"בחסידות מבואר שכל שנה ושנה מתרחש מתן תורה מחדש, כל שנה יש חידוש גבוה יותר מאשתקד. השנה, החידוש מבחינתי הוא שהתורה יורדת מטה מטה וחודרת את מציאות העולם הזה הגשמי באופן שלא היה עד כה". לרב יום-טוב גינדי (59) חשוב לפתוח את השיחה בקשר בין הספר החדש-ישן שזכה להוציא לאור – פירוש רבינו סעדיה גאון על התורה, עליו עבד בשנתיים – לבין חג השבועות. הפירוש, שנכתב במקור בשפה הערבית-יהודית, נדפס עתה לראשונה בערבית ספרותית מדוקדקת, ובכך הוא נגיש ללמעלה ממיליארד דוברי ערבית בעולם.
הדרך של הרב גינדי לפירוש רבינו סעדיה גאון על התורה, מתחילה בחאלב שבסוריה בשנת תשט"ו, אז נולד. "בתלמוד תורה שלנו למדו 7 ימים בשבוע, מלבד פסח וסוכות לא היו חופשות כלל", הוא משחזר בערגה. "אבי וכל בני משפחתי היו קשורים מאוד לרבה של חאלב, הרב יום-טוב ידיד הלוי וגדלנו באוירה של יראת שמים ועבודת ה'. למדנו כמובן חומש בטעמים ואת כל המקרא על ניגוניו השונים, אבל מלבד זאת היה דגש מיוחד על התפילה. במשך שנה שלימה למדנו את כל סדור התפילה, מילה אחרי מילה".
יציאת סוריה
"בין לימודי הקודש למדנו גם כמה מקצועות חול בסיסיים, ביניהם ערבית ספרותית", הוא מספר. לימים, יהוו השיעורים הללו בסיס לעבודתו על פירוש רס"ג על התורה. העולם הרוחני אמנם פרח אז, אבל תנאי המחיה עבור הקהילה היהודית בחאלב לא היו קלים. יהודים לא הורשו להחזיק במכשיר טלפון או בכלי רכב וכל יציאה מן העיר דרשה את אישור השלטונות, כמובן שיציאה מן המדינה, הס מלהזכיר. "הקש ששבר את גב הגמל היה רצח שהתרחש בחודש אדר שנת תשל"ג, בבית אחד מקרובי משפחתנו נשמעו נקישות על הדלת, בעל הבית פתח את הדלת ומולו ניצב ערבי כשאקדח שלוף בידו. בלי אומר ודברים ירה הערבי 2 יריות בחזהו של בעל הבית היהודי ונמלט". עבור יום-טוב הצעיר וחבריו היתה זו נקודת המפנה, "החלטנו שאנחנו עוזבים ועולים לארץ הקודש".
בטרם מלאו לו 18 שנים, נמלטו הרב יום-טוב וחבריו משטח סוריה. "בדרך לא דרך הצלחנו לחצות את הגבול ולעבור ללבנון, שם הסתתרנו באיזור ביירות מספר חודשים". גם מחוץ לגבולות סוריה, החיים לא התנהלו על מי מנוחות. מלחמות עקובות מדם שניהל צבא לבנון עם מחבלים הפכו את המדינה כולה לשדה קרב בהם חיי אדם, ובפרט יהודי, שווים כקליפת השום. "נאלצנו להסתתר תקופה ארוכה עד שמבצע החילוץ, עליו היו אמונים גופים חשאיים בסיוע אנשי הצלב האדום, יצא לפועל. במשך תשעת חודשי המתנה הצטברו במסתור בו שהינו כמאה איש, כמות כמעט לא אפשרית להברחה". במבצע מורכב הוברחו כל הפליטים לשדה התעופה של ביירות כשהם חוצים את העיר שורצת מחנות המחבלים בתוך מיכל תובלה של משאית. "הגענו לשדה התעופה ותוך שניות עלינו למטוס שכבר עמד עם מנוע מופעל. כעבור דקות ספורות כבר היינו באוויר בדרך לאירופה ומשם בטיסה נוספת הגענו ארצה".
