"קווינו שנעשה דברים גדולים ביחד"

"הכרתי את אבא אישית, ואני יכול לומר בפשטות שלא מצאתי שום רב שיכולתי להתחבר איתו כל כך טוב בהשקפה כמו אבא". במילים אלו תיאר הרב יצחק גינזבורג את הקשר שחש לרב יעקב יוסף זצ"ל, במהלך ניחום אבלים שערך אצל בניו של הרב ביום שלישי השבוע. "היה בינינו ממש קשר מאוד עמוק ופנימי. כמו שהקב"ה אמר על דוד המלך שהוא 'איש כלבבו', ככה הרגשנו".

קודם לכן ביקש הרב לשמוע מבניו של הרב יוסף זצ"ל על ימיו האחרונים של אביהם. "בלילה לפני ההסתלקות הוא ספר עומר, הזכיר לי ולעוד כמה לספור עומר", סיפר הבן, יהונתן. "הרדימו אותו עם משככי כאבים והוא התעורר בבקר". בבוקר סימן הרב כי הוא רוצה להניח תפילין, אך אפילו לא הצליח לברך מרוב חולשה. "כל התפלה הוא בכה, כנראה ידע שזאת הפעם האחרונה שהוא מניח תפילין ועוד מעט יהיה בעולם שאי אפשר לקיים מצוות", סיפר יהונתן יוסף.

"אחרי שעתיים לפתע התחילו להתדרדר כל המדדים והרופא, שהיה ירא שמים, אמר לי לקרוא לכל המשפחה". הרב יוסף השאיר מכתב בו ביקש אילו פסוקים לומר בשעת יציאת הנשמה וכן שהרב יעקב עדס יאמר את הוידוי. "לאחר מכן התחילו לשיר 'לך א-לי תשוקתי'. הרב עדס התעכב וראו שאבא מחכה לו שיגיד את הוידוי. כשהגיע הרב עדס אמר שהנשמה קוראת לכל האנשים ואכן הגיעו לבית החולים פסיפס של אנשים. מחלכאים ונדכאים עד רבנים גדולים ועצומים. כל הזמן הזה אבא תפס את הטלית קטן. כמו שכתוב ב'לך אלי' – 'ואף כי אחרי מותו', ידיו הוא קפוצות על הטלית קטן".

"אבא היה חי על קידוש ה' – הפיץ תורה ולא החזיק טיבותא לנפשיה", אמר יהונתן והזכיר את צוואת אביו ואת הקשר העמוק שלו לקבר שמעון הצדיק בירושלים, בו נהג להתפלל בכל בוקר כותיקין ולהעביר שיעור תורה פעם בשבוע. בנוסף סיפר יונתן על שלוש השלמויות – שלמות התורה, שלמות העם ושלמות הארץ שנגעו כל כך לנפשו של אביו – נושא עליו התוועד הרב גינזבורג זמן קצר קודם לכן.

אמת שבאמת

לאחר שסיים יהונתן לספר את סיפור הפטירה, פתח הרב גינזבורג בדברים לשבחו. "מדתו הייתה מדת האמת – "תתן אמת ליעקב". אמת לא מתפשרת, גם אמת של מנהיג. זכיתי קצת להכיר אותו, ולהרגיש לעצמי זכות להיות חבר שלו, מכוח המנהיגות. כדי להיות מנהיג צריך להיות איש אמת. גם יום הפטירה הוא מאד משמעותי – ההילולא מכאן ואילך – תפארת שבתפארת, אמת שבאמת".

בהמשך הרחיב הרב גינזבורג בנושא שלוש השלמויות, שלמות התורה, העם והארץ. "שלש המלים: תורה, עם, ארץ – תפארת-יסוד-מלכות – עולות בגימטריא 'אחד' כאשר מחשיבים את ה-א כאלף. אחד = 1012 = תורה – עם – ארץ. כל פעם שעוצמים עיניים ומצהירים – יהודי מצהיר ומוכן למות על זה, כמו שנקרא בפרשת אמר "ונקדשתי" – "שמע ישראל הוי' אלהינו הוי' אחד", הכוונה ב"אחד" שמוכנים למסור את הנפש על שלמות התורה, שלמות העם ושלמות הארץ. הכל אחד. כמו שאבא אמר, מי שפוגע בזה – חזקה שיפגע גם בשני. הכל תלוי זה בזה".

הרב יעקב יוסף זצ"ל עם הרב ליאור והרב יצחק שפירא יבלח"א לאחר המעצר על 'תורת המלך'

לפני מספר שנים נפגשו הרב יעקב זצ"ל והרב גינזבורג יבל"א, ודנו באפשרות ליזום מהלך ציבורי משותף, מהלך שלא יצא לבסוף לפועל. "קווינו שנעשה דברים גדולים ביחד – עדיין נעשה דברים גדולים יחד, כי אבא ממשיך, אמת נמשכת", אמר הרב גינזבורג. בנוסף נקשר שמם של הרבנים יחדיו, כשחתמו על הסכמות לספר 'תורת המלך', הדן בדיני מלחמה, ובהמשך נחקרו על כך במשטרה.

לפני יותר מעשר שנים הוציאו הרב יוסף זצ"ל ויבדל"א הרב גינזבורג שליט"א מספר גילויי דעת נוספים. גם אז הייתה ניכרת עוצמת האמת של הרב יוסף, כאשר רבנים נוספים שהיו חתומים על גילויי הדעת נסוגו בעקבות איומים שקבלו, ובקשו יותר לא להזכיר את שמם. לעומתם, הרב יוסף עודד את הרב גינזבורג להמשיך להוציא גילויי דעת ואמר שהוא מבקש שיוסיפו את שמו כחתום על כל גילוי דעת, גם אם טרם קרא אותו, משום שהוא סומך את שתי ידיו מלכתחילה על הדעה המשותפת בסוגיות ציבוריות.

הרב גינזבורג הוסיף ודרש על הרב יעקב זצ"ל את דרשת חז"ל. "נאמר על יעקב אבינו 'מה זרעו בחיים אף הוא בחיים' – כאן זה יעקב כפשוטו, וברוך ה' הזרע בחיים וגם הוא בחיים, נמשך לעולם ועד. הצדיק פועל מלמעלה גם ביתר שאת ויתר עז מאשר בחיים חיותו. הוא ממשיך ובמידה מסוימת גם יותר מצליח ליישם את כל מה שהוא רצה ולא הספיק. אף אחד לא מצליח, כמו שחז"ל אומרים שלא מספיקים חצי, אבל איש אמת ממשיך – הוא לא נפסק. רק כזב נפסק, נחל כוזב, אבל דבר אמתי מימיו זורמים תמיד – לא מפסיקים. כך הצדיק".

את הניחום סיים הרב גינזבורג בברכה. "'אמת ליעקב' הן אותיות יעקב לא מת. זו האמת שלו, שהוא לא מת. שיהיה זכרו ברוך. ש"והחי יתן אל לבו" – שנקבל ממנו חיים. זה נקרא שהוא "שבק חיים לכל חי" – שהוא משאיר, מעזיב, את החיים שלו לנו, לכל חי. שנזכה לחיים נצחיים – שיהיה דידן נצח".