מסע לרוסיה החסידית: "התרגשות ודמעות כל פעם מחדש"

המקום שבעבר כמעט ולא היה ניתן לקיים בו תורה ומצוות, מקום בו נרדפו יהודים ללא הפסקה בידי השלטון הקומוניסטי, הפך לאכסניה לקהילה יהודית שוקקת חיים. "כשאתה מגיע לרוסטוב שברוסיה, אתה פוגש הפוך לגמרי ממה שהיה בעבר" אומר אבי צידון בשיחה עם הקול היהודי. "בעבר יהודים סבלו רדיפות וסכנות מוות, וכעת יש נוחות מוחלטת. אפשר להתפלל בכל מקום בלי שאף אחד יפריע לך".

ביום ראשון בעוד קצת יותר משבוע, יחול יום ההילולא של רבי שלום דובער שניאורסון, המכונה הרבי הרש"ב, החמישי לשושלת אדמו"רי חב"ד. עוד קודם לכן, ביום חמישי שלפניו, מתכנן צידון לטוס לרוסטוב, מקום קבורתו של הרבי הרש"ב, יחד עם קבוצת המטיילים שישתתפו ב"מסע לרוסיה החסידית".

צידון (65) נולד בקובנה שבליטא ועלה ארצה בשנת ה'תשל"א. כיום, מתגורר צידון בירושלים ומנהל את המרכז הרוחני "אור מנחם מנדל – בית שאשע" בשכונת רמות בירושלים והוא פועל מסביב לשעון להפצת יהדות, בעיקר בקרב דוברי רוסית ועדות נוספות. "בשנת 1988 (ה'תשמ"ח) הרבי הצביע על המיקום שבו בנינו את המרכז ונתן סכום כסף כדי להתחיל לבנות אותו. בנוסף", אומר צידון, "אני מעביר שיעורים בירושלים ובמקומות נוספים ברחבי הארץ".

   | "גופו של הרבי הרש"ב נשאר שלם לחלוטין"

"הרבי החמישי, הרש"ב, הניח יסודות מאוד חזקים בתורת חב"ד. בין היתר, כל ישיבות תומכי תמימים שיש היום הם מייסודו של הרבי הרש"ב כשהיה בליובאוויטש. בעיר רוסטוב נפתחה ישיבת 'תומכי תמימים' עוד לפני שהרש"ב הגיע לשם ב-חשוון ה'תרע"ה (1915)". כאשר הגרמנים התקרבו לכבוש את לויבאוויטש, קם הרש"ב והעביר את מקום מושבו לרוסטוב. חמש שנים לאחר מכן, בה'תר"פ (1920), ביום ראשון ב' ניסן, בשעה ארבע לפנות בוקר, נפטר הרבי הרש"ב.

"הרש"ב היה חולה וסבל מאוד בימיו האחרונים. במוצאי שבת הוא עשה הבדלה על קפה באולם הגדול והחסידים שהיו סביבו החלו לבכות, כיוון שנזכרו שגם אדמו"ר הזקן, בעל התניא ומייסד חסידות חב"ד נפטר לאחר שעשה הבדלה במוצאי שבת". סיפור נוסף שמבקש צידון לשתף אותנו, הוא כמה שנים לאחר פטירתו. "הרוסים החליטו לבנות שכונה חדשה על גבי בית העלמין היהודי בו היה טמון, בין היתר, הרבי הרש"ב. החסידים, בהנהגת הרבי הריי"צ ובהתייעצות עם רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי מנחם מענדל מליובאוויטש, העבירו את קברו של הרש"ב למקום אחר. כשהוציאו אותו", מספר צידון, "הוא היה כמו חי. שלם לחלוטין".