את משכנו בארץ קבע הרב יום-טוב בחולון, סמוך לבני משפחה שגרו במקום, הוא התגייס לצה"ל ושירת במסגרת קדם אקדמית, במהלכה למד הנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת תל אביב. על בחירת המקצוע הוא מספר, "כשהייתי ילד מאוד התעניינתי באלקטרוניקה ורציתי להשתתף בקורס אלקטרוניקה ממשלתי. כשהגעתי להרשם, נדחתי בטענה שאני יהודי. מאז קינן אצלי הרצון ללמוד את המקצוע".
מהאוניברסיטה לכפר חב"ד
את הדרך לחב"ד, התחיל הרב יום-טוב באופן מפתיע דווקא באוניברסיטה. "האוירה ששרתה באוניברסיטה היתה מאוד רחוקה מתורה ומצוות", הוא משחזר. "יום אחד ראיתי במעונות מודעה על מסיבת חנוכה של חב"ד בקמפוס, לא הכרתי את חב"ד, אבל זה עניין אותי ופשוט הגעתי למסיבה. במקום שרתה אוירה מיוחדת, המון שמחה ומאור פנים קדמו את כל מי שהגיע. מאותו ערב, חב"ד נכנסה לי לתוך הלב ולא יצאה". הקשר המשיך עם פקידות תכופות של בית חב"ד המקומי במקום מגוריו, חולון, וכעבור מספר שנים התקבע הקשר עם עליית הוריו ואחיו ארצה.
10 שנים אחרי שעלה ארצה, התבשר הרב יום-טוב שהוריו ואחיו הצליחו לצאת מסוריה וחצו את הגבול לטורקיה, בדרכם לא"י. "אחי ואני החלטנו שצריך למצוא להורים מקום עם אוירה של יראת שמים כמו שהיו רגילים לה. החיבור עם חב"ד שנולד זה מכבר, הוביל להחלטה להביא אותם למעון העולים שפעל בכפר. תוך זמן קצר התיישבה המשפחה בכפר חב"ד, שם זכו לקבלת פנים חמה. היום גרים בכפר מספר אחים ואמו של הרב יום טוב, כשהם מנהלים עסק משפחתי מצליח, אולם אירועים ובית כנסת משפחתי בו שוכן כיום כולל בראשותו של הרב יצחק גינזבורג. "מדהים מה שפתק קטן בלוח המודעות של האוניברסיטה יכול לפעול", אומר הרב יום-טוב בהתפעלות, "אני מניח שעד היום השליח שתלה אותו לא מודע לתוצאותיו. מדהים כמה רחוק ראו עיניו של הרבי כשייסד את מפעל השליחות".
הרב יו"ט המשיך במסלול הצבאי-אקדמי בו החל. 5 שנים שרת כקצין בחיל האויר ועם פרישתו, החל לעבוד בתעשיה האוירית, שם בילה 15 שנים. תוך אותו הזמן נשא לאשה את שרה, בת כפר חב"ד ועם השנים נולדו לזוג 8 ילדים. מי שיראה את הרב יו"ט יושב בבית הכנסת בשיעורים ובתפילות ולומד על המחשב שלו בכולל, כמעט ולא ישים לב לבעיה ממנה הוא סובל. כבר למעלה מ10 שנים שמאור עיניו נפגע והוא כמעט ולא רואה. "בתחילת דרכי בצבא, באחד האימונים בהם ירינו תול"רים (תותחים ללא רתע), הבטתי בטעות ברשף שיוצא מאחוריו של התותח. לפתע חשכו עיני ובמשך כחצי שעה לא יכולתי לראות כלום. לאחר ששבה אליי הראיה, לא ייחסתי למאורע חשיבות והמשכתי הלאה". סופו של המאורע 'חסר החשיבות' היה התדרדרות הדרגתית בראיה עד לכמעט עיוורון כיום. "בשנת תשס"ב הגעתי למצב שבו כבר לא יכלתי להמשיך בעבודתי בתעשיה האוירית. ראיתי בכך סימן משמים שאני צריך לשבת וללמוד תורה, וכך אכן עשיתי". היום מבלה הרב יום-טוב חלק ניכר מזמנו בכולל של הרב גינזבורג ששוכן בבית הכנסת המשפחתי בשכונת לוי-יצחק בכפר חב"ד.
