נפתח בגילוי נאות, הרב יוסי גרונר הוא בן דוד של אבי, אולם זכיתי לפגוש בו בפעם הראשונה רק לפני מספר חודשים. סיפורי השליחות בצפון קרוליינה והקמת מרכז יהודי מאפס תוך ניתוק מהמשפחה, הדהימו אותי.
כשהוא בדרך לציון הרבי מליובאוויטש בניו יורק לכבוד ג' תמוז, יום ההילולה של הרבי, הצלחתי לתפוס אותו לראיון שמנסה לעמוד על הקשר הבל ינתק בין הרבי לשלוחים ברחבי העולם, קשר שרק הולך ומתעצם, כמו גם מפעל השלוחים המתרחב ותורת חב"ד המופצת לקהלים חדשים ביתר שאת.
לטוס לגן בגיל 4
שארלוט היא העיר הגדולה ביותר במדינת צפון קרוליינה שבארצות הברית. לפני 40 שנה, כובע חב"די ואפילו כיפה, היו בה מראה נדיר ביותר אם בכלל. בכל זאת, הדבר לא הפריע לרב יוסי גרונר, בנו של מזכירו האישי של הרבי, ורעייתו מאריאשי, להגיע למקום בשליחות הרבי כזוג צעיר.
"הגענו בשליחות הרבי לשארלוט בשנת תש"מ, לפני כ-37 שנה", מספר הרב גרונר בראיון לקול היהודי. "באותו הזמן המקום היה מדבר רוחני. לא היתה אפילו מכולת כשרה ומקווה כשר, או כל מה שצריכים לנהל חיים של יהדות כמו שצריך. הרבי שלח אותנו להקים קהילה ולהביא את היהודים המקומיים ללימוד התורה ושמירת המצוות".
הרב גרונר נזכר בקשיים שהיו בתחילת הדרך, ומספר כיצד הקשר הרצוף עם הרבי והאמונה בקב"ה חיזקו אותם.
"בעידוד הרבי ובביטחון באלוקים שהכל יסתדר אכן הצלחנו לקיים שיעורים ותפילות. ההוראה הראשונה של הרבי אלינו היתה להקים מקווה טהרה בעיר, בכדי לא להראות לאחרות שיש אפשרות לדור בעיר שאין בה מקווה. אז אספנו את הכסף ובנינו מקווה, וברוך ה' היו הרבה משפחות שהתקרבו על ידי זה. אבל כשהתחלנו הכל הגיע באופן קשה מאוד. בתחילת שליחותינו ההתמודדות היתה אכן ההתנתקות. היינו זוג צעיר לבד עם בת קטנה".
כשהרב גרונר אומר ניתוק, הנה סיפור קטן לסבר את האוזן. בתם הגדולה רחל נשלחה כבר בגיל 4 ללמוד במוסדות יהודיים בדטרויט, סמוך לסבא והסבתא, ובמרחק שעה וחצי טיסה. ארבעה שבועות שהתה בגן חב"ד המקומי ובבית הסבא והסבתא, וארבעה שבועות בבית ההורים בשרלוט.
כשהגיעו ילדי שלוחים ובהם הבת למפגש עם הרבי, הגישה הילדה הקטנה ציור לרבי ובו ציירה בית ספר, מטוס ובית... היום, הבת, יחד עם משפחתה, מסייעים להורים בפעילות בשארלוט. בנה גם הוא לומד בדטרויט, אך בגיל 11 "בלבד".
"כשאתה נמצא בשליחות של הרבי אתה מרגיש שהרבי איתך כל הזמן. כל פעם שהיתה לנו שאלה פנינו לרבי בכתב והרבי ענה לנו והדריך אותנו איך לנהל את השליחות ואיך להתמודד עם האתגרים שעמדו עלינו במקום שליחותינו", מספר הרב גרונר.
"שרלוט אז היתה קהילה קטנה ויהודים שומרי תורה ומצוות לא נראו בכלל. הכל השתנה מאז שאנחנו הגענו. ברוך ה' יש לנו קהילה, ועוד שלוחים שפועלים, יש לנו בית ספר ובית כנסת ועוד מקווה מהודר עבור נשים, ויש עכשיו מכולת ומסעדה כשרה. ברוך ה' זה הולך בכיוון שמתקיימים חיי יהדות".
"אף יהודי לא ישאר בגולה"
אני מבקש מהרב גרונר להסביר את העניין שראה הרבי דווקא בשליחת השלוחים לרחבי העולם ולא בהגעה יחד עם החסידים לארץ ישראל.
