכתב אישום מנופחכתב האישום שניתן בתקופה שלאחר ארועי חטמ"ר אפרים ומחול הגינויים שהגיע בעקבותיהם, היה צריך לבוא חשבון עם האירועים בכללותם, וכך יצא שכתב האישום כולל רקע עובדתי חמור לכאורה, כדוגמת פרשיית פציעת סמח"ט אפרים.
אולם רק לאחר עיון מדוקדק בכתב האישום מסתבר לקורא התמים כי חלק ניכר מהתיאור כלל אינו מיוחס לנאשמים, או לחילופין אינו רלוונטי לאישומים.
לדברי עורכי דינם של הנאשמים, הדבר נעשה בכדי לנפח את כתב האישום ולהציגו כחמור, בעוד שמדובר בעבירות קלות שאף נדיר שמוגש בגינן כתב אישום.
החלטה בעתירה לקבלת חומרי חקירה שהוגשה בידי עורכי דינם של חמשת הנאשמים, שניתנה לפני כשבועיים בידי שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים רבקה פרידמן - פלדמן, מתייחסת בחלקה לנושא. השופטת לחלק מבקשות עורכי הדין והורתה למסור לידיהם חומרים רבים.
בין השאר ביקשו עורכי הדין לקבל את התיעוד הרפואי על פציעתו של סמח"ט אפרים. נציגת הפרקליטות, עו"ד גלית שוהם, טענה שהחמישה לא הואשמו בפציעת הסמח"ט ולכן החומר אינו רלוונטי.
"טענה זו אינה מקובלת עלי", כתבה השופטת בהחלטתה. "משבחרה המאשימה לציין בין עובדות כתב האישום את פציעתו של הסמח"ט, נראה כי סברה שיש רלוונטיות לפציעה זו, ולפיכך גם כל חומר חקירה הנוגע לפציעה זו לרבות מסמכים רפואיים אף הוא רלוונטי".
עורכי הדין מצידם ראו באמירתה של שוהם הוכחה לכך שכתב האישום נופח בשרשרת אירועים שכלל אינה קשורה לנאשמים, אך ורק בכדי לצייר את הפרשייה באור מאיים.
בקשה נוספת של עו"ד איציק בם המייצג את מאיר אטינגר השוהה במעצר לאחר שהפר את תנאי מעצר הבית הקשים בהם שהה, גרמה למחיקת סעיף בתיאור עובדות כתב האישום.
בכתב האישום צוין כי ארבעה מהנאשמים הורחקו בצוים מנהליים מספר חודשים לפני המעצר. בם טען כי "הצו ניתן ללא בסיס עובדתי כלשהוא וממניעים פוליטיים פסולים", ודרש את לקבל את החומרים שהובילו להוצאת הצו בכדי לבסס את טענתו.
השופטת כתבה בהחלטה כי לא ברורה לה רלונטיות הסעיף לכתב האישום, אולם משהחליטה הפרקליטות לכתוב זאת בכתב האישום, זכאי הנאשם לקבל כל חומר חקירה הקשור אל הצו, ובכלל זה את כל המידע וחוות הדעת המשפטיות שעמדו בבסיס הצו.
כשהבינו בפרקליטות ובשב"כ את משמעות הדבר מיהרו להודיע כי הסעיף ימחק מכתב האישום...
[caption id="attachment_13989" align="alignleft" width="100%" caption=""רק ביטול כתב האישום יחזיר את השפיות למערכת" - עורך דין איציק בם (יח"צ)"]
"רק ביטול כתב האישום יחזיר את השפיות למערכת""מלכתחילה זאת היתה פרשה שיצאה מכל פרופורציה הגיונית", אומר בשיחה עם
הקול היהודי עו"ד איציק בם המייצג את אחד הנאשמים בתיק. "אני מקווה שבעקבות החלטת בית המשפט הסיפור יתחיל אולי לחזור לפרופורציות, על אף שמדובר בכתב אישום תקדימי שפעם ראשונה מגישים במדינת ישראל, ולכן מה שלא יעשו חוץ מביטול כתב האישום לא יחזיר את השפיות למערכת".
בנוסף הורתה השופטת למסור לידי עורכי הדין רשימת כתבי אישום שהוגשו בשלוש השנים האחרונות על עבירות על תקנות ההגנה לשעת חירום שתוקנו בידי המנדט הבריטי, ובמיוחד על סעיף 136 עליו מתבסס כתב האישום, וכן על עבירות קשירת קשר להתפרעות, כניסה לשטח צבאי סגור והפרעה לעובד ציבור, בהם הואשמו החמישה.
מדובר בעבירות מסוג עוון שנדיר ביותר שמגישים כתב אישום על קשירת קשר לביצוען. הרשימה נחוצה לעורכי הדין בכדי לבסס טענה מקדמית של הגנה מן הצדק.
השופטת אף הורתה למסור לידי עורכי הדין חומרי חקירה הנוגעים לחיילים שנחקרו בחשד להדלפת מידע צבאי, חומרי חקירה על התלונות שהוגשו בידי הנאשמים במח"ש על אלימות שוטרים, וכן הקלטות של הקשר הצבאי ויומני מבצעים מיום האירוע בחטמ"ר אפרים. בנוסף הורתה השופטת על העברת פקודת המבצע של פינוי מצפה יצהר לידי עורכי הדין.
הפרקליטות נמנעה ממסירת חומרי החקירה לעורכי הדיןאתמול בבוקר (א') התקיים בבית המשפט המחוזי דיון לחמשת הנאשמים בתיק. בדיון היו צפויים עורכי הדין לטעון טענות מקדמיות בתיק, אולם בשל העובדה כי חומר חקירה רב, וכן חומרים נוספים אותם הורתה השופטת פרידמן פלדמן למסור לידי עורכי הדין, טרם התקבלו, ביקשו עורכי הדין לדחות את הדיון.
לטענת הסנגורים, נמנעה הפרקליטות במשך כחמישה חודשים מלמסור רבים מחומרי החקירה בתיק, ורק בערב יום הכיפורים הוזמנו עורכי הדין להגיע למשרדי הפרקליטות ולצלם את החומר.
בסופו של דיון מתיש במהלכו מסרה הפרקליטה גלית שוהם מכתב תגובה לידי עורכי הדין, לפיו אין בידי הפרקליטות רבים מהחומרים עליהם דובר בפני השופטת פרידמן פלדמן, הסכים השופט נועם לדחות את הדיון בשבוע בלבד, על אף שאין ספק שלא כל החומר יגיע לידי הסנגורים ובודאי שלא יספיקו לעיין בו.
בעוד כשבוע וחצי צפוי להתקיים דיון בבית המשפט העליון בבקשת עורכי הדין לחשוף את החומר בתיק הנמצא תחת תעודת חסיון של שר הבטחון.
יש לציין כי בשל העובדה שבתיק קיים חומר רב מאוד וכשישים עדי תביעה, קבע השופט יורם נועם שדן בתיק העיקרי, כי שלב ההוכחות בתיק יתקיים מספר חודשים ויתקיימו שני דיונים בשבוע, צעד נדיר למדי במערכת המשפט המסורבלת של מדינת ישראל.
עוד בנושא:
מאיר אטינגר נעצר עד לתום ההליכים נגדו
הפרקליטות מבקשת לעצור את מאיר אטינגר עד לתום ההליכים
מאות מודעות ביו"ש: "עוד מרגלים כאלה ועם ישראל ינצח"
כתב אישום בחשד לעברה על תקנות חירום של המנדט הבריטי
בית המשפט העליון: הפעילים ישוחררו למעצר בית