לימוד תורה בערבית
"יום אחד, הציע לי שכן לבוא איתו לביקור חולים. במהלך הביקור שוחח שכני עם ידידו החולה ושמעתי שהם מדברים על תרגום של ספר התניא לערבית. הכרותי עם השפה מיד 'הקפיצה' אותי ושאלתי במה מדובר. הם ספרו לי על יוזמתו של הרב בעז קלי לתרגם את ספר התניא לערבית ועניתי שאשמח לעזור ולבחון את העבודה שנעשתה עד כה. כשהגעתי לרב בעז, נכחתי שהעבודה שנעשתה עד כה לא היתה מספקת בכמות ובאיכות ונרתמתי לעזרה. תוך זמן קצר שקעתי במלאכה". העבודה על תרגום התניא, גילתה לרב יום-טוב את הקושי בתרגום השפה החסידית. "ראיתי שיש הרבה מילים שאני לא יודע איך לתרגם והתחלתי לחפש חומר יהדות בערבית באינטרנט. תוך כדי חיפושיי, נחשפתי לפירושו של רס"ג על התורה וחשבתי שמכיוון שהפירוש נכתב בערבית, הרי שודאי יועיל לי לקרוא אותו וללמוד ממנו מושגי יסוד ביהדות בשפה הערבית".
את הפירוש בדפוס, קשה היה למצוא בזמנו, "אחרי זמן מה הצלחתי להשיג דפים בודדים מצולמים מתוך כתבי יד בספריה הלאומית". אבל הישועה לא אחרה לבוא. "במהלך קורס מחשבים לכבדי ראיה שעברתי, נחשפתי לכך שהפירוש של רס"ג על התורה נדפס מחדש בערבית יהודית בחומש שהודפס בבני ברק. כשהגעתי למוציא לאור, הסברתי לו את בעיית הראיה שלי וביקשתי ממנו את קבצי הטקסט של הספר בכדי שאוכל לשמוע אותם במחשב על ידי תוכנה מיוחדת. המוציא לאור ניאות לתת לי קובץ של פרשה אחת ומיד התחלתי לעבוד על תרגום הפירוש לערבית ספרותית". העבודה לא היתה פשוטה, ולעיתים נדרש הרב יום-טוב לשבת ימים שלימים בכדי לתרגם מילה אחת. "השפה הערבית-יהודית מאוד עתיקה ובודדים היום שיודעים אותה היטב", הוא מסביר את הקושי. חודשיים נמשכה העבודה על הפרשה הראשונה, "לפי החישוב שעשיתי, בקצב הזה היה אמור לקחת לי 11 שנים לסיים את התורה כולה, אבל ב"ה לאחר שקבלתי את כל הקבצים התחלתי לעבוד יומם ולילה, וכך עם המון סיעתא דשמיא העבודה התקדמה בקצב אחר. היום, לאחר שנתיים של עבודה, הסתיים התרגום של התורה כולה וזכינו להדפיס את הפירוש כולו שמונה 500 עמודים".
