כשנוער הגבעות הגיע לשיחה בישיבה חרדית

לפני מספר חודשים יצאה קבוצת "נערי גבעות" במיזם "נוער הגבעות – להכיר מקרוב", אולם לשיחת הטלפון שהגיעה אליהם בשבוע שעבר הם לא ציפו.

"בהתחלה לא האמנו שזה באמת מישהו מההנהלה", סיפר לקול היהודי אלישע, אחד הנערים. "אבל וידאנו ואכן הוא הזמין אותנו לשיחה עם התלמידים".

ביום שני התייצבו שלושה נערים בישיבה מול כ-100 תלמידים, חלקם מהארץ וחלקם בחורים המגיעים מקהילות החסידות ברחבי העולם. לבקשת הנהלת הישיבה השיחה לא צולמה או הוקלטה.

"התחלנו בהסבר על חשיבות קיום מצוות ישוב ארץ ישראל, למדנו שזו חובה על כל אחד ואחד לעשות ולא רק מצווה כללית", סיפר אלישע.

"אחר כך נתנו היסטוריה כללית של ההתיישבות, ושל השנים האחרונות בגבעות, הסברנו איך אפשר לעזור לגבעות ועל הדרך של הנוער שמגיע לגבעות".

"כמה הרוגים יש ביום ביהודה ושומרון?"

לאחר ההרצאה הגיע שלב השאלות, ואלישע מספר כי בקרב הבחורים היתה סקרנות גדולה, אך גם לא מעט סטיגמות.

"שברנו מלא סטיגמות", "למשל אחד הבחורים שאל כמה הרוגים יש ביום ביהודה ושומרון? בנוסף מבחינת רוב הבחורים שם אין שום הבדל בין תושב מעלה אדומים או אריאל לבין נער שגר בגבעה בשומרון, ככה שהסברנו קצת על האוכלוסייה היהודית ברחבי ההתיישבות".

ואיך לא, כמובן היו צריכים הנערים להתמודד עם שאלת "שלושת השבועות", וגם לספר על היחס של השלטונות וההתנכלויות שהם חווים.

"שאלו על הנושא של פיגועים, על התפיסה הביטחונית של הגבעות ומגורים ללא גדר. הסברנו שכמו שמשה שלח את המרגלים לבדוק בארץ ישראל אם העמים יושבים במחנים או במבצרים, והסימן שאם יושבים במחנים הם לא מפחדים מאף אחד, ככה אנחנו רוצים לשדר ביטחון ולא מגננה".

יש לציין כי בשנים האחרונות מגיעים בחורי ישיבות חרדים מכל רחבי הארץ והעולם לשבתות בחלק מגבעות יהודה ושומרון ובישוב יצהר, אולם רובם עושים זאת ללא ידיעת הישיבות, אשר בדרך כלל חוששות מפני הדבר.

ההזמנה מישיבת בעלזא מהווה חידוש מרענן ופתח לחיבור ופתיחות רבה יותר בין ציבורים שונים.