לא קל היה להבין את שפתו של הרב חיים נתיב (59) בשיחתנו. בסופה יצאנו מוקסמים מהמבט המיוחד על המציאות בעולם ובנפש. נתיב, איש חינוך ברמ"ח איבריו, ממקימי היישוב בת עין שבגוש עציון. בעבר ניהל את תלמוד התורה בישוב, וכיום מנהל את בית הספר לפסיכולוגיה יהודית 'תורת הנפש' של הרב יצחק גינזבורג, שאל תורתו הרחבה נחשף לראשונה לפני כשלושים שנה בעיר ימית. בימית, חזרו חיים ורוויטל בתשובה. לבקשתנו שיספר מעט "מאין באת", הוא לא נענה. לכל אורך השיחה הוא מבכר לעסוק בעשיה ובהווה.
סדר הכרחי בכל תהליך
מספר עקרונות ליוו את היישוב בת עין מיום הקמתו, ומנחים אותו עד היום הזה. "הכרענו שהיישוב יוקם על טהרת העבודה העברית. כלומר, לא להימנע מעבודה ערבית ולהעסיק עובדים מאומות העולם האחרות, אלא עבודה עברית בדווקא. העניין הביטחוני מהווה ערך מוסף, אבל עיקר העניין הוא שעם ישראל חוזר לאדמתו ועובד בה בעצמו" אומר הרב נתיב ומיד מוסיף, "להבדיל, וכתמונת היפוך מהאידיאולוגיה הנאצית, שדיברה על גזע עליון וטהרתו. כאן באמת העם הנבחר האמיתי חוזר לארצו ונאחז בה בטהרה, ולא מעורב בזרים".
ראשוני בת עין חלמו להתפרנס מחקלאות וחינוך – דבר שלא התגשם. לדידו של הרב נתיב, עיקר החלום, הוא החלום עצמו. "מי שחולם, מתווה כיוון ודרך. לא כל החלומות התגשמו באופן מלא, אך אין ספק שלחלומות האלו יש המשכיות בעולם. לפני עשרים שנה הרעיון של עבודה עברית היה נדיר מאד, והיום הוא נפוץ במקומות רבים. ודאי יש לבת עין חלק גם בהתעוררות הזו. בעתיד יהיה מקום לקירוב הגויים, אך קודם כל עם ישראל צריך לעמוד על רגליו. הקדמת המאוחר ממתיקה את המציאות לפני הזמן" אומר נתיב. "צריך לפעול בכל דבר על פי המהלך הבסיסי שלימדנו הבעל שם טוב; 'הכנעה, הבדלה, המתקה', ומסביר את המושגים:
"בראשית, צריך לדעת מה ערכנו. אנחנו מורכבים מטוב ורע יחד. צריך קודם כל להנמיך ולהכניע את הרגשתנו כיש נפרד. אח"כ נחשפים לשתי מהויות, וישנה יותר בהירות ביחס למה טוב ומה רע. אחרי שמזהים מה טוב ומה רע ניתן להתעצם עם הטוב שזוהי ההבדלה. בעזרת השקפת העולם החדשה שקיבלנו ניתן לא רק לסלק ולזרוק את גרעין הרע אלא אף להשתמש בו ולהמתיקו. אותו גרעין מהווה חלק מהאישיות שלנו ובלעדיו נהיה נכים, לכן אחרי ההבדלה צריך להפוך את הרע הזה לטוב.
זה התהליך שחייב להיות בבסיס כל התחדשות, גם אישית וגם ציבורית – כמו, למשל, בבניית יישוב. גם בבניית הגאולה וגם בכל החלטה שלנו וכל עשיה. כאשר צריך להגדיר מחדש את המציאות – זה מחייב לעבור בשלשת השלבים האלו. מעלתו של החלום היא, שרואים את ההמתקה כבר בהתחלה – ולאורה הולכים על פי סדר בשלבים הקודמים לה. מי ששוכח את הסדר, מגיע בסוף להשלמה עם מצב חלקי ורעוע בלבד".
תורת הנפש
את הרב גינזבורג, כאמור, פגש ראשונה בעיר ימית – ומאז הוא איתו. "הרב גינזבורג בעיני הוא החולם הגדול של הדור, שמתווה את הכיוון להמתקה שתבוא. קרוב למאה ספרים בשלל תחומי החיים חוברו על ידו. הרב-תחומיות בה הוא עוסק – מביאה אותי לחשוב שהוא האישיות היותר מתאימה לעסוק בהנהגה במציאות בה אנו נמצאים כרגע".
"לכאורה חסידות נראית משהו מרחף, לא מעשי", הוא אומר, "אך זה לא נכון. ככל שאתה נאחז למעלה כך כח החדירה שלך למטה מרוכז ומחודד. רואים את זה בעניינים של שלום בית, בטיפול וייעוץ לאנשים שצריך לרומם אותם".
בית הספר 'תורת הנפש' פתח השנה את מחזור הלימודים הרביעי, המתקיימים בירושלים ובתל אביב. בבית הספר לומדים כמאה ועשרים תלמידים, בקבוצות נפרדות לגברים ונשים. מרכז הפעילות, נועם שפירא, מסביר כי בניגוד לפסיכולוגיה המערבית שהתנתקה מהאמונה באלוקים באופן מוחלט, הפסיכולוגיה על פי החסידות, עוסקת בחיבור ההכרחי בין רפואת הנפש, לקשר בין אדם ואלוקיו. "נאחזים חזק בשורש ובמקור, בגובה של הנשמה, ויחד עם זה להסתכל בראייה נוקבת על המציאות הנפולה בה נמצאים".
צריך לראות מלמעלה
לפני כשנה וחצי, נרצח בנו של נתיב, שלמה הי"ד, מטרים סמוכים מביתו. אנחנו מבקשים מהרב חיים שינסה לחבר לנו בין החזון הכללי והעבודה החינוכית למציאות הפרטית הקשה.
נתיב שותק. "יש זעזוע. הכאב והניסיון הוא בכל בוקר. קיימות מספר תגובות נפשיות לאירוע מחריד כזה. ניתן לשקוע באבל, או לראות את הרצח באופן ריאליסטי – ביטחוני. זה לגיטימי, אך אלו ראיות מוגבלות. אצלנו הרצח נתן יכולת לראות בצורה פחות מוגבלת את מקומנו. תפיסת העולם שלנו שואפת לחנך את הדור הבא בדרכי הצדיקים, שהם אמונה בה', אהבת ה' ויראת ה'. על מיתתם של צדיקים כתוב "שבק חיים לכל חי". כלומר, הם השאירו פה מטענים, אוצרות, שנוכל להיעזר בהם, ולהשתמש בהם לעבודת השם -מתוך כל הכאב הזה וההסתכלות על המציאות בעין רוחנית.
מה כל אחד יכול לקחת על עצמו ברמה האישית, היומיומית הפשוטה, בכדי להגיע באמת לאיזשהו מימוש של חזון, של חלומות?
לא להפסיק לחלום. היום לא נותנים לנו לחלום. מתוך החלום הזה לנער ולהעיר כל מיני דברים שהיו רדומים. לצאת מד' אמותינו. לא לתת לשטף החיים, טרדות הפרנסה וההישרדות, לשטוף אותנו ולגרום לנו להתייחס רק אליהם. "תחלום טוב – יהיה טוב"!
בהכנת הכתבה השתתף דוד גולדשמיד.
עדבאללה 1 ה' אדר תשע"א 19:18 עדבאללה