"הללו את ה' כל גוים"
"את הפירוש לתורה כתב רס"ג משתי סיבות", מסביר לנו הרב יום-טוב ע"פ הקדמת רס"ג לפירושו, "האחת בשביל עם ישראל, שחלק ניכר ממנו דיבר בערבית-יהודית באותם הימים. והסיבה השניה היא בשביל משכילי אומות העולם בכדי שיכירו באמיתת התורה ומתוך כך יבואו ל'הללו את ה' כל גוים'. כמובן שהמטרה הזו חשובה גם היום". הרב גינדי ממחיש את טענתו, "יש היום ברחבי הרשת כמה וכמה תרגומים לתורה בערבית, כמובן שכולם מעוותים ומשובשים במטרה לשכנע באמיתותן של תפיסות שגויות. ועדיין, ראיתי שגם המסלפים מודים שפירושו של הרס"ג הוא המדוייק והאמיתי ביותר וזה משתי סיבות. האחת, הוא היה יהודי והכיר היטב את המסורת, השניה, הוא תרגם מהלשון המקורית לערבית, בה שלט על בוריה. תאר לעצמך", הוא אומר, "מה יכול לפעול הפירוש כשהוא מופיע לראשונה בערבית ספרותית תקנית".
רבינו סעדיה גאון נולד בשנת ד'תרמ"ב, ככל הנראה במחוז פיום במצרים, לאביו רבי יוסף שהיה בעל מלאכה פשוט. רס"ג, שמגיל צעיר נודע כבעל כשרונות, רכש בקיאות בכל מקצועות התורה, ביניהם בדקדוק הלשון העברית, מקצוע שהוזנח עם השנים. בין לימודיו השתלם גם בפילוסופיה ובמדעים השונים. בגיל 33 עבר רס"ג לא"י, שם שכן המרכז התורני של גאוני א"י וכעבור כמה שנים נוספות, ירד רס"ג לבבל בכדי ללמוד בישיבת סורא. כשרונותיו וידיעותיו הביאו לכך שתוך מספר שנים התמנה רס"ג לראש הישיבה, על אף אי השתייכותו לשושלת גאוני בבל. רס"ג נוכח לדעת שמצב לימוד המקרא ודקדוק לשון הקודש בישיבה הינו בכי רע, ועל כן החל במלאכת כתיבת פירושו על המקרא. פירושו של רס"ג נכתב בדומה לתרגומי אונקלוס ויהונתן הבנויים כתרגום מילולי משולב בפירוש. בשונה משני התרגומים המוזכרים, מתייחד פירושו של רס"ג שהוא צמוד לפשוטו של מקרא. בהמשך חייו חיבר רס"ג את ספרו המפורסם ששימש אבן יסוד לכל ספרות הפילוסופיה היהודית, 'אמונות ודעות'.
על יחסם של גדולי ישראל לפירושו של רס"ג נוכל להאריך רבות. הרמב"ם, שעוד היה לפניו החיבור המקורי של רס"ג על התורה, כבר התבטא שאילולא פירושו זה, כמעט שנשתכחה תורה מישראל. רש"י ורבנו בחיי מצטטים ממנו וכל גדולי ישראל עד הבן-איש-חי, סמוך לדורנו, מרבים לצטט ממנו ולשבחו. למרות חשיבותו של הפירוש, מעולם הוא לא נדפס בשלימותו בשפה הערבית או העברית. הפירוש היה נפוץ בחומשים התימנים כשהוא כתוב ערבית יהודית, ובעת האחרונה הודפסו ביאורי מילים מתוכו בתרגום הרב יוסף קאפח בהוצאת מוסד הרב קוק.
לרס"ג פירוש נוסף על כל ספרי הנביאים וכתובים, ומבחינת הרב יום-טוב, עוד חזון למועד. אז מה הלאה? "זו רק תחילת העבודה", הוא אומר, "עכשיו צריך לתרגם את הפירוש מתוך השפה המקורית לעוד שפות וכמובן גם ללשון הקודש. המטרה היא שכל יהודי, ולהבדיל כל גוי, יוכלו לקבל את התורה בביאור המקורי והקדום שלה כפי שמופיע בביאורו של רס"ג. מתוך כך נזכה ל'אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כלם בשם ה', לעבדו שכם אחד' ונראה בגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו אמן".
הכתבה פורסמה לראשונה בעלון 'גל עיני'