מדובר על תקופה שהייתה מאוד חשוכה ליהדות רוסיה, ולאחר כמה שנים בודדות הרבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ), בנו וממלא מקומו של הרש"ב, עזב את רוסטוב בשנת ה'תרפ"ד (1924) ונאלץ להימלט מרוסיה בכ"ד תשרי התרפ"ח (1937), לאחר שבעה מאסרים ואיום ממשי על חייו, על שהפיץ יהדות במדינה ללא לאות. הרבי מנחם מענדל מליובאוויטש, חתנו וממשיך דרכו של הרבי הריי"צ, גם שהה ברוסטוב וזוהי עיר שהיו בה שלושה מאדמו"ר חב"ד.

   | "נתוועד כמו בימים עברו. זו חוויה מרגשת"

כשצידון מספר לנו על המסע שהולך להיות, הוא לא מצליח להסתיר את התרגשותו הגדולה. "מרגש מאוד להגיע לציון של הרש"ב", אומר צידון ומציין כדרך אגב שמאוד קשה למצוא את הציון כשלא מכירים את המקום כיוון שמדובר בבית עלמין גדול מאוד עם חלקות של נוצרים ומוסלמים, וממליץ להגיע בקבוצה.

בין היתר, במסע החסידי שיחל ביום חמישי כ"ח אדר, יבקרו גם במבנה האחוזה הגדול שנשאר אוטנטי אך שופץ בידי הרב יצחק קוגן ואנשי הקהילה שלו. "בשבת אנחנו מתוועדים גם בסועדת ליל שבת וגם בסעודת היום, בהשתתפות הרב קוגן, מי שניהל את "משפט הספרים" של חב"ד וכונה על ידי הרבי 'הצדיק מללינגרד'. שיטת ההתוועדות היא כמו בימים עברו, כפי שהתוועדו בעבר החסידים ברוסיה. לא כמו היום שאחד מדבר והשאר מקשיבים, אלא כולם מדברים", מתאר צידון ומוסיף "החוויה שם כל כך חזקה ומרגשת שכל אחד רוצה להתחלק במה שהוא מרגיש באותו הזמן ובמה שהוא מכיר ויודע על המקום והרבי".

"לפני כמה שנים עשינו שם אירוע של '100 שנה להגעת הרש"ב לרוסטוב' והיה מאוד מרגש", נזכר צידון. "הגיעו אנשים מכל העולם. הייתה חוויה כל כך טובה שכל מי שהגיע סיפר שהרגיש כי כל החסידים מכל הדורות נמצאים איתנו. אפילו היו כאלה שהסתכלו מעבר למרפסת כי התחושה הייתה שאוטו-טו כל הרביים יוצאים משם. היה ממש מרטיט".

   | "פשוט להתחבר למקורות הרוחניים"

על פי תכנית המסע, ביום ראשון ממריאים המשתתפים מרוסטוב למוסקבה, שם מגיעים לבית הכנסת בלשיה ברוניה המפואר שמנוהל על ידי הרב קוגן."הרב קוגן  נרדף קשות על ידי הסובייטים על שהפיץ יהדות, ועלה ארצה. הרבי החזיר אותו למוסקבה בכדי שיקים מחדש את קהילת חב"ד ברוסיה, ומאז הוא מנהל את הקהילה שם עד היום". המשתתפים יבקרו גם בספריית הרבי הריי"צ ששוחררה ב'משפט הספרים', במוזיאון היהודי וגם בבית הכנסת מרינה ראשצ'א, שם מסתיים המסע.

"אני עשיתי את המסע הזה כמה פעמים", אומר צידון ומוסיף "במסע הזה פשוט מתחברים למקורות הרוחניים. העובדה שבעבר יהודים סבלו שם כל כך הרבה כדי להתפלל או לטבול במקווה, וכעת אנחנו יכולים להיות יהודים בגלוי וברחבות באותו מקום, היא ממש מרגשת".

לקראת סיום מבקש צידון לציין שהוא רואה את המסע לרוסטוב כחלק בלתי נפרד מטיסה לרבי מליובאוויטש ב-770 שבקראון הייטס, ניו יורק. "יש הרבה טיסות שממש בדרך עוצרות ברוסטוב, וכדאי מאוד לעצור במקום שבו היו הרביים ומסרו את הנפש על היהדות. קשה להעביר את החוויה. אתה שומע את ההתרגשות שלי", אומר צידון. "כל פעם המסע הזה הוא התרגשות ודמעות. הרגשה של חיות גדולה על הציון של הרש"ב".