כמה דברים שלא ידעתם על עולי אתיופיה

לרגל חג הסיגד הנחגג היום, בכ"ט בחשוון, פרסם הלמ"ס נתונים שמהם ניתן ללמוד על אורח חייהם של אוכלוסיית עולי אתיופיה ועל מידת השתלבותם בארץ. נתוני הלמ"ס כוללים התייחסות לתקופות העלייה השונות ולירידה במספר העולים בשנים האחרונות כמו גם לתחומים כגון דמוגרפיה, חינוך, השכלה גבוהה ומצב סוציו-אקונומי.

עליית יהודי אתיופיה כללה שני גלי עלייה עיקריים בשנות ה-80 ובשנות ה-90 במסגרת מבצע משה ומבצע שלמה אך גם קבוצות עולים קטנות יותר מידי שנה. מאז גלי העלייה הגדולים, המשיכה העלייה מידי שנה בקבוצות קטנות עד שבשנת 2015 מספר העולים עמד על 91 – המספר הנמוך ביותר משנת 2000. מבחינה דמוגרפית, מונה העדה האתיופית כיום בארץ כ-150,000 נפש שרובם הם ילידי אתיופיה והם מתמקדים בארץ בשני מחוזות עיקריים – מחוז המרכז ומחוז דרום כשמעל למחציתם מתגוררים בשני המחוזות הללו כאשר בעיר נתניה ישנו המספר הגבוה ביותר של יהודי ממוצא אתיופי ובעיר קריית גת יש לעדה האתיופית את החלק היחסי הגבוה ביותר מבין כל הערים ביחס לאוכלוסייה הכללית.

בסקירת הנתונים על אורח חייהם המשפחתי של עולי אתיופיה ניתן לראות באופן מפתיע כי גיל הנישואים הוא גבוה ביחס לאוכלוסייה הכללית ובאופן לא מפתיע כ-90% נישאים בתוך העדה. כמו כן, אחוז המשפחות החד-הוריות עומד על כ-30% ערך שהוא גבוה פי שניים מאחוז המשפחות החד-הוריות בקרב שאר האוכלוסייה, ויחס דומה מתקבל בבחינת אחוז הגירושין העומד על 16 מתוך 1,000 זוגות לעומת 9 מתוך 1,000 בקרב שאר האוכלוסייה.

נתוני הלמ"ס שהתפרסמו ביחס למערכת החינוך ולמערכת ההשכלה הגבוהה מראים על פערים מטרידים בין ילדי העדה האתיופית לילדי כלל האוכלוסייה. כך למשל בעוד שאחוז הנשירה מלימודים במסגרות היסודי והעל-יסודי הוא נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית הרי שאחוז הניגשים לבחינות הבגרות נמוך ב-5% מהאוכלוסייה הכללית. במעבר להשכלה הגבוהה ניתן לראות מגמה דומה: הישגיהם של תלמידים הנמנים על העדה האתיופית בבחינת הפסיכומטרי היו נמוכים באופן משמעותי ביחס לאוכלוסייה הכללית כמו גם אחוז הנדחים מקבלה למוסדות להשכלה הגבוהה אך בהסתכלות רחבת שנים על מספר הסטודנטים ומסיימי התארים ישנה עלייה רצופה.

לא מפתיע א"כ לראות שהוצאות משק הבית הממוצעות של משקים שבהם ראש משק הבית או אחד מהוריו נולדו באתיופיה נמוך בכ-34% מההוצאות הממוצעות של כלל משקי הבית.