"כתוב 'ואתם תלוקטו אחד אחד' - שאף יהודי לא ישאר בגולה. לכן הרבי שלח את השליחים שלו לכל פינה בעולם, ממש לכל קצווי תבל, כדי לעורר ולעודד את היהודים הנמצאים שם לחזור בתשובה ולחזור לדרך היהדות. זה בירור הניצוצות שצריך להיות שם, ועל ידי זה ממהרים את ביאת המשיח. לכן מובן שהרבי בעצמו שניהל את כל המשימה והתפקיד הזה היה צריך להיות יחד עם הקהל שלו. בתור נשיא הדור הרבי צריך להיות איפה שהדור נמצא, והרבי אמר שיגיע בזמן המשיח יחד עם המשיח ארצה.
בנוסף הרבי בעצמו אמר שזה שלא עלה ארצה זה בגלל שרצה להיות על יד הציון של הרבי הקודם (חמיו, הרבי הריי"צ א"ג) ששם התפלל, וכידוע שכמעט כל מענה שהרבי ענה, כתב 'אזכיר על הציון', והיה נוסע בתכיפות לאוהל של הרבי".
"עם כל זה", מדגיש הרב גרונר, "הרבי רצה שהרבה יהודים יעלו ארצה ויבקרו בארץ ויהיו קשורים לארץ. ידוע שבעת מלחמת המפרץ הרבי שלח לכולם שיסעו לארץ בלי שום שאלה, אבל התפקיד היה לעורר את היהודים בכל העולם".
התקשרות לרבי על ידי לימוד תורתו ומילוי הוראותיו
רבים שואלים כיצד מתקשרים לרבי גם בזמן הזה. הרב גרונר מסביר שדווקא ההתקשרות לאחר הסתלקות הצדיק, יכולה להיות גדולה יותר מבחייו, וללא מגבלות גשמיות.
"אנחנו נמצאים בדור השביעי של נשיאי חב"ד, והרבי אמר בתחילת הנשיאות שלו שהוא משתף את כל הדור בתפקיד והמשימה של דורנו, שזה להמשיך השכינה למטה. העניין הזה הוא משהו שחדר בעומק הנפש של כל חסיד המקושר לרבי.
אבא שלי (הרב לייבל גרונר – א"ג), שהיה אחד המזכירים של הרבי יותר מ-44 שנה, אמר שהעניין של ג' תמוז, יום ההסתלקות של הרבי, זה גם היום שמיוחס למלחמת יהושע וארבעת המלכים, מה שכתוב כאשר יהושע אמר 'שמש בגבעון דום', היינו שהשמש לא שקעה באותו יום.
כך גם הנשיאות של הרבי זה דבר שממשיך. רועה הצאן לא עזב את מרעיתו, ונמצא יחד איתנו בלב ובנפש, ומלווה אותנו בכל מקום שאנחנו נמצאים. גם היום כל שליח שיוצא מרגיש שהוא יוצא בשליחות של הרבי בתור המפקד הכללי של השליחות של חב"ד".
"ההתקשרות לרבי זה על ידי לימוד תורתו של הרבי", הוא מסביר. "הרבי הרש"ב, רבי שלום בער הרבי החמישי של חב"ד, כתב לפני ההסתלקות שלו ש'אני עולה השמימה אבל את הכתבים שלי אני משאיר אליכם'. הרבי היה מסביר שרבי נמצא בתוך הכתבים שלו, ולכן על ידי לימוד תורתו, מתאחדים עם הרבי, וזה בנוסף לקיום ההוראות של הרבי.
ההתקשרות היום זה התקשרות נפשית שזה למעלה מהגבלות. כתוב בזוהר שצדיק לאחר ההסתלקות שלו נמצא אצלנו "יתיר מבחיוהי", דהיינו יותר מבחיים, וזה בגלל שאין הגבלות הגשמיים שהיה מוגבל בעת חיים בעולם הזה.
לכן ההתקשרות היום זה אפילו יותר חזק מההתקשרות שהיתה בעבר. במקביל לזה הרבה נוסעים לציון הקדוש של הרבי להתפלל וללמוד תורתו ולהתחבר, אבל אפילו אלו שלא נמצאים בניו יורק ולא יכולים לבוא, איפה שהם נמצאים יש להם היכולת על ידי לימוד התורה, ולתקוע במחשבה ולהסתכל על הציור של הרבי, לחשוב על הרבי ועל ידי זה מתקשרים קשר חזק מאוד